התצוגה של ברברי בשבוע אופנת הגברים במילאנו שנפתח בסופ"ש האחרון, הוכיחה מעל לכל ספק שעושר יכול להחליף מוסר או לפחות להקהות אותו. הדוגמן שסגר אמש (שבת) את תצוגת חורף 2012 של ברברי פרורסום, עטה לגופו מעיל מינק מנומר במחיר 95,000 שקלים.
זה היה שיא, בכל מובן, שמטרתו הייתה להסיר כל ספק באשר לכוונותיו של המעצב כריסטופר ביילי, שנרמזו לאורך קולקציה שלמה שהכילה מינון שערורייתי של פרוות והייתה בנויה מאינספור מעילים ותיקי-עור קרוקודיל ומינק יקרים להחריד (הרבה יותר אגב, מטווח המחירים הגבוה בלאו הכי של בית האופנה היום). כאילו וביילי מבקש לומר - לא רק שאנו משוחררים מכבליו המאיימים של המשבר הכלכלי ויכולים לנקר את עיני השובע, אלא שאנו עתידים להיכנס לעידן של שפע אקסטרווגנטי ומוחצן כל כך, עד שיש בו את הערך הגבוה ביותר של יוקרה: הפריווילגיה להיות ניצבים מעל לחוק, ובמקרה הזה, מעל להסכמה חברתית המפקיעה שימוש בפרווה.
אבל בשם הפריווילגיה הזו, ברברי הציגו את אחת הקולקציה המרהיבות שלהם בשנתיים האחרונות, שהצליחה בדרכים ערמומיות, להשכיח שאלות מציקות ולהעלות במקומן יופי כובש. ייתכן שהדבר נעוץ בכך שערכם הכלכלי של הפריטים לא יצר קולקציה נוצצת, קרה ונוקשה, אלא בדיוק את ההיפך. היה בה חום מסוים שיצר בינה לבין הצופים קרבה מיידית. ברגע שהדוגמן הראשון פסע על המסלול, לבוש במעיל צמר אדיר ומשובץ באדום, ניכר היה שביילי שבר באופן חד מהכיוון אליו פנה בקולקציה הקודמת, שכללה חולצות רשת, ניטים ואפיל של נערי מועדונים. כאן הוא חזר אל הסיפור הבריטי-אירופאי וורוד הלחיים, והציב את המסגרת הכללית אי שם בשנות השישים, עם מכנסיים צרים מאוד, מגפי גומי עבי-סוליה ומעילי אוברסייז בגזרת A או בגזרת כתפיים מעוגלת. הטון היה לירי ורומנטי במובן המיושן, המרוכך ועתיר החוויות של המילה. כובעי הפרווה שעטו הדוגמנים, אפילו קרצו אל רגע סובייטי מקפיא, כמעט סינמטי באיכותו.
ועדיין, יש לזכור כי זו הייתה בעיקר הצגת יחיד של המעילים. לא רק שהיו רבים מהם (צריך רק חמש אצבעות כדי לספור את המראות שלא הכילו לפחות מעיל אחד), אלא שהיה ברור יותר מאי פעם כי ברברי מעדיפים לרכז את תשומת הלב המוחלטת בהם. כל מעיל אפשרי הוצג על המסלול, במגוון טקסטורות מרתק, בין אם מבדים משובצים, פרוות שרלינג או שילובי פאצ'ים בין מינק, עור וניילון. קשת הצבעים, בדרך שאינה מאפיינת קולקציות חורף לגברים, נגעה בכחול, כתום-עז, חום ואפור. להוציא את מעילי הקצינים, שצווארונם עוטר בפרווה (אמיתית כמובן) לבנה ומנוקדת, השאר כמעט ולא התכתבו עם מעיל הטרנץ' הסמל הנצחי של ברברי. המעניינים מתוכם נגזרו רחוקים מאוד מן הגוף, וטשטשו את צורתו, כמו אחד מלבד צמר אדום בעל שרוולים תפוחים ומעוגלים, או אחר, כמעיל קופסתי, משובץ במשבצות ענק בגווני אפור-לבן-שחור. לצד המכנסיים הכהים או סריג שעיר בצבע זהוב, אלה היו השיאים של עשר דקות התצוגה.
עם הגשם המלאכותי שליווה את הפינאלה של התצוגה, בעוד הדוגמנים צועדים במעילי גשם שקופים לחלוטין, נותרה רק מחשבה אחת אחרונה. ביילי כבר הוכיח שהוא גאון, וקשה לחשוב על בית אופנה שנסק גבוה יותר מברברי בעשור האחרון, המנוהל קראטיבית על ידיו מאז 2001. עכשיו מגיע הרגע בו הגאונות הופכת מטרידה. כי כמו תמיד, האויב הגדול ביותר של היופי, הוא המוסר.
אל תפספס
