עוד לפני שדנים באופנה שנצפתה בתצוגה של 'ברברי פרורסום' לחורף 2012, שהתקיימה במסגרת שבוע האופנה של לונדון אתמול (שני), צריך לתת את הדעת לאספקט אחר הדרך שבה בית האופנה הבריטי שינה את חוקי המשחק בכל הקשור לזמן, תקשורת ולמשמעות העיצוב . אם בעבר לעיתונאים הייתה זכות ראשונים לצפות בבגדים, ולדווח עליהם, וסלבס נהנו מהיכולת לשים את ידיהם על פריטים נחשבים מהמסלול, הרי שכעת כל הגבולות לא רק שנפרצו, אלא בוטלו לחלוטין. בעוד שבתי האופנה רבים החלו לשדר את תצוגות האופנה שלהם בשידור ישיר, ברברי לקחו את הקונספט הרבה יותר רחוק. הם לא רק מעלים אותה באתר הבית, אלא גם שידרו אותה על מסך ענק בכיכר פיקדילי בלונדון, ובשאר לוקיישנים (בשנה שעברה הם אף הקרינו אותה בתלת מימד בחמישה מקומות ברחבי הגלובוס), כאילו ומדובר במשחק כדורגל חשוב. זוהי ממש דמוקרטיזציה של מידע, המאפשרת לכל אחד להיות חשוף לנעשה. במקביל נוקטים ברברי בשיטת שיווק מבריקה, המאפשרת לגולשים לבצע רכישה אינטרנטית של הפריטים מהתצוגה, בשנייה בה הם נצפים בשידור חי. (אלה נתפרים במיוחד עבור המזמין, המקבל אות הפריט חצי שנה לפני שהקולקציה אמורה להגיע לחנויות עצמן).
אפשר לסכם את המהלך כפי שכריסטופר ביילי, המנהל הקראטיבי של ברברי, אמר בעצמו רגעים לאחריה "אופנה כבר הפכה לבידור".
אחרי כל זה נותר רק לברר האם כל הבאזז העצום שברברי מעוררים במהלכי הפרסום האלה, אכן שווה משהו. סקירה של הקולקציה לחורף הבא מגלה, שלמרות שהיא אינה מהפכנית, הרי שיש בה מניפה מרשימה של מעילים (וכמעט רק מעילים) עוצרי נשימה, מהממים במובן הבסיסי ביותר של המילה.
בדומה לקולקציית הגברים לאותה העונה, ביילי רצה ליצור קונספט שאפשר לתארו כ"מעיל לכל עונה". לשם כך הוא נעזר בתצלומי פרסומת ישנים משנות ה-60, ופעל לשחזר הלך רוח סגנוני, שבו המעיל הוא מרכז ההופעה, ולפיו מתאימים את התיק, הנעליים והשאר. מכאן, שהיה לו חופש להציג אינספור גרסאות מעילי צמר בצבעים עזים, כירוק פיסטוק, אדום וכתום, מול אחרים בעלי דיטיילים צבאיים בולטים, דוגמאות של משבצות-ענק או גזרות לא קונבציונליות. ביחס לטרנד הפרוות והעור ששוטף את עולם האופנה בימים אלה, חלק גדול מהקולקציה הוקדש לפרוות מינק לבנות ומנוקדות בשחור (מהודרות מתוקף השימוש ההיסטורי בהן בבית המלוכה), ופרוות שועל קוצניות, שכיסו את קו הכתפיים והפיחו בו דרמה גדולה מהחיים.
