בריזה מהים התיכון

תצוגת האופנה שהעלו רנואר עם אור גרוסמן ועוז זהבי, שמה אותם מחדש על המפה. תשכחו מטון פרחי, ותגידו שלום לשיק התל אביבי

לירוי שופן
22/03/2011
יח"צ - חד פעמי

רשת רנואר היא מותג מקומי, שהתמקם על הצומת שמחבר בין טרנדים עונתיים לאופנה בגובה העיניים, אך בשלוש השנים האחרונות היא נפקדה באופן בולט מהשיח האופנתי. למעשה, למרות שהיא פרוסה מדרום ועד צפון, היא התגבשה בתודעה כלא רלוונטית, ומותג הבת שלה 'טוונטי פור סבן' עשה חיל על חשבונה. הסיבות לכך הן רבות, אבל כולן נוגעות לעובדה שהמעצבים של רנואר התקשו לתרגם כהלכה מגמות חולפות, ומנגד, שמרו על טעם מוחצן, המוני בעודפו?ת המנצנצת שלו (אחת המעצבות שם אף אמרה בעבר שהבגדים מכוונים אל 'קהל שמחפש את האקסטרה וולן'). התוצאה הייתה, שתקשורת האופנה השאירה את רנואר בחוץ.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון הטבעי לכאב הברכיים קרוב מתמיד - עם החזר מקופ"ח

מוגש מטעם אפוסתרפיה
אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

תצוגת האופנה לקיץ 2011, שהתקיימה הבוקר (שלישי) בתל אביב, עמדה יפה בניסיון לתקן את הרושם. החל מהסלוגן 'לייב אורבן' live urban, שהתמרד כנגד הזהות הפריפריאלית של המותג, ועד לקולקציה עצמה, שהרחיקה לעיצובים מאופקים, חלקם בעלי ציביון מינימליסטי ברור וכוונה חפה מיומרות שקרצו אל עולם האופנה הגבוהה. זו אינה קולקציה מושלמת (חולצה מכופתרת לגברים עם כיתובי רקמה מיותרים על הגב, הזכירה את העולם הישן של רנואר), אולם היא ממקמת את המותג על רף התייחסות שונה, גבוה בהרבה. אם הרוח הזו תמשיך בעתיד, אפשר יהיה לומר שמדובר בקאמבק ושתקשורת האופנה עשויה למצוא לעצמה צעצוע חדש.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

קולקציית הנשים התבססה בעיקר על השילוש הקדוש של הקיץ הנוכחי: שנות ה-70, בלוקי צבע והדפסים, וגוונים חיוורים של ניוד ופודרה. הצללית הכללית הייתה רפויה יותר, הן על שמלות באורך קרסול והן על שמלות קצרצרות, גזרת המכנסיים הייתה גבוהה, ופלטת הצבעים שילבה בין טורקיז, אדום, ורוד, כתום תפוזי עז ורויאל. הגרסאות שצעדו על המסלול היו מדויקות, לרוב רלוונטיות ושופעות אלגנטיות נשית, לפרקים רומנטית ומתרפקת. חצאית מקסי בהירה, רכה ומסלסלת שובלים, נלבשה עם גופיית כחול-נייבי הדוקה, שילוב שיצר צללית משולשת ומחמיאה לדוגמנית; מראה אחר, שמוכתר כרגע השיא של הקולקציה, עלה בדמות שמלה ארוכה ובוהמיינית, מדגישת מותניים, בגוון חרדלי מאיר עיניים. שולי מכפלתה, שכוסו בקיפלוני בד תואמים, העצימו את נוכחותה, כמעט ונתנו בה טעם לטיני.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

הסגנון הילדותי, שמאופיין בקשקשנות מיותרת והדפסים גראפיים חסרי חן, ננטש לפחות על המסלול (הקטלוג העונתי, המוצף בדמותו הזחוחה של עוז זהבי, מחטיא לחלוטין את החוויה). במקומו עלו רשימת להיטי אופנה מעוררים, לפחות ביחס לקטגוריה של רשת אופנה. מכנסיים קצרים בצבע יין שטוף, היו מורכבים למעשה מקפלי ענק, ששיוו להם מראה של חצאית, והצליחו לתת פרשנות לעיצוב שחוק מבלי ליפול אל המצועצע. הדבר חזר על עצמו פעמים נוספות, כמו במקרה של מכנסיים בלוניים בצבע חום-סגלגל, שחבקו בגומי רחב את הקרסול, או בלייזר הדוק וכתמתם. ביחד, הם יצרו אפקט קוסמופיליטי, שיכול לתרגם את עצמו לרקע אורבני, אפילו מחוץ לישראל.

בניגוד לתצוגה עצמה, שהייתה ארוכה מידי, הקולקציה ערכה את הדרמה בקפדנות. שמלת שסע אדיר, כתומה וחיונית, שעלתה למסלול בפינאלה, הוכיחה כי אפשר להשיג סקס אפיל בוטה, חושף רגליים ארוכות, גם במושגים זולים יחסית. מנגד, אין זה אומר שהמהלך טוטאלי. עדיין הצליחו להסתנן עיצובים שהיו מתאימים לעונות קודמות, כמו שמלת תחרה בהירה עשויה קומות-קומות, או שאר חולצות טי מגובבות וחסרות אמירה ממשית. מילא שאלה החלישו את האפקט הכללי, על הרקע הזה הם נראו כחייזרים.

אין תמונה(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

קו הגברים רנואר-מן, לפחות עד היום, היה במצב אף מרנין פחות מקו הנשים. בעוד שעולם האופנה פשט ולבש צורות חדשות, הוא התנהל בספרה מנותקת של מכנסי סיגר נמוכי גזרה, הדפסים של דרקונים וחוטי לורקס. כאמור, עד היום. למרות ההכרעה הססגונית להלביש חלק מהדוגמנים בטייצים צבעוניים תחת המכנסיים הקצרים (הכרעה שהייתה מתאימה, אולי, לתצוגה שהייתה נערכת לפני שנה), הקולקציה מצאה את שביל הזהב, שבסופו התגלה עושר גברי נינוח, עירוני ורב שכבות, שמתהדר ברגישות.

בשונה מצילומי הקטלוג, על המסלול כמעט ולא הוצגו ג'ינסים. זו הצהרת כוונות ממשית המצביעה על קהל פוטנציאלי של גברים, לא רק בוגרים יותר, אלא בעלי הכרה עם עולם האופנה. בלייזר מבד 'שמברה' תכלכל, נגזר בפרופורציות ארוכות יותר, ששיוו לו חזות מחייבת פחות; גופיות פשוטות נתפרו מבד 'וופל', שהעניק להן מגע מקורי; ואסופת המכנסיים, רובם קלאסיים, נחתכו מעל לקו הברך או קופלו לאורך שבע-שמיניות. כל אלה הביאו אביב נקי ומושכל, שקיבל קיק עכשווי ומודע לעצמו בזכות פריטים כקרדיגן חסר רכיסה, קליל ומתנפף בצבעי פסטל, או בלייזרים ששרווליהם נפרמו מהם. באורח פלא, אלה לא הפכו את התוצר הסופי לאופנתי מידי, אלא העשירו את המנעד הנונשלנטי שאפיין את הקולקציה כולה.

גם בקולקציית הגברים המהפך אינו מוחלט. עדיין שזורים פה ושם עשבים שוטים, כחולצות טי שנגזרו בפראות, או שאר דיטיילים שאינם מנומקים דיים, שכל מטרתם להעניק משמעות מקושטת – וסתמית –לבגד. ועדיין, כל זה מספיק כדי להבחין שרנואר מצמצמים רווחים במהירות. עוד כמה כיוונונים, והם ממש שם.

מחירים:
נשים: שמלות: 100 – 410 שקלים; חולצות: 34 – 250 שקלים; מכנסיים: 100- 299 שקלים
גברים: ז'קטים: 230-450 שקלים; מכנסיים: 199-279 שקלים; ג'ינסים: 300- 480 שקלים; חולצות: 41 – 280 שקלים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully