שלוש שמלות שיפון שונות יכולות לשפוך אור על הסיבות שהובילו לכך שהבריטית האנה מקגיבון עוזבת את קלואה אחרי קצת יותר משלוש שנים בהן שימשה כמעצבת הראשית של בית האופנה הצרפתי. כידוע, שיפון, ושמלות שיפון, הן חלק חשוב מהדימוי של קלואה. התכונה האוורירית הזו הפכה לעובדה מוגמרת כשפיבי פילו קיבלה לידיה את הניהול הקריאטיבי של קלואה בשנת 2001 והחדירה לתוך הד.נ.א של בית האופנה את קלילות ונונשלאנטיות, תוך כדי שהיא מרחיקה את הבגדים מהגוף. הייחוד של פילו היה נעוץ בכך שאותה רכות לא יצרה תחת ידיה דימוי של נערה מתקתקה ותמימה אלא את הילדה הכי מגניבה בגן. לילדה הזו, הייתה היכולת ללבוש את מה שציפו ממנה לעטות על עצמה, רק בצורה כזו שכל דיטייל במראה שלה יעורר קנאה ותשוקה.
אל תפספס
אפשר למנות את שמלות השיפון של מקגיבון בקלות. אביב 2009, העונה הראשונה של מקגיבון. המוטיב החוזר והבולט של העונה הצבעונית למדי היה שוליים מסולסלים, אם לצידי השרוולים ואם בסופם של מכנסונים רכים שנראים כמו חלק מעולם ההלבשה התחתונה. לשמלת השיפון המתנפנפת והארוכה של קלואה, שהפכה למעין סימן מסחרי, לא היה זכר ממשי על המסלול.
חורף 2009-10, ששה חודשים לאחר מכן, הקולקציה של מקגיבון מתהדקת טיפה יותר. בעיקר ביחס לשואו המבולבל של העונה הקודמת. שמלת השיפון, מצדה, חוזרת אל הבמה בגזרה רחבה וישרה, ועם כפתורים בחלקה העליון. בקיץ 2010 העונה הטובה ביותר של מקגיבון בקלואה שמלת השיפון הופכת למרכז העניין, כאשר מקגיבון מוציאה תחת ידיה שמלת שיפון מדורגת, שמקבלת בקלות את התואר 'השמלה הנכונה של אותה עונה'. השמלה השלישית, שממנה כבר מציץ הסוף, היא אחת משמלות השיפון החומות שליוו את קיץ 2011 של קלואה. זו הייתה עונת השיפון והשקיפות, ומקגיבון בחרה להיצמד אל הבד והרעיון השקוף. בעיקרון אפשר לראות בכך בחירה קלה. אחרי הכל, שכבות רכות של שיפון שצועד על המסלול מעוררות באופן אוטומאטי סוג של ערגה.
אבל ספק אם פריט המומחיות של קלואה, שדמה מעט לשמלת בלרינות קלה, הפך ללהיט המתבקש. הקולקציה האנמית, שהמשיכה להפוך את הסיפור של קלואה ליותר ויותר פשוט, הוצגה כאשר רוב הלוקים שעלו על המסלול כללו נעלי בובה, שיער אסוף בהדיקות ותדמית בורגנית. הילדה המגניבה, איבדה את מקומה. ניכר, שהיא לא השכילה לשלב נכון את הפריטים שעמדו לפתחה. וכך, שמלת השיפון של קלואה לעונה הזו, הייתה דומה לעוד שמלות רבות מאותו הבד ובאותה הרוח, שנראו על המסלולים של העונה המדוברת. האנמיות של מקגיבון יצאה החוצה במלוא כוחה, עת היא שוב טשטשה את הייחוד של קלואה.
מקגיבון, בוגרת בית הספר הבריטי הגבוה לעיצוב סנטרל סיינט מרטינס, שעם סיום לימודיה השתלבה בבית ולנטינו, הגיעה לקלואה עם כניסתה של פילו לתפקיד, ותפקדה כאסיסטנטית שלה עד שזו עזבה את בית האופנה בשנת 2006. בשנתיים העוקבות מקגיבון, שסירבה לקבל על עצמה את משרת המעצבת הראשית, ייעצה לבית האופנה, וטיפלה בהשקת הבושם של קלואה. על מינויה כמעצבת ראשית הוחלט באביב 2008. כשמקגיבון קיבלה לידיה את המושכות, היא הייתה אנונימית למדי. התקשורת געשה בניסיון למצוא תמונות של האישה החדשה של בית קלואה, ולהבין מה הסגנון שהיא מתכוונת להביא עמה. 'מי את האנה מקגיבון?' הייתה שאלה רווחת באותו אביב של שנת 2008.
הביקורות על הקולקציה הראשונה שלה היו עדינות למדי. הרוח של פילו זו שכולם התגעגעו אליה לא הייתה שם (זו הגיעה מאוחר יותר לבית 'סלין', ששכר את שירותיה של פילו) אבל כן היו שם כמה נקודות של אור. לראייה, היא העמידה לאורך השנים מספר לא קטן של עיצובים שהועתקו בקלות על ידי רשתות האופנה המהירות: באביב 2009 היו אלה המכנסונים המסולסלים; בחורף העוקב היו אלה מגפוני ז'מש חומים או אפורים, בעלי קיפול באזור הקרסול; ובקיץ 2010 היה זה המראה ששילב בין ג'ינס מטופל שחסר לו כיס אחורי אחד, לחולצת הג'ינס הנכונה; ובחורף העוקב, חצאית עור חומה וגדולת ממדים, נוכחת פי כמה מהקולקציה האנמית.
קשה לומר שמקגיבון לא הצליחה להעלות את קלואה לכותרות. בית האופנה כן חווה סוג של התעוררות תחת שרביטה, אך בו זמנית כל עונה הבהירה רק עד כמה מקגיבון היא מעצבת מוגבלת. עד כמה מדובר במעצבת שנצמדת כל עונה למוטיב אחד, שהיא ממצה אותו עד תום. כך קרה עם הבחירה לטפל בבז' בחורף 2010, וכך קרה בחורף 2012, הקולקציה האחרונה שלה, שבו החליטה שהדפס הנחש ילווה את הקולקציה שלה. כמו בפעמים עברו, ההדפס הקשה, שצריך להגיע במנות קטנות, כדי להימנע מההמוניות שכל כך קשורה אליו, השתלט על המסלול של מקגיבון, והוציא תחת ידו כמה וכמה פריטים שבעיקר העלו הרבה סימני שאלה.
ביחס לאומדן הזמנים של עולם האופנה, שלוש שנים הן לא עניין של מה בכך. עם זאת, מאחר שמקגיבון בילתה בקלואה קרוב לעשור, העובדה שכמעצבת ראשית הוחלט להיפרד ממנה כבר אחרי שלוש שנים, עומדת כנגדה. ועדיין, לפני מינויה, בית האופנה לא הצליח במשך שנתיים למצוא לעצמו מעצב ראוי, שימשיך את דרכה של פילו. לכן המינוי הטרי של קלייר וויט קלר, יוכל בקרוב לענות על השאלה האם מדובר בבית אופנה בעייתי או פשוט במינוי שלא עלה יפה.
