לפני שנתיים ג'וליה סיינר זכתה בתחרות Look הבינלאומית של סוכנות עלית שנערכה בסין. משמעות הזכייה היא, כמובן, הפרס הגדול - חוזה נחשק עם עלית פריז המבטיח עבודה בתעשייה בשווי של 150 אלף דולרים. בעונת אביב 2011 שהתקיימה בסתיו האחרון בת ה-18 השוויצרית השתתפה בתצוגת גוצ'י במילאנו, במה שהיה ההתנסות הראשונה שלה בשבוע האופנה היוקרתי של בירת האופנה האיטלקית ובכלל בתצוגה מסדר גודל זה. כבר לפני שאותו שבוע נגמר, היא הספיקה להשתתף גם בתצוגות פנדי, מקס מארה, סלווטורה פראגמו ורוברטו קוואלי.
מייד אחר כך היא לוהקה לכמה תצוגות מרכזיות גם בשבוע האופנה של פריז, ובין היתר לדיור, שאנל, ז'יבנשי ולואי ויטון. אבל ההישג המרכזי של ג'וליה במילאנו היה, ללא ספק, תצוגת ולנטינו שגם הובילה לליהוקה כאחת מפרזנטריות מותג היוקרה האיטלקי בקמפיין אביב 2011. החודש היא פגשה בפעם הראשונה את הצלם הנודע מריו טסטינו להפקת אופנה עבור ווג ארה"ב. כמו כן היא מופיעה גם בהפקה עבור מגזין 'נומרו'. אין פלא שהיא אחת הדוגמניות העסוקות העונה הנוכחית, עונת תצוגות קולקציות סתיו 2011.
היא גדלה בברן בירת שוויץ. לדגמן החלה מקומית כבר בגיל 11, אבל עד תחרות עלית הייתה עסוקה בעיקר עם לימודים ומעט עם חוג ריקודי סטפס לילדים. כסף כיס היא הרוויחה בעיקר משמרטפות ומשלוחי אופניים עבור בית מרקחת מקומי. דודה צילם אותה בגיל 16, אסף מספיק תמונות לפורטופוליו ושלח אותו לסוכנות הדוגמנות Option Model Agency אשר בציריך. מנהלת הסוכנות, אורסולה קנכט התרשמה מאוד והמליצה על תחרות סוכנות עלית המקומית. ג'וליה נרשמה, זכתה במקום הראשון ונשלחה מטעם שוויץ לתחרות הבינלאומית שבה גברה על נציגות מיותר מ-60 מדינות וזכתה, כאמור, במקום הראשון.
היא דקה במיוחד וגובהה 181 סנטימטרים. יש לה עור בוהק, עיניה חומות ושיער חום ארוך וחלק. מזוויות מסוימות היא מזכירה את ברוק שילדס של סוף שנות ה-80. כמו מרבית תושבי הבירה השווייצרית, היא דוברת, בנוסף לגרמנית, גם צרפתית ואנגלית. כיום היא מתגוררת בדירה שכורה בפריז שעולה לה 850 יורו בחודש ושומרת על קשר חם עם משפחתה; הוריה, שדר ספורט בערוץ הטלוויזיה של ברן TeleBärn ודיילת קרקע בשדה התעופה קלוטן, רפאל, אחיה הצעיר בן ה-15, סימון ומרקו, אחות ואח גדולים למחצה. היא מתניידת במטרו ומכינה לעצמה מרק ירקות לפי מתכון של אימה. בזמנה החופשי היא נהנית לפגוש חברים, לטייל בעיר וצלם. היא גם כותבת ביומן, עושה ג'וגינג ומנגנת בפסנתר. על כושר היא שומרת באמצעות רכיבה על אופניים ופילאטיס.
היא סבורה שתפיסת דוגמניות שלא חכמות במיוחד שלא סיימו את בית הספר היא שגויה ומאמינה שעל מנת להצליח בתעשייה, דוגמנית חייבת להיות פקחית. את הסגנון שלה היא מתארת כנוח, אמיתי וספורדי. בתיק שלה תמיד יימצאו לחות לשפתיים, בקבוק מים, מכשיר הבלקברי שלה (על פי עדות עצמית, היא קצת אובססיבית עם הבלקברי שלה ונוהגת בקביעות לחזק עם סלוטייפ את מקש ה"אנטר" כדי שהוא לא ייפול וילך לאיבוד), ארנק כסף, יומן ומצלמה. מהעונה שעברה היא זוכרת בעיקר חשש גדול ליפול על מסלול ז'יבנשי עקב נעלי עקב גבוהים במיוחד והקלה גדולה בתצוגה של שאנל כשגילתה שמחכות לה נעליים שטוחות.
תחרות פורד הייתה מבחינתה לא רק פריצה מקצועית, אחא גם הזדמנות לבקר בסין ולפגוש דוגמניות צעירות מכל העולם. אם היא הייתה יכולה, היא הייתה שמחה לפגוש את מרלין מונרו שהיא מעריצה והייתה רוצה שאנשים לא יישכחו שהיא הייתה הרבה יותר משחקנית סקסית, כתבה שירה וקראה הרבה. בעיסוק שלה היא הכי אוהבת את הנסיעות, המפגש עם אנשים שונים מכל העולם ורכישת ניסיון החיים. המינוס הוא שלפעמים היא מוצאת את עצמה לבדה, אבל היא מאמינה שזהו מחיר קטן לשלם עבור קריירה מצליחה.
