פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כמו מלאך

      ליידי גאגא עלתה על המסלול בשבוע האופנה בפריז, עם מראה שמושך יותר תשומת לב מהציצים החשופים בתמונה אחריה

      כמו מלאך
      תצוגת חורף 2012 של מוגלר בפריז (רויטרס)
      מוגלר חורף 2012 (צילום: רויטרס)

      התצוגה של ת'יירי מוגלר שהתקיימה אמש (רביעי) במסגרת שבוע האופנה בפריז, יכולה בקלות להיחשב כמסקרנת ביותר בסיבוב תצוגות האופנה הנוכחי. קודם כל מדובר בקולקציית קאמבק של המותג האקסטרווגנטי, שזנח לפני שנים אחדות את עיצוב האופנה והתמקד ביצירת בשמי-להיט כ'אנג'ל', ושנית, זוהי הקולקציה הראשונה לנשים של ניקולה פורמיקטי, סטייליסט העל, כמנהל הקראטיבי של בית האופנה. אבל הדבר המעניין ביותר כנראה עבור ההמונים, הוא העובדה ליידי גאגא לא רק מונתה ליועצת המוזיקלית של האירוע (כולל בכורה לסינגל השני מתוך האלבום הקרב שלה), אלא גם כיבדה את פורמיקטי בשתי הופעות בלתי נשכחות על המסלול בתור דוגמנית. הקהל, יכול היה רק לצאת מדעתו. רוח ההתנדבות הזו אינה מקרית כמובן, לאור העובדה כי פורמקטי הוא זה שמסגנן את גאגא בכל הזדמנות להופעה פומבית, ובכמעט כל קליפ שלה, כולל זה האחרון Born this way.

      תצוגת חורף 2012 של מוגלר בפריז (רויטרס)
      לצטט את הקולקציות של בלנסיאגה (צילום: רויטרס)

      לא פלא שגאגא מרגישה חיבור עמוק למוגלר, שבשנות ה-80 היה סמל לכל מה שמוגזם, פוטוריסטי ונוצץ באופנה, כולל צלליות כתפיים דורסניות, מחוכים בצבעים מטאליים וכל שיכול להיחשב תיאטרלי במובן של שואו-ביזנס. בשנת 2011, כל הדרייב הזה עדיין נמצא שם, אולם צריך להודות שהעיצובים על המסלול הם אפקטיבים פחות, ומרשימים פחות, מכפי שהם נדמים לאחר ההלם הראשוני שהם נוסכים בצופים. העטרה הוחזרה, אם בכלל, באופן חלקי ליושנה.

      תצוגת חורף 2012 של מוגלר בפריז (רויטרס)

      פורמיקטי, כסטייליסט מחונן שמוכן להסתכן עם רעיונות שאינם בשלים (וכולם זוכרים את האקסטרווגנזה בקליפ 'טלפון' של גאגא), גייס לצידו את מעצב האופנה סבסטיאן פיינה, אקס-בית האופנה בלנסיאגה. מהלך הגיוני ומתבקש לאור העובדה שפורמיקטי מאוהב בחזות עתידנית-אפלה וקונסטרוקציות בלתי רגילות, שבלנסיאגה הפכו בעשור האחרון לידועים בהם. אלה, נגעו בכל קצוות הקולקציה של מוגלר לחורף 2012, עתירת השריונים הפלסטיים, מכנסי העור ההדוקים והבדים השקופים-מבריקים, שניסתה, אם אפשר לנסח זאת כך, להעמיד גותיקה בעידן האולטרה-מודרני.

      תצוגת חורף 2012 של מוגלר בפריז (רויטרס)
      גאגא מולכת על המסלול (צילום: רויטרס)

      הקו סגנוני הולם באופן מושלם את מה שמוגלר מייצג במורשת שלו, ופורמיקטי ביקש לקרב אותו על ידי הוספת טון מחוספס, כפי שממחיש האיפור המוגזם והרוקרי או מכנסי העור ההדוקים. כריות הכתפיים והמחוכים המפורסמים שם, הן כז'קטי פרווה מיניאטוריים והן כשמלות שתפר הכתף שלהן חודד, ותפקדו כמרכז הכובד של הקולקציה גם אם לא היו חוד החנית של הבשורה. אבל כאשר מקלפים את היצירות המזוהות דווקא עם בלנסיאגה– וז'קטי הפקעת התפוחים הם דוגמא מצויינת, או העליוניות הקשיחות שעשויות כפאזל – נותרים עם קולקציה מינית מאוד, שמורכבת בבסיסה מטריקים פחות מהפכניים והרבה יותר טרחניים, כמו שמלות ערב צינוריות, שבסופו של דבר נצמדות לגוף וחושפות חזה, או מעיל טרנץ' בצבע זית וחליפה שחורה, שנגזרו מבדי טכנו מבריקים.

      תצוגת חורף 2012 של מוגלר בפריז (רויטרס)
      טריקים של חולצות שקופות (צילום: רויטרס)

      ומה עם ליידי גאגא? היא כמובן הייתה גדולה יותר מהאירוע עצמו. בצדק היא עלתה על המסלול כשני הפכים. בפעם הראשונה, במכנסיים במראה ויניל וחולצה שקופה, שרק מרמזת על קיומה של חזייה, כמעצבת קהל במועדון מהסוג שפורמיקטי היה רוצה לפקוד; בפעם השנייה, כקריצה לבנה, בחצאית מקסי ארוכה וכובע משולש וענק, שתפקדו בפינאלה כרגע של שקט אחרי למעלה משלושים מראות של רעש בלתי נגמר. אולי בקולקציה הבאה, כשתרד ההתלהבות הראשונית, יהיה אפשר להבחין ביותר יופי.