אמריקן וינטג' הוקמו לפני חמש וחצי שנים. מותג בייסיק שבא לענות על הצורך לספק בדי כותנה נעימים וגופיות באורכים שחלמתם עליהם, עם החיתוכים הנכונים של הצווארון, והנפילה המדויקת של בד. בדומה לחלק ניכר ממי שנושאים על דגליהם את המינימליזם האיכותי, קשה לדבר כאן על טווח מחירים קל לעיכול.
בארץ, אמריקן וינטג' מוכרים בעיקר לקהל של בוטיק בנקר בתל אביב, בזכות ההיכרות המוקדמת של קרן בנקר עם המותג בתערוכה הראשונה שבו הוא הציג. לפני שהוא עבר "תהליך מרעיש שהפך אותו למותג אופנה", מדגישה בנקר. באותה נשימה היא מספרת ש"אמריקן וינטג' התחיל ממחזור של 5 מיליון יורו בשנה, וכיום הוא עומד על מחזור של 46 מיליון יורו בשנה, מבלי להכניס פנימה את המכירות שלו בארץ מולדתו צרפת".
הקפיצה הזו מפתיעה. מהיכן הגיעה ההיענות הכה גדולה הזו לבגדי כותנה דקיקים בשלל צבעים? ומהיכן הגיע המעוף שהצליח להפוך גופיות וטייצים חלקים (שמזכירים את הבסטה הצבעונית של פוקס בימיהם הטובים) לקולקציה שנושקת לאותו הסגנון, אך לא מותירה את הלקוחה שלה עירומה לרגע? בנקר חושבת שזה נפל על הדבר המובן מאליו, זה שאף אחד לא חושב עליו הקובייה הריקה של הבייסיק שכולנו צריכים כדי להשלים את האופנה שבארון שלנו. בייסיק אבל עם שינוי, כלומר עם מחשבה רבה מאחורי האורך והגזרה. "בייסיק שקיבל תשומת לב", אם לסכם במילותיה של בנקר.
העובדה שגם בגדי בייסיק, שאמורים להיות "פשוטים" מבחינת בד וגזרה, מקבלים תשומת לב עיצובית רבה כל כך, מעלה את המחשבה על מושג המותרות והעושר. העיצוב הרגוע והשקט שאינו נשען על הלוגו, מייצר קבוצה של יודעי דבר שיכולים להרשות לעצמם כותנה נוחה ויקרה. מי שצריך לדעת יידע, ומי שלא הוא כנראה לא חשוב.
ומסתבר שהרבה אנשים יודעים ומכירים. קשה להתווכח עם ההצלחה העסקית של המותג ולמעשה, אחרי שמתוודעים אליה מבינים יותר טוב מהיכן שאבה בנקר את האומץ לפתוח חנות שמוקדשת כל כולה לאמריקן וינטג', באחד מחלליו של מתחם התחנה. שני קירות בחנות המלבנית והחפה מקישוטים מוקדשים לאותם פריטי בייסיק שמהם יצא אמריקן וינטג' אל העולם; גזרות שונות של גופיות עם ובלי שרוולים, בעלות מגוון רחב של צווארונים וחיתוכים, לצד טייצים ומכנסיים, וקרדיגנים. כולם במשקל נוצה שמתאים לרכות והנעימות של הליטוף שלהם.
הקיר הקטן של החנות מוקדש לגברים, שיוכלו למצוא בו בעיקר את הטי-שירט של חלומותיהם. מי שמעדיף וי עמוק ימצא את מבוקשו, וגם מי שמעדיף צווארון עגול וסגור לא יישאר מקופח. בולטים על הקולב מכנסיים שמזכירים בגזרתם טרנינג מסוגנן, שבנקר מאוד בעדם "למי שיודע איך ללבוש אותם. פשוט יש גברים שמנסים אותם וזה ברור שזה לא, ויש אחרים שנראה שהם נולדו בתוכם".
הקיר המרכזי מוקדש לאופנה של אמריקן וינטג'. הוא משנה את צבעו מידי שבעיים, שכן כל הקולקציה כולה מגיעה במגוון צבעים, אז כל שבוע פריטי האופנה נצבעים בצבע אחר. על הקולב, שבעת ביקורי נצבע בצבע דבש, בולטים שני פריטים פרחוניים. הם האנקדוטות המודפסות שתיים בכל עונה שאמריקן וינטג' מקפידים לייצר. מעבר להם ניתן למצוא תמיד שתי סוגי פרשנויות לפריטים קרובים. בנקר שולפת שתי חצאיות, האחת ישרה ופשוטה, ואילו השנייה בעלת עודף בד באזור המותן. עודף שלא אמור להיעלם בעת הלבישה, ומתאים לבחורה עם יותר תעוזה.
אוניברסליות מחממת יותר ניתן למצוא בסוודרים, שנושאים גזרת קימונו בעזרת ההורדה של קו בית השחי כלפי מטה. ביניהם וסט קצר, נטול כפתורים ונטול תיפורים השובה את העין, אך לא רק הוא. למי שהסגנון של אמריקן וינטג' מדבר אליו, ניכר שכל החנות כולה הופכת ללונה פארק של כותנה וסריגים, בכל מיני צבעים, שמשתלבים זה בזה, ומבהירים מדוע רק חלק קטן מהלקוחות יוצאות מהחנות כשבידיהן פריט אחד. זאת למרות שבנקר מציינת לחיוב את הלקוחות הישראליות, שיודעות לשלב בחכמה בין גופייה זולה משוק בצלאל לקרדיגן איכותי של אמריקן וינטג', ובכך לדלג מעל הצורך לרכוש במקום אחד ולא זול במיוחד את הטוטאל לוק שלהן.
מחירים: חולצות 180-270 שקלים; טוניקות ושמלות 280-650 שקלים; קרדיגנים וז'קטים 380-990 שקלים; מכנסיים 306-320 שקלים; סווטשירטים 290-500 שקלים; צעיפים 105-370 שקלים.
אמריקן וינטג' מתחם התחנה.