ג'יימס דין גרסת מזרח אירופה, זו אחת האסוציאציות שמעלה ז'קט האופנוענים המלוטש ורקום-הפרחים של מעצב האופנה הבריטי כריסטופר קיין לחורף 2011. בעונה שבה כמעט כל בית אופנה ומעצב נותנים את גרסתם לפריט האייקוני, שכיכב בארון הגברי של שנות החמישים, זה של קיין ניצב אי שם גבוה, מצוייץ ונבדל מהשאר. אחת הסיבות לכך היא משום שהמעצב הבריטי, בקושי בן 28, נחשב, למרות חזותו המהוגנת כל כך והספק מלוקקת, למעורר הצרות האופנתיות של הסצנה הלונדונית (הקולקציה האחרונה שלו זכתה כבר לכינוי בגדי מלוכה על אסיד). בהתאמה, בז'קט עצמו מגולמת כל החתרנות המאפיינת אותו: קלאסיקה, קיטש וסקס בוטה בכפיפה אחת.
לקיין, שאגב אוחז גם את המושכות בקו הצעיר והמוחצן של ורסצ'ה, יש את היכולת לקחת את ההמוני, ולהפוך אותו על ראשו כך שיהיה לא רק נסבל, אלא בעיקר נחשק. האם אין זה החלום האולטימטיבי, זה המאפשר פריצות מינית, תאווה וטעם רע מבלי לאבד רגע מהערכה החברתית? קיין כמעט ומחזיק בכפרה לשבעת החטאים. רק בדרך הזו אפשר להסביר כיצד התקבל הז'קט המקושט בהתלהבות גדולה כל כך בקרב הנשים הפוקדות את השורות הראשונות של תצוגות האופנה. תחת ידיו של קיין, הרקמות הצבעוניות והמקושקשות, הסגולות-תכולות-ירוקות, שבכל מקום אחר היו הופכות בלתי נסבלות, הן אלו שמפקיעות את הז'קט ממקומו המנומנם והמוכר ומעבירות אותו לעולם של חטא מודע לעצמו. יש שיקראו לזה פורנו קאנוני, פרוורטי אך בעל משמעות.
האפקט ברור סגנון עז ומגרה כל כך, שהוא כמעט משתווה לתג המחיר המוצמד לפריט האייקוני, אחד הבולטים בקולקציה הזו, העומד על כ-23 אלף שקלים. השקעה מתקבלת על הדעת בשביל פלירט בעבודת יד.
