"אני פוחד פחות, ומפחד הרבה יותר באותו הזמן. אני מנסה למצוא את הצעד הבא הנכון בשבילי. אבל זו הדרך היחידה לבנות את החברה", עונה המעצב הישראלי לשעבר ,אהוד יוסף, על השאלה כיצד מתמודדים עם פריז, והאם היא בכלל שינתה אותו. הראיון עמו נערך זמן קצר לפני שהוא מעלה על מסלול את תצוגת קיץ 2012 למותג הנושא את שמו (EHUD) במסגרת שבוע האופנה לגברים שנערך בעיר. "יש מעט מאוד דרכים להופיע על מפת האופנה הבינלאומית. פריז היא פשוט הדרך הכי מהירה", הוא מסביר את הרציונל.
זוהי הפעם השנייה בסך הכל שהוא מציג בעיר האורות, כמעט אחד המקומות היחידים בעולם שמסוגל להפוך מעצבים צעירים כמוהו, להרבה פחות אנונימיים. עם זאת, החשיפה מלווה גם בסיכון, אחרי הכל, ביקורות או כישלונות, נשמעים בעוצמה גדולה הרבה יותר בפריז, מאשר בכל מקום אחר.
רוצים לראות עוד מהעיצובים של אהוד יוסף? כנסו לעמוד הפייסבוק שלנו
תצוגת הקולקציה של אהוד נערכה בערב יום רביעי האחרון, יום התצוגות הראשון בסבב העמוס לעייפה של שבוע האופנה, שיימשך חמישה ימים בסך הכל. המיקום אולם בינוני בגודלו, לבן לחלוטין ובוהק, הניצב בלב הרובע השלישי של פריז, באזור מוקף חנויות קטנות לממכר חליפות חתנים זולות, שמצליבות בכישרון בין פוליאסטר למיני זירקונים. אנטיתזה מושלמת לפנטזיה ששבוע האופנה מתכוון לרקוח. באופן כמעט בלתי צפוי, ולמרות העובדה שהתצוגות הגדולות מתחילות רק יום למחרת, המקום אוכלס בלא מעט צופים ותקשורת, ובעיקר בדבר שכל מעצב מתחיל צריך פשיוניסטים רדיקלים שצובאים על הדלת. אלה ניקדו את טריבונות הצופים, חלקם בנעלי עקב זרועות פאייטים, אחרים בכובעי נוצות ותוהו ובוהו מוחלט של צבע, מבטיחים שכל פריט בעל ערך על המסלול יאומץ על ידם, ואולי דרכם יגיע אל הרחוב.
בתוך הרעש הגדול של ההכנות, הקול של אהוד מסגיר לא רק התרגשות, אלא בעיקר תערובת מבטאים חריפה, שספק אם ניתן לשייך למקום ספציפי. הוא בן 36, ומאחוריו סיפור מסע מעניין ומלא נקודות ציון. הוא גדל בארץ בכפר שדה ורבורג עד גיל עשר, ומנקודה זו החלה הנדידה ברחבי העולם. הוא התגורר למשך תקופה לא קצרה בניו זילנד, שם למד לתואר ראשון באמנות. במקביל, אף הציג עבודות אופנה במסגרות שונות במקום. השינוי המשמעותי בחייו המקצועיים התרחש לקראת גיל 27, כשעבר לאנגליה. בלונדון השלים תואר מאסטר בעיצוב אופנה בבית הספר היוקרתי סנטרל סיינט מרטינס, מה שהוביל אותו להתמחות במספר בתי אופנה, עד שהעתיק את מקום מגוריו לאמסטרדם, שם הוא מתגורר עד היום. את המותג שלו לבגדי גברים הקים ב-2009, ואחרי שהציג את שתי הקולקציות הראשונות שלו בהולנד, עבר כאמור לפרזנטציות בפריז, בעקבותיהן החלו הבגדים להימכר במדינות נוספות באירופה.
לא קשה להבחין כי הקולקציה לקיץ 2012 מגוללת במידה מסוימת את סיפורו האישי, עתיר המעברים והמדינות, שיש בו מן חווית התלישות. "זה מישהו שעובר לגור במדינה אחרת", הוא מספר על המוזה הגברית סביבה נבנתה הקולקציה כולה. "ויש שני חלקים לנקודה הזו. הראשון זו העובדה שהוא עובר, וזה משהו שמפחיד. ומצד שני, כשאתה מגיע אתה גם רוצה להיות חלק מהמקום הזה. זה הגבול בין הרגע שאתה מפסיק לטייל, ומתחיל לחיות כמו מקומי. בישראל תמיד רואים את זה. הדור תמיד לא לבוש נכון. אבל זה משהו מאוד מעניין. התהליך של למצוא את הבית החדש, קצת לטעות, קצת להצליח ולקלף את הרגשת הפחד והחששות".
אתה מגיע הרבה לארץ?
"בדרך כלל פעם בשנה. אמא שלי (שנמצאת בקהל ל.ש.) עדיין גרה בכפר שדה ורבורג".
הקולקציה היא צומת של מפגשים, והיא מתיכה ללא הרף בין קצוות שאין בניהם קשר כביכול, עדות לעולם מוכר ועולם זר שהופכים עקב הגירה לאחד. בדומה לכך שאהוד לא מרגיש מחובר למקום, כולל לא לישראל אגב, אי אפשר לייחס את הבגדים עצמם לרגע או מרחב ספציפיים, ועדיין היא משדרת עוצמה לא מבוטלת. הדוגמנים על המסלול עלו בשפתיים צבועות בצהוב בוהק, כמעשה גולשים אוסטרליים. אולם, המסע שלהם התרחש בקונוטציות אירופאיות וחמורות סבר פי כמה. לגופם, מנעד של עיצובים שהמאפיין העיקרי ביניהם היה שעטנז בין שני חלקים. מצד אחד, פריטים כמו בלייזר מחוייט עשוי כותנה קשיחה, שהתגלה כבעל גב שקוף לחלוטין; מצד שני, חיבור אולטרה-מודרני בין חומרים, שהתבטא בהופעתם של בדי ניילון במרקם נייר או בלוקי צבע של לבן, צהוב, כחול ואפור.
מה לגבי אופנת הגברים? זה שוק שהפך להיות מאוד רווי.
"אני חושב שכל מעצב מנסה למצוא את מקומו. כשהתחלתי לעבוד, עשיתי מעין מפה של האופנה העכשווית, וחשבתי מי אני בתור מעצב ואיפה אני בדיוק יושב. אני חושב שמה שמעניין בבגדים שלי, זה שהם לא רק קלאסיים, או לא רק מודרניים בצורה קשיחה. אני מוצא את עצמי מנסה לאזן את עצמי באמצע".
אתה מרגיש שאתה צריך להיות פרובוקטיבי כדי שישימו לב אליך?
"כן. בגלל שחליפה זו חליפה זו חליפה. אבל בקולקציה הזו, נתתי לעצמי להירגע קצת. בלי לדאוג למכירות, בלי ליצור סתם דרמה לשם דרמה, אלא להתמקד במה שאני רוצה להיות בתור מעצב".
ומה אחרי הקולקציה הזו?
"תשאל אותי עוד שבוע. אני צריך לישון קצת".
צילומים: יח"צ