טרנד פך השמן

אין מתאימה יותר מקריסטל רן כדי לפתוח את מצעד הדוגמניות הדשנות. רן, שמופיעה כאן בצילום פרובוקטיבי מתוך הפקת אופנה בגיליון ספטמבר 2010 של ווג פריז, הפכה בשנה החולפת סמל למידות הגדולות, כאשר הופיעה בכל מגזין נחשב ופסעה על כל מסלול אפשרי, משאנל ועד פראדה.

כדוגמנית היא החלה את דרכה בגיל 14 לאחר שאיבדה ממשקלה באופן ניכר בשל הפרעות אכילה. היא שיקמה את עצמה, עלתה במשקלה ומותגה בהצלחה כדוגמנית עסיסית למידות גדולות. במידה רבה, רן היא פניו של הטרנד הנוכחי.

מגזין האופנה האמריקאי V היה אחד הראשונים שהעז להקדיש את כל כולו לדוגמניות במידות בלתי מקובלות, ולהרחיב את היריעה לסוגים נוספים של יופי. גיליון ינואר 2010 שלו, יהיה חקוק בהיסטוריה כאחד הגיליונות הפרובוקטיביים בו העזו עורכי המגזין לתת לדוגמניות דשנות להופיע במלוא עוזן. כמו שהתמונה הזו מבהירה, שסוגננה על ידי ניקולה פורמיקטי, יש סקס אחר, והוא אפילו משומן.

בת' דיטו אמנם החלה את דרכה כסולנית להקת גוסיפ, אולם רק מהרגע שבו היא טיפסה במלוא משקלה על השער הראשון של המגזין הדו-שנתי LOVE, היא הפכה גם לאייקון אופנה בקנה מידה עולמי.

העובדה כי הבחורה שמנה מאוד, ומנגד, בעלת חוש אופנה מפותח ולא חוששת להתערטל בכל הזדמנות, סייעה לה לקחת חלק באג'נדה המתעלמת באלגנטיות מופגנת ממשטר הרזון. מאז היא כבר הספיקה להשיק קו אופנה - לשמנות - ואפילו לצעוד על המסלול של ז'אן פול גוטייה.

הפופולריות העצומה של הסדרה מד-מן, שהפגינה אופנה לפחות כמו שהיא הפגינה דרמה הפנתה את תשומת הלב הציבורית לשחקנית כריסטינה הנדריקס. זו נודעת בזכות פרופורציות שופעות במיוחד, אומצה במהירות על ידי עולם האופנה שכאמור, נזכר מחדש בנשים הדשנות (ואף נפנף בהן בהתלהבות). חוץ מלהופיע על השטיח האדום בשמלות דוחקות חזה, הדנריקס קיבלה החורף את קמפיין מותגי הטרנץ' לונדון פוג, ובו היא מדגימה כמה חשוב להיות עם מותניים צרים, במיוחד כשאת עם מעיל גשם.

אחרי שדוגמניות עסיסיות כל כך גדשו כל חלקה במגזיני האופנה, היה זה רק טבעי שהן תעבורנה במהירות למסלול. המעצב הבריטי מרק פאסט קשר לעצמו כתרים כאשר בחר לפני יותר משנה להעלות בתצוגות שלו דוגמניות שרחוקות מאוד ממודל גובה 180 ומשקל 45 קילו. אז, זה עוד היה חתרני. היום זה כבר קורה על כל מסלול.

אחרי שראינו וכתבנו על כל כך הרבה נשים גדולות, החלטנו שאנחנו רוצים גם. השקנו את מדור מלתחה מלאה שיצא עם עלמות חן לחפש בגדים שמתאימים לנשים שנמצאות מעל מידה 0. האמת? התוצאות הפתיעו גם אותנו כשגילינו כמה המשימה קשה.

כאן אפשר לחזות בנטע-לי בלף שמדגמנת בהצלחה יתרה שמלה מקסטרו (שאפילו התקשרו לאחר מכן, כדי שנסייע להם לפצח את צרכי השוק טוב יותר. נו, לפחות יש כוונה).

ביוני האחרון גם מארי קלייר הצרפתי הצטרף חגיגה המעדיפה בשר על המותניים, כשפרסם הפקת יופי ואופנה שחוגגת הלבשה תחתונה לבעלות היקפים. ומה אתם יודעים? זה אפילו יצא משכנע גם בתחתונים שקופים

אחרי שנגמר הדיון ביופי, היה זה רק טבעי שיתחיל אחד פוליטי. בישראל הוא כונה "חוק הפוטושופ", כשהכוונה היא האם מותר או אסור לרטש חזות של דוגמניות כדי שתיראנה רזות יותר. במילים אחרות - בשנה בה נצפו כל כך הרבה דוגמניות שמנות, עם כל כך מעט בגדים עליהן, למה צריך את כל המניפולציות הממוחשבות (כפי שמדגימה כאן באופן יוצא דופן אסתי גינסבורג)?

כמו כל דבר שמתחיל בחו"ל, סופה של ישראל להצטרף למהלך. הנה דוגמה מייצגת במיוחד להפקת אופנה מקומית שהחליטה להראות שגם לדוגמניות מקומיות בעלות עסיס יש מקום בתקשורת האופנה.

כמו ששמונת ימי חנוכה חולפים עוברים להם, כך גם מתחילה לחלוף האובססיה לדוגמנית המלאה. זו הבעיה בטרנדים - מתעייפים מהם מהר. אז מה מגיע במקום? גברים מבוגרים וגבריים. בעידן שבו מחפשים ריגושים חדשים כל הזמן, מושגים היופי נדרשים להשתנות בקצב דומה. מי יודע, אולי בט"ו בשבט, נחגוג בגדים על עצים.