"נערי-איימיש הם עכשיו בכל מקום", הפטיר בלחש אחד היושבים בשורה הראשונה בתצוגת האופנה הגרנדיוזית של דיור הום לחורף 2012, שהתקיימה בפריז באחר הצהריים הקודר של יום שבת האחרון. עם עלייתו למסלול של דוגמן בכובע רחב שוליים ומכנסי ענק רחבים, נראה שבאמת שאין דרך מדוייקת יותר לנסח את הבשורה המשמעותית ביותר של שבוע האופנה בפריז. בין אם מדובר בצירוף מקרים מוזר או תיאום קפדני של מועצת אופנה סודית, לפחות בשלושה בתי אופנה גדולים נצפו בסוף השבוע האחרון רפרנסים לקהילה הנוצרית החמורה. בלואי ויטון התייחסו להשראה האיימישית באופן מפורש, בלנווין שילבו מגבעות וחגורות-חבל שנכרכו מעל למעילים אפורים, ובין השניים נמצאים הגברים של דיור, עם קולקציה אלגנטית שניסחה מחדש את הקוד של הבית האופנה.
אל תפספס
לאחר שבשנתיים האחרונות פיתח כריס ואן אש, המנהל הקראטיבי של דיור הום, סגנון של בגדי אוברסייז מופרזים, הקולקציה לחורף, איימיש או לא, הייתה התחלה כמעט חדשה. עיצוב החלל בו נערכה התצוגה היה רמז ברור לכיוון השראה אחר. המסלול, מעין במה מרובעת, עוצב כסלון פריזאי. נברשות קריסטל עצומות נתלו מעל רצפת פרקט, הקירות מסביב לבנים, ואח בוערת ברקע. האווירה הזכירה הרבה יותר את הבוטיק הקלאסי של דיור בשדירת מונטיין בעיר, מאשר את האתרים בעלי החזות הקשה (פעם אף היו גחלים מפוזרות על הרצפה) בהם התרחשו התצוגות הקודמות.
מה רצה ואן אש לומר? שהוא מתכוון לחזור אל המושג השורשי של יוקרה אולם לשמור על רוח עכשווית. לקולקציה, הנקראת Unfold ('לפתוח קפל', בתרגום חופשי), היה מימד חריף של אלגנטיות. היא כללה עושר של אינספור דיטיילים וערבלה בחוכמה מעוררת כמיהה, כמעט בלתי אפשרית, בין רוח מינימליסטית לבין רגעים מגונדרים וססגוניים בהיסטוריית האופנה הגברית.
הכובעים המדוברים שחבשו רבים מהדוגמנים על המסלול, אמנם שיוו להם חזות 'איימישית' (ולרזים שבהם גם חזות דחלילית-גותית במקצת), אבל גם התכתבו עם גינוניו המסתוריים של ג'נטלמן. גם המכנסיים המתרחבים, הזרים כל כך לשלטון הסקיני של דיור, שהוצגו בכמה וריאציות (צמר מול קשמיר לדוגמה) שילבו בין גינדור והידור עם אופל. על אחת כמה וכמה, כאשר נלבשו מעליהם מעילים שהיו בעצם בלייזר מחוייט ושכמייה שחוברו יחד, סריגים בעלי קו-כתף מעוגל ונמוך, או ז'קט עבה וחסר כפתורים, שנתפר משני בדים בצבעים שונים הנחשפים בתנועת רוח מקרית.
במילים אחרות, מדובר בגבר שהוא מהפכן ומאהב בעת ובעונה אחת, מה שיכול להסביר כיצד הגיעו למסלול גם צבעים שאינם נמצאים בלקסיקון הנוקשה של דיור הום, כמו חום כהה וארבע מערכות לבוש שלמות באדום בוהק, שסגרו את התצוגה. עם הידיעה על כך שבעונה הבאה המחירים של הקולקציה עשויים להיות יקרים יותר בכ-20% (המנומקים בין היתר בכמויות גדולות של חומרים יקרים, כמו קשמיר) דיור מצטרפים למגמה שהחלה בשבוע שעבר במילאנו החורף הבא יהיה לא רק נועז יותר, אלא גם עשיר פי כמה.
יממה לאחר מכן, בבוקר יום ראשון, נערכה התצוגה של לנווין, שהזכירה מאוד את הקולקציה של דיור. שוב כובעים, שוב מכנסיים ישרים ורחבים מאוד ושוב טון קלאסיציסטי. אלה אמנם לא טיילו בסלון פריזאי, אבל גם לא יותר מדי רחוק. ליתר דיוק, באולם המכוסה שטיח מקושט, שיצר אפקט דומה של יוקרה. אולם כאשר מתעמקים בנעשה, מסתבר שהדימיון בין שתי הקולקציות לא גדול כפי שניכר לראשונה. גם אם היו שם רפרנסים מכוונים לנערי איימיש, הרי המוחצנות שהובעה דרך ז'קט קטיפה בצבע בורדו, נעליים אדומות ומקושטות בגדילים, או מכנסי סאטן בצבע ורוד מעושן, סחבה את הקולקציה כולה למקום אחר, אמוציונלי, מסתורי ודקדנטי. אפילו הכובעים המדוברים, שלא היה ניתן להתעלם מהם, הונחו כך שיכסו את עיני הדוגמנים.
"מהרעיון של להגיע למקומות חדשים, שזהו הסיפור של הגבר של לנווין, הגענו חזרה לקלאסיקה, אבל רצינו שזה עדיין יהיה cool", ציין לוקס אוסנדרייוור, המעצב הראשי של קו הגברים, רגעים לאחר התצוגה. ואכן, הדבר האחרון שאפשר לומר על הקולקציה הזו הוא שיש בה דבר שמרני. למעשה, כמו פס הקול שליווה את התצוגה והחליף בברוטליות מכוונת בין טכנו מהיר לקלישאות פופ (Hopelessly devoted to you), כל מה שיכול היה להיחשב כאבן יסוד בארון נשבר תוך שהוא שומר על איכותו ההיסטורית. על המסלול נשלפו התייחסויות מסגנונו של איב סן לורן בתקופתו המוקדמת, גנדרנות ברוח שנות החמישים ועד עולם הספורט, כשהמשותף לכולם הוא שיש בהם מהות גברית עיקשת. "לקחנו רפרנסים מהמון מקומות, אבל ליטשנו אותם כך שלא יראו כציטוטים", הוסיף אוסינדריוור על הקולקציה, שדורשת מהגברים שלה ללכת רחוק יותר בזמן שהם הולכים אחורה.
ואפשר שאיכותה הגדולה של הקולקציה היא בכוחה האמוציונלי ובכך שיש לה אפקט של קליידוסקופ המון פרטים מפוזרים היוצרים תמונה חדה. "לא רצינו את אותה הדמות, עם אותה התספורת שוב ושוב [על המסלול], אלא אוסף של אינדיבידואלים", הוסיף אלבר אלבז, המנהל הקראטיבי של בית האופנה על הקולקציה הזו, שהיא חגיגה של טקסטורה ושמץ של מצ'ואיזם. בעידן שנשים חוזרות להיות נשים, ואופנה אנדרוגינית נבעטת החוצה, זה רק מתבקש שגברים ינסו לחוות את עצמם מחדש, אבל גם קצת אחרת.