בוטיק הנעליים התל אביבי שושו, נענה לדרישתם של גברים שחלפו על פני חלון הראווה שלו, ומביא לרגל הקיץ קולקציות שישרתו גם אותם. אחרי חיפוש מתמשך בעקבות המותגים והדגמים הנכונים, נצמדה הגר ניסימוב, בעלת הבוטיק, לשני מותגים, swear ו-maians. העיצובים של כל אחד מהם שונים מאוד באופיים, וניכר שזו הייתה בחירה חכמה לשלב בין שניהם.
Swear הוא מותג הנעלה לונדוני שקיים משנת 2000, השואב את השראתו בעיקר מעולם המוזיקה וזו לא פעם ראשונה שהוא משווק בארץ. הנעליים הראשונות של Swear נוצרו בהשראת הופעות חיות בהן נכחו המעצבים. הם התרשמו מקהל שנעל קונברס בלויות או נעלי וינטג' מרוטות והחליטו לפעול בעניין. "בהתאם לרוח התקופה, הם התמקדו בעיקר בשילובי סניקרס. הכלאות שונות ומשונות של חומרים וצבעים, שרובן על בסיס אותו אימום צר ומחודד וסוליית גומי אופיינית ויצוקה", מסבירה ניסימוב את הקונספט העיצובי שהצעיד את המותג קדימה.
אך כל זכר לרוח הזו אינו נוכח כעת לא בקולקציה של המותג ולא בחנותה של ניסימוב. מבין הדגמים שהיא מייבאת, swear אחראים על הפן היותר קלאסי, שככל הנראה ימשוך גברים שראו דבר או שניים בחייהם. "לשמחתי, לקראת 2009 החל השינוי. דומיניק וובסטר מונה כמנהל הקריאטיבי של swear, וכעת ניתן לומר שאפשר לחזות בהתבגרות של המותג". אמנם לעולם המוזיקה יש עדיין נוכחות עיצובית, אבל בניגוד לעבר, היום נראה שהוא מושפע יותר ממוזיקת אולדיז, יותר מאשר מהרוק וההינדי של סוף שנות ה-90. העיצובים נשענים על אימומים מסורתיים של מוקסינים, אוקספורד ונעלי גולף. כשהמשותף לרוב העיצובים היא חשיפתו המשמחת של הקרסול.
המותג השני בחנות שונה מאוד באופיו. maians, שראוי לגלגל על הלשון במבטא ספרדי, היה פעם שמו של המחוז הימי והתוסס של ברצלונה. הוא איכלס אמנים, דייגים וסוחרים שיצרו קהילה המשלבת בין תרבות חוף ונופש לתרבות אורבנית. ככלות הכל, מדובר בברצלונה. המותג הוקם בשנת 2008, והוא מנסה לעמוד על הדיסוננס והחיבור בין שני הלכי הרוח הללו. התוצאה הסופית היא מראה קלאסי שמשולב בהומור, ונראה כי יפנה לקהל צעיר יותר ונועז מזה שיפנה את מבטו ל-swear. עם זאת, ביחס לנוף המקומי, נראה של-maians יש סיכוי טוב לשבות את לבו של הקהל הנוכחי, שכן הקריצה שלהם הופכת את הנעליים הזרות לעיניים ישראליות לפחות מאיימות.
ניסימוב מבטאת לצד השמחה הגדולה של ההתפתחות הבוטיק שלה גם חשש קל, מהאופן שבו יקבלו הגברים שלא מורגלים בתרבות ההנעלה הזו את החידושים שהכניסה לעיר. לצד החששות המובנים שלה, ניתן להאמין שכבר יש כאן די קהל שנאלץ לרכוש את הנעליים שלו בחו"ל, שלא מאמין שכפכפי אצבע הם נעלים שצריך לצאת איתן מהבית. כעת הוא יוכל להקדיש את החופשות שלו גם לכמה בילויים אחרים מלבד איתור נעליים.
טווח מחירים: maians 250-450 שקלים; swear 610-670 שקלים.
בוטיק שושו, רחוב טשרניחובסקי 15, תל אביב.
האצבעות נשארות בפנים
רוויטל מדר
4.4.2011 / 21:09