המעצבת אליאן סטולרו, שפועלת בתל אביב מאמצע שנות השמונים, עוברת מתיחת פנים לקראת הקיץ הנוכחי, שאמורה להיות מופנית כלפי פנים, לפחות כפי שהיא מופנית כלפי חוץ. הבוטיק הוותיק שלה בצפון רחוב דיזנגוף, שבירכתיו ניצב הסטודיו לעיצוב, שופץ בחודשים האחרונים ושטחו כמעט הוכפל, על חשבון החנות הצמודה. מעבר לכך, הקירות נצבעו לבן בוהק, חלונות הראווה מאפשרים הצצה נרחבת יותר לפנים החלל, והרצפה כוסתה במעין פרקט בהיר, המשווה למקום חזות מוחצנת של יוקרה חמימה. שתי הבובות בחזית, הלובשות פריטים בצבעים תזיזיתיים וניאונים, מרמזות על קצב השמור לרגעים של התחדשות.
"זה מביא רוח אחרת. זה בעיקר מרענן", סטולרו מעידה על השיפוץ המסיבי, שהשפיע גם על הקולקציה עצמה. "חידוש החנות הביא אותי להתעמק ברעיונות של ארכיטקטורה, בעיצוב פנים, שהם הבסיס לעונה הנוכחית. משם עברתי גם אל הבאוהאוס, אל מוזיאונים ואל מה שנמצא בתוכם, ובעיקר ליצירות של ציירים כג'קסון פולוק".
אם צריך למצוא חוט מקשר אחד בין כל הפריטים בקולקציה הנרחבת של סטולרו לקיץ 2011, הוא יימצא בדבר אחד: בהתלהבות הניכרת על כל אחד מהדגמים, שמקורה ככל הנראה באותו תהליך של התחדשות. יש בה את טעם המוגזם, את הרצון להשיג את החדש, גם בשמלות ערב במרקמים עזים, וגם בעיצובים המכוונים באופן ברור אל שעות היום, כפי שחושפת שמלת מקסי בגוון זית צבאי, המכוסה רוכסנים זהובים, שגזרתה דרמטית מספיק כדי להטיל צל מוארך על סביבה מוארת. אולם לאחר שההתרגשות הראשונית שוככת, והעין מתרגלת לעודף הצבע והברק, מתגלה כי זו אינה קולקציה מגובשת.
הטיול הארוך אליו מבקשת לצאת סטולרו, העוצר במרכזי ארכיטקטורה ואמנות של מוזיאונים, מתבטא בסופו של דבר ברעיונות שאין ביניהם קשר ממשי. יש לא מעט בגדים ראויים לציון, ורמת גימור שמעוררת רצון ללטף את התפרים, אולם הקולקציה היא רצף שבור. מצד אחד שלו יש חליפה מחוייטת היטב, נוקשה ומשורטטת, בצבע קפה מהול בחלב, ומצד שני, שמלת מיני מעוטרת בכתובות גרפיטי צפופות, בלתי קריאות, ושוצפות. הראשונה, שמרנית, השנייה מחליפה מושגים של אופנה צעירה בקשקשנות. באמצע ישנו מגוון עצום בנוכחותו, מהמם במובן הראשוני של המילה. זה כולל בין היתר, שמלת ערב שקופה ומקושטת בפאייטים, קרושה ופרחי בד בצבע קורל, עליוניות מתכתיות ואגרסיביות כנייר אלומניום, חולצות משי בצבע חלמון, ושמלה עורבנית ושחורה, שחצאיתה מכוסה שורות-שורות של נוצות פרא.
כל אחד מהדגמים הוא רומן רחב יריעה, עשיר ועתיר כישרון, וביחד הם סדרת ספרים בלתי ניתנת לקריאה, משום שאי אפשר להבין לאיזה כיוון זורמת העלילה. בקולקציה מלוכדת, יש פעמים רבות ביטוי מסויים שנחסך במקום אחד, מופיע במקום אחר, ובסופו של דבר נוצר איזון. כאן, למרות הזוהר הקורן, התרחש דבר הפוך. בהיעדר אותו הקשר מוצק או קונספט מוגדר מספיק, היה לסטולרו החופש להוסיף עוד ועוד, אבן, נוצה או קפל. התוצאה היא ששמלה אחת, אלגנטית ככל שתהיה, מסנוורת את רעותה ומחלישה אותה מאוד.
ייתכן שבכל אשם הבוסט האנרגטי המתלווה לרגעים כאלה של התחלות כמעט חדשות. בפרץ כזה של התרגשות, מוצדקת היטב, סטולרו לא רצתה או לא ידעה איפה בדיוק לעצור, ולאיזו מטרה לכוון. אולם דבר אחד נותר ברור מתוך העושר המופרז ואולי דווקא מתוך חוסר הפרופורציות למעצבת יש עדיין לא מעט מה לומר על אופנה.
מחירים לדוגמא: חולצות: 890-4,500 שקלים; מכנסיים: 1,200-2,500 שקלים; ז'קטים: 2,300-2,700 שקלים; שמלות: 2,400-9,600 שקלים
אליאן סטולרו, דיזנגוף 253 תל אביב