חצי שנה עברה מאז פתחה איילה מרומי, מעצבת המותג גוסטה, את חנותה השנייה. זו ממוקמת בשוק הפשפשים של יפו, כמעט נוגעת בדוכני הפריטים הישנים וברוכלים הוותיקים, בפינה ממנה אפשר להביט על כל המתרחש. "הרבה זמן חשבתי על המקום הזה. בדיזנגוף, שם נמצאת החנות הראשונה, אני קצת בצד. פה אני ממש במרכז. אולי זו התפתחות ברמת הביטחון העצמי שלי", מספרת מרומי על השינוי שחל בה בארבע השנים האחרונות.
האופנה האורבנית שמביאה איתה מרומי ליפו, היא בעלת קו סגנוני שאינו למוד מהפכות. זה כולל בעיקר פלטת צבעים אפורה ונוקשה, המטשטשת זהויות מגדריות ופריטים כמו עליוניות אוברסייז, מכנסי כותנה בגזרה גבוהה וצרה מאוד ושאר פריטי ג'רסי במעין דיגום חופשי קל-משקל, שהפכו לגרעין התא של המותג.
ההשראות לקולקציית החורף הנוכחית הן פטי סמית וז'אנל מונה, שתי יוצרות ואייקוני אופנה אמריקאיות שנודעו בזכות שימוש יצירתי, כמעט שובר גבולות ומגדרים, בגרדרובה הגברית. הבגדים של גוסטה מבקשים לעשות דבר דומה, ולהתחקות אחריהן, אולם ניכר שמרומי מסתבכת עם השראות גדולות מידי, שהרי אין פריט אחד בקולקציה שיש לו קשר רציני לטוקסידו. אך אם מתעלמים לרגע מאותן הצהרות, הדורשות חדות גדולה פי כמה, מגלים כי מדובר בקולקציה הבשלה ביותר של מרומי.
כך, העונה אכן ניכר שדבר התחזק אצל מרומי, אולי בזכות אותה חנות חדשה, שחלונותיה הגדולים מאפשרים לחוץ להתערבל עם הפנים, ולספוג את המולת העוברים והשבים ואת עידונו החסר של הרחוב. שמלת גלבייה עשויה בד טבעי ומחוספס, שצווארונה מדורג, או מעין וסט לבד, חסכני, חמור-סבר ומדוייק, שיש להם אפיל גברי, אך לא מהסוג המלוטש והגנדרני, מעידים על השתכללות המוכנה להתרחק מחולצות פשוטות ודקיקות.
התפתחות נוספת מבחינת העמקת העיצוב, ניכרת בפריטים סרוגים, תוצאה של מציאת "מפעל קטן שסורג לנו לפי הזמנה", כפי שמסבירה מרומי. שמלת-סריג, סקסית אך שאינה קלת-דעת, מקבלת טקסטורה של פסי רוחב אטומי-שקופים, שנוצרת מהבדלים בגודל עיני הקשירה או קרדיגן ארוך וחסר שרוולים, משוסע קרעים מכוונים, שתפר כתף כפול יוצר חזות מתעתעת של טורסו גברי.
הפריטים המוצלחים בולטים בעיקר בזכות העובדה שאוסף הבגדים העונתי מזגזג בין קצוות. באופן הזה, העיצובים שמתרחקים מהסגנון המוכר של גוסטה, או לפחות מפתחים אותו היטב, זורחים על חשבונם של השמרניים והפשטניים, שעדיין נוכחים בקולקציה. ז'קט מחוייט והדוק, ששני דשיו הוגדלו לכדי רכיסת מעיל אופנוענים צידית, משיג לעצמו נקודות זכות רבות, ובצדק, בעיקר כאשר משווים אותו לחולצת טי קופסתית, המעוטרת שש צלקות-תפר חסרות פשר, שאינן מוסיפות לה דבר, הן מבחינת מבנה הבגד והן כאלמנט אסתטי.
אפקט דומה מתרחש כאשר בוחנים קרדיגן ארוך עם משחק קשירה מפותל בחזיתו, לאורו של זוג מכנסיים מכותנה כהה ומחוספסת, שכיסיו עשויים בד סאטן חלקלק. הראשון הוא דרמטי, ואורכו מנומק ביצירה של תנועה המתחקה אחר קרדיגן הרכוס רק בחלקו התחתון. השני לעומת זאת, אינו מפגין חשיבה מורכבת מספיק בגלל פרט סגנוני תפל למדי - מבריק כנגד מט - שאינו תורם לא לגבריות, לא לנשיות ולא מזכיר כלל את שתי המוזיקאיות.
ההשראות שמרומי בוחרת עונה אחר עונה (ציירים מהמאה ה-20, רומנטיקה מלנכולית, או סמית' ומונה) מנסות להצדיק את סגנונה המקובע. עם הזמן הטכניקה הזו מצטיירת כהתנצלות שמטרתה להסיט את תשומת הלב מהעובדה כי כלל אינה רוצה להחליף אותו. בפועת, ספק אם היא צריכה, משום שכאשר היא מכירה בכתב היד שלה, ומוכנה להודות שהעונה הבאה לא תשתנה באופן ניכר, היא מצליחה לפתח אותו פי כמה. אומרים, שיצירתיות הגדולה ביותר, נובעת מההגבלות הגדולות ביותר. הקולקציה הנוכחית של גוסטה, מרמזת שיש אמת באימרה.
מחירים:
מכנסיים: 580-620 שקלים; חולצות 299-648 שקלים; שמלות וטוניקות: 580-850 שקלים; ז'קטים ועליוניות: 580-1200 שקלים
גוסטה, ז'בוטינסקי 19 תל אביב; עמיעד 16 יפו.