פלטפורמות הן עניין מורכב. כן, הגוש הזה שמלווה נעליים שנקראות נעלי פלטפורמה, על אף המאסיביות שלו, דורש נפש עדינה, כזו שתעניק לו יחס מיוחד. כל זאת כדי שהוא לא יקבל על עצמו חזות ההמונית או הפרחית. מהמקום שבו נאמר המשפט הזה, כלומר מישראל, המדינה שאימצה את הפלטפורמה לחיקה כמו פטנט לאומי, כל זה עלול להישמע מוזר. עדינות ופלטפורמות לא הולכים ביחד. גם בגלל שהשוק שהשתלט על הפלטפורמות, אינו מורכב מקהל שעדינות היא אחד מהאופנים שבו ניתן לתאר אותו. וגם בגלל, שמה לעשות, נשים רבות שהטבע לא חנן אותן במספיק סנטימטרים, הרגישו שהפלטפורמה יכולה להיות גם חלק מכפכפי אצבע, ובעצם לשרת את הנועלת בכל אחת משעות היממה.
בחזרה לעדינות. בתי אופנה כמו שאנל, פראדה, מרטין מרג'יאלה ופנדי, אם למנות מספר מצומצם, מצליח להפוך את הפלטפורמות לעקבים שיכולים ללוות גם מראה קלאסי, נקי, ובעיקר לא זול. ברור שברמת הקונקסט, גם הזוג המוצלח ביותר יכול לשנות את עורו, אבל בעוד שזוגות מסוימים תמיד יתאימו לחלון ראווה בתחנה המרכזית, הצאצאים המתוחכמים במשפחה הזו, יוכלו לחיות גם חיים אחרים. עתירים בשיק.
אל תוך החלל הבעייתי הזה, והעשיר בעקבים גסים, שאפשר לקרוא לו גם הבית, מגיע כעת מותג הנעליים ג'פרי קמפבל. המותג שמגיע מלוס אנג'לס, הוא עסק משפחתי, שזה עתה נכנס לשנה ה-11 שלו, ושמעצב הנעליים שעומד בראשו, ג'פרי קמפבל, עושה כל שביכולתו כדי להחיות אותו. חלק ניכר מהמאמצים מתבטאים בקולקציה שלא מפחדת לייצר את מה שעלול להתפרש גם כסר טעם.
הדגמים שהגיעו כעת לארץ עלולים לסנוור מפאת הריבוי החד משמעי של עקבי הפלטפורמה שלהם. אלה עשויים לעתים מעץ, לעתים מקנבס, וברגעים אחרים הם מסתתרים בתוך גוף הנעל עצמו, עת הם מתמזגים בתוך האימום כולו. בין כל הדגמים הללו, שנתנו מקום גם לשני דגמים שטוחים שנשענים על גזרת נעלי האוקספורד, אך לא במובן הקונבנציונאלי של המילה, אי אפשר שלא לברך את התעוזה. החל מהצבעוניות, עבור בחומרים, וכלה בגבהים והעיצובים, ג'ף קמפבל מכניס לעולם ההנעלה המקומי שעשוע שחסר בו.
זו הנקודה המשמחת, הנקודה הפחות משמחת היא שהקניינות הישראלית הביאה עמה הרבה מידי דגמים שהיו יכולים, איך לא, לבלות בחלון הראווה של תחנה מרכזית. זה נראה טווח האפשריות של נעלי הז'מש האדומות, שלא מסתפקות בצבע ובגובה, עת הן מתעטרות גם בגדילים וניטים. וכך קורה גם עם סנדל על עקב לא נמוך, שעניינו רצועות קלועות בין השעמום לוולגריות הזוג הזה מעורר צער.
מי שיצא לו להכיר את הנעליים של המותג מהרשת, יודע שהוא יכול להציע הרבה יותר ממה שהקניינים הישראלים בוחרים להראות לנו. מבעד לבחירות שלהם אי אפשר שלא לתהות על האופן שבו הם קוראים את המפה המקומית, וחבל. ועם כל הצער, ישנן כמה נקודות של אור, שבשילוב הנכון, שמתרחק מדימויים המוכרים של וויט-טראש דימויים שממלאים את הקטלוג של העונה - יכול להפוך את המדרכות שלנו למשמחות יותר. האחריות היא בעיקר עליכן.
טווח מחירים: 439 829 שקלים.
לבירור החנות הקרובה 052-3994848
כל התמונות: יח"צ ג'פרי קמפבל