לבנות המותג קום איל פו יש היסטוריה לא קצרה של התעסקות עם אג'נדה פוליטית. לפני מספר שנים הן עשו כותרות כאשר התעקשו לצלם את הקטלוג העונתי על רקע גדר ההפרדה בשטחים הכבושים, במקרה אחר הן האיצו בנשים לאמץ מודעות סביבתית תחת הכותרת 'קני מעט', ולפני כחצי שנה קיימו את תצוגת האופנה שלהן במזבלת חירייה. מאחורי כל זה, תמיד גם הדהד רחש פמיניסטי כזה או אחר, שמטרתו לשכנע את הלקוחות הפוטנציאליות שהן רוכשות הרבה יותר מבגד. הן רוכשות גם השכלה ומעורבות חברתית. כל זה כמובן לא יצר אופנה טובה יותר (זו הייתה תמיד בקום איל פו), אלא בעיקר יצר רעשי רקע שהסיטו את תשומת הלב מהעיקר וכינסו סביב המותג עדת נשים שבעות בדרך כלל, שהעריכו את הפרובוקציות השטחיות, הרבה יותר מאשר את העיצוב עצמו.
קיץ 2011 נפתח בבשורה ממשית. זו אולי הפעם הראשונה שקום איל פו השכילו לזרוק אל הים את מזוודת הרעיונות הגדולים. למעשה, אף מילה במהלך תצוגת האופנה הקטנה שנערכה היום (חמישי) מול נוף סירות קטנות בנמל יפו, לא נאמרה על המתרחש מחוץ לקולקציה עצמה. אירה גולדמן, המעצבת הראשית של קום איל פו, דוחה את השאלה האם מדובר בשינוי שנעשה בעקבות הביקורות שספג המותג לאורך השנים על עיסוק היתר בסדר יום חברתי. "האג'נדה תמיד שם. אנחנו ממשיכות לחשוב על האישה ותופרות במגוון מידות ובארץ וזה הכי פמיניסטי בעיני. אני חושבת שזה תהליך שאנחנו עוברים. יש רצון שיגידו משהו על הבגד ופחות על האג'נדה. גם אם אנחנו עסק פוליטי, אנחנו רוצים להציג בגדים."
ייתכן שהקונספט העונתי, "זיכרונות הפלגה" כדבריה של גולדמן, קשור בעקיפין אל ההחלטה לא ללוות את הבגדים בסיסמאות. כנראה שגם בקום איל פו הבינו שבהיעדר מטען עודף, הספינה שלהן יכולה להתרומם גבוה הרבה יותר מעל המים. "רצינו ליצור מסע בזמן, חוויה, תחושה. ההפלגות הארוכות מאירופה בשנות ה-20 ליעדים אקזוטיים שטופי שמש. היעד היה פעמים רבות לא ידוע, ולכן לתיירים היה תמיד אוסף בגדים אקלקטי ולא צפוי".
תמונה מדומיינת של בגדים תחובים בתוך מזוודת מסע זוגית, מתוכה נשלפים פריטים כמעט באקראיות, יכולה לתאר היטב את החוויה המסוגננת והמלוטשת שהקולקציה של קום איל פו יוצרת הפעם. בלייזר גברי, שנגזר רחוק מהגוף, מכנסיים רחבים וכהים עשויים בד טנסל מתנפנף ורך או חצאית קומות צרה, שמכפלתה נוגעת באמצע השוק, הם נוסחת המפתח היוצרת אסופת חופש נונשלנטית, כמעט אגבית ונוחה, שעדיין מתבססת על קלאסיקות. בין כל אלה משתבצים פניני מגמות עכשוויות. שמלה בגזרת A כתומה ולוהטת, מלווה בהדפס פרחוני נוסטלגי, או אחרת, בצבעי פסטל קרירים, המחולקת לבלוקי צבע של תכול-אפור, וירקרק, ממחישות היטב כיצד התנקזה רוח הזמן לזיכרון הנוסטלגי.
בהתאם לסיפור ההפלגה, חלק ניכר מהקולקציה מאזכר באופן בולט את מראה המלחים, שמתזז באופן טבעי בין המינים. זו הפעם הראשונה העונה, שהנושא השחוק (אולי אחד הנושאים הפופולריים מאז אימצה אותו קוקו שאנל), הצליח שלא להיראות נדוש. בין פריטים בסיסיים כמכנסי מלח לבנים, צצו גופיית פסים אופקיים כחולים-לבנים, שנדמית פשוטה בחזיתה, אך מסתירה גב של פסים אנכיים, קרדיגן בהיר, שעוצב בקו כתפיים גברי ונפול בכוונה או חגורות חבל שנקשרו מעל לחצאיות ומכנסי שרוואל קלים, ושוליהן הפרומים התבדרו ברוח.
ברגע שעלה גם בלייזר קל, בטקסטורת פסים בגווני שמנת וכחול כהה, היה אפשר לטעום את הטעם המלוח והנעים של החופש. בקום איל פו, שסוף סוף השתחררו מהצורך להסתתר מאחורי קיר ההפרדה או חירייה כדי להצדיק את האופנה ולתת בה אשליה של עומק, הוא אפילו היה כפול.
מחירים
מכנסיים 750-1,390 שקלים; ז'קטים 1,100-3,400 שקלים; שמלות 890-2,200 שקלים; טישרטים 220-590 שקלים; סריגים 690-2,200 שקלים; חצאיות 790-1790 שקלים; חולצות 790-990 שקלים