את הצגת הקולקציה שלה, מקיימת חנית חן, 32, באופן צנוע בביתה הפרטי של היחצנית שלה. אני מקדימה במעט, וזוכה לראות כיצד חן מארגנת את החלל העירום למדי לקראת הפרזנטציה. אחרי תליית הפריטים על הקולב, חן שלבושה בקולקציה של עצמה, שולפת מהמזוודה הלבנה שעמה הגיעה, מפת תחרה עם הרבה אופי. היא מכסה עמה שולחן עגול שעליו היא מניחה כלי הגשה של פעם, שמתמלאים אט-אט במרנגים קטנים ועוגיות שמתאימות לשעת התה, כאילו לא היינו בדירה בשכונת פלורנטין.
היא מתלבטת אם להכין עבורי את החלל כשאני נוכחת בהקמתו. זה חינני, וזה מדגיש את העובדה שזוהי הפרזנטציה הראשונה של חן. זוהי אמנם הקולקציה השישית של חן, אך מכיוון שבארבע השנים האחרונות נקודות המכירה שלה הסתכמו בחנויות מעצבים שונות ופינה ביריד המעצבים בסנטר, חן לא זכתה עד כה לקבל את כל הבמה לעצמה.
הפגישה עם חן מתקיימת ימים ספורים לפני שהיא פותחת סטודיו משל עצמה בתל אביב, מהלך לא פשוט למעצבים צעירים. חן מבהירה שהיא צופה לעצמה עוד שנים רבות בתחום, ושמבחינתה זו התפתחות טבעית, שמגיעה אחרי שהיא התבגרה בנינוחות ביריד המשותף.
הסיפור של חן פחות שלם מהתפאורה שהיא בונה להצגת הקולקציה שלה. היא מפתיעה כשהיא מספרת שהתאמצה להתקבל ללימודים בשנקר לפני 10 שנים, אך עזבה כעבור שנתיים. את הסיבה לעזיבתה היא נועצת בגילה הצעיר, ובתחושה ששנקר סירסו אותה, עד כדי כך שלא הייתה יכולה לראות עוד מכונת תפירה.
היא עזבה את שנקר ולקחה שנת הפסקה מעיצוב אופנה, שבתומה החליטה לפנות לעולם האמנות. היא התקבלה למכללת בית ברל, והחלה ללמוד אמנות פלסטית. שם, לדבריה, בעודה לומדת על דלות החומר של עולם האמנות הישראלי, שבה אליה התשוקה לעצב ולתפור. היא התחילה עם סאמפלים שתפרה בעצמה, ומכרה לחברות. אחרי שלוש שנים היא קיימה מכירה, ומשם עברה לבוטיק המעצבים.
סגנונה של חן, במילותיה שלה, מגיש נשיות לא מתנצלת, דרך פריטים שעוטפים את הקימורים של הגוף, והולכים הכי רחוק שאפשר מהסגנון האורבני, שמאפיין חלק ניכר מהמעצבים הישראליים. במבט יותר אובייקטיבי, מדובר בקולקציה מצומצמת מאוד, שכוללת הרבה מאוד משי קופרו, שממנו תפרה חן מכנסיים בעלי גזרה גבוהה וחצאיות באורך הברך שעוטפות את המותניים בגומי, ומעוטרות בחלק הקדמי בכפתורים ופנסים שמלווים זוג כיסים. בנוסף ניתן למצוא בקולקציה החורפית של חן גם חולצה בעלת שרוולים שמסתיימים במרפק ועם תחרה בחלקה העליון, ז'קט פפיונים שמסתיים בקו המותניים ושמלה עם גומי במותניים שחן קראה לה 'פולקה'.
מספר הפריטים המצומצם יחסית, נובע לטענתה מהעובדה שמדובר בחורף, אך זו לא הבעיה העיקרית. הנשיות של חן אינה מתריסה מספיק, ולמרות שהיא מדגישה את החשיבות של בדים בעלי נפילה נכונה, ניכר שחלק מהפריטים מתקמטים במהירות, מה שמעלה את האפשרות שמדובר במשי מאיכות לא גבוהה במיוחד. מעבר לכך, ולכמה חוטים שביצבצו ממספר פריטים, החצאית של חן, הייתה יכולה לשבת טוב יותר על הגוף אילו הגומי היה נעדר ממנה.
ברמת הסגנון, קשה לומר שיש כאן בשורה חדשה, בעיקר כשהייבוא מהמזרח לא מפסיק להציף אותנו, וכשהישראליות כבר מפחדות פחות מבעבר משמלות, חצאיות וסגנון מחוייט. המעניין הוא, שבחן עצמה יש איכויות שעוד עלולות להפתיע. בין אם בזכות יופייה, והיכולות שלה להציג את עצמה, ובין אם מהסיבה הפשוטה אך החשובה שמדובר במעצבת שלא יכולה ללכת על דרך האמצע.
הניסיון של חן לשמור על איכות, ניכר גם בעובדה שהקטלוג הראשון שלה צולם על ידי דודי חסון, אחד מצלמי האופנה הטובים בתעשייה. בעידן בו החברה של המעצב נבחרת לדגמן בקטלוג במקום דוגמנית מקצועית, בסגנון חובבני כאילו במכוון, בולט הקטלוג המקצועי של חן. יש לה את האפשרות האמיתית להפוך לאחת מהמעצבות המובילות והמסחריות של ישראל, סוג של נעמה בצלאל, בעלת סגנון מובחן וברור, אך עם הרבה יותר סקס אפיל. את השם המסחרי חנית חן, כבר אפשר להתחיל לגלגל על הלשון, כי קיים סיכוי טוב שבקרוב הרבה מאוד בנות ונשים יכירו אותה.
טווח מחירים: 300-1,050 שקלים
להשיג החל מה-15 בפברואר בסטודיו חנית חן, רחוב רוחמה 9, שכונת נוגה, תל אביב-יפו
ובחנויות מעצבים מובחרות.
