לוק שחור בתחילת תצוגה יכול להיות אות לחוסר אמירה, אזהרה מוקדמת שכאן אין מה לראות, או סימן עמום וחד משמעי לנוכחותו של סוד. כשמדובר במיוצ'ה פראדה, הלב נוטה להאמין שהשחור שלה הוא לא פשוט שחור, אלא רק רקע דרמטי לבאות.
בתצוגה של פראדה לחורף 2012, שהתקיימה בשבוע האופנה במילאנו שנפתח בסופ"ש האחרון, השחור נשבר אמנם כבר מהלוק השני, אבל החששות כאילו מדובר ב"שחור סתמי" החלו להתפוגג סופית עם הלוק השלישי שעלה על המסלול. הוא כלל מעיל רחב כתפיים, שכאילו נתלה על קולב קטן למידותיו, בשילוב תחתונים-מכנסיים באורך הברך שהושלמו בעזרת זוג גרבי לורקס משוכים מעלה.
הגרביים הגבוהים והמכנסיים באורך הברך, היו כרטיס הכניסה של פראדה לארכיון המלתחה הגברית. גרבי הלורקס, שכאילו בזכות חוטי המתכת המנצנצים שלהם, היו אמורים להיות זרים למלתחה הגברית, הבהירו עד כמה הם חלק ממנה, בזמן שהעיטור שלהם נשען על המעוינים הקלאסיים של הגרביים הגבריים.
עבודת הארכיב נמשכה עם עלייתה של חולצת הפולו למסלול, בצבע שחור ובכתפיים רחבות. היא קיבלה גושפנקה מצידו של תיק עבודה מאסיבי ומרובע, שנראה כאילו לא עבר אדפטציה מאז שימש רופאים בביקורי בית. ואם לא די בכך, הרי שהנעליים של הקולקציה היו כל כולן פרקטיות לא ברורה, עם קווים נקיים שמייצרים אי-נעימות, על שום גסותם והיעדר חן בולט.
חולצות הפולו זכו גם הן לטיפול מהודק של לורקס בגוונים מנצנצים ועמוקים, בו זמנית, של כחול, ירוק, אדום יין ועוד. ואילו המעוינים שנמתחו לאורך הגרב המנצץ, נטשו את הסוודרים, ועברו אל החומר שפראדה שיחקה עמו רבות בקולקציה האחרונה של מיו מיו, העור. בהרבה מובנים זו הייתה אותה חקירה. העור עבר טיפול טלאים שזר לו, שכאמור נראה לרוב על סוודרים גבריים, ולא על זמש בגווני חום-כתום.
התחושה הכללית של התצוגה הייתה איטית, והעלתה את האפשרות שפראדה מציגה לראווה מפגן שסך מטרתו הפגנת שעמום, כזה שנובע מתוך נבירה בארכיון של המלתחה הגברית. 'מה עלי לעשות עם חולצות הפולו שאתם לא נפרדים מהן?', היא שאלה שלא היה מפתיע לו הייתה נזרקת לחלל הסטודיו בזמן העבודה על הקולקציה. גם תהיות בנוגע למעוינים וסימני 'וי' היו מוצאות את מקומן בשאלון.
לפראדה יש נטייה להוציא לסירוגין קולקציות קיצוניות ומפתיעות, וקולקציות שקטות, שנשענות באופן מתוחכם על צרור מקורות קלאסיים. אלו שעוקבים אחר הקצב של פראדה, כבר מזהים אותו והוא אינו מפתיע אותם וכעת נראה שפראדה כאילו זיהתה בעצמה את הנטייה הזו , ואל מול הקולקציה הנוכחית, היא משתעשעת ברעיון שזהו תורה של הקולקציה הרצינית והשקולה, וכאילו שואלת, 'האמנם?'.
בהרבה מובנים הפנייה לארכיון העייף והמבוגר של המלתחה הגברית, על אף הטיפולים הספציפיים של כל אלמנט, יצרו קולקציה כמעט לאומנית. התחושה היתה שהפנייה אל הארכיב הגברי היא פנייה מובהקת אל הגבריות האיטלקית נקייה ושיקית מחד, אך תמיד טיפה מנצנצת מידי. ואם לא היינו עוסקים בגופות כחושים ומשולשים של נערים לבנים, דווקא אותה חולצת פולו שהחלה לנצנץ על המסלול של פראדה, נראתה כמו חלק מהמלתחה של האיטלקי האולטימטיבי של העת האחרונה, טוני סופרנו.