הקמפיינים של חורף 2012 - הצצה ראשונה

צבע ועוצמה הן שתי המילים שיכולות לסכם טוב יותר מכל תואר אחר את האווירה השולטת בקמפיינים לקולקציות סתיו-חורף 2012, שהחלו כבר להיכנס לבוטיקים היוקרתיים ברחבי העולם. אחרי מספר עונות שצבעי החול והניוד ששלטו בכיפה, ואחרי שהמינימליזם החמור הגיע אפילו עד המעצבים הפרועים ביותר, ענת החורף הקרוב מסמלת השתחררות מהכבלים ומלאה בתחושת גרנדיוזיות ומסר של פורענות (ואין כמו הקמפיינים של שאנל וז'יבנשי, על מוטיב החתול-פנתר שלהם, כדי להמחיש את הכוונה).
כמעט ללא יוצא מהכלל, מעצבי העל, בסיועם של הצלמים המפורסמים בתבל, בחרו לפרסם את היצירות שלהם בכל דרך וסגנון שיעצימו עושר, הן ויזואלי, הן כלכלי והן רעיוני. בין אם על ידי החצנתן של פרוות אקזוטיות, או דגש על תכשיטים כבדים והדפסים מרצדים, אופנה פרקטית נבעטה אחר כבוד מהדלת. במקומה, הובאה תחושת הרעננות ושל רגע גדול, שהיו כה חסרה בשנים האחרונות בעולם האופנה.

השראה ביזנטית, אורייטליזם ים תיכוני חריף ועושר שהיה דומה לו רק בתקופות הבארוק והרוקוקו מובילים את קולקציית קדם הסתיו של שאנל, שהוצגה לפני כחצי שנה בקומה השנייה של הבוטיק הראשי של בית האופנה בפריז, במעין מרחב שהזכיר הרמון יותר מכל דבר אחר (כולל הכריות הרקומות). הקמפיין התואם, שצולם על ידי קרל לאגרפלד עצמו ומככב בכל המגזינים הגדולים של חודש יוני, שומר על אווירת המותרות, ומציג במרכז תשומת הלב את התכשיטים הרבים ששולבו על ומסביב לחליפות הטוויד האיקוניות. ראוי לציין שגם חזית הבוטיקים של שאנל ברחבי העולם, עוצבה בצורה דומה, כשכל מטרתה להטעין את הקלאסיקה המוכרת ברוח חמה ומרשרשת, על גבול הנובו-רישיות, ולאותת כי בהתאמה מלאה למגמה השלטת - העודף חזר פעם נוספת אל האופנה.

ספק אם אפשר למצוא חוט מקשר בין קמפיין הקדם סתיו של שאנל, לזה של חורף 2012. גם הפעם מופקד על הצילום קרל לאגרפלד, כשאת עמדת הסטייליסט תפסה עורכת הווג הצרפתי לשעבר, קרין רויטפלד. זו, כפרובוקטורית ידועה, לקחה את הקונספט העונתי של הקולקציה, שאפשר להגדירו כ'קוקו שאנל: הגרסא האפוקליפטית', והפגישה אותו עם הקצה. תחת ידיה הדוגמנית פרייה בהה אריקסן לבשה ופשטה צורות של חתול, קושטה בכתובות על מצחה ובעיקר – התרחקה באופן קיצוני מהיוקרה המעודנת המזוהה עם בית האופנה המפורסם בעולם.

ואם בחתולים עסקינן, גם ז'יבנשי נותנים את גרסתם לעניין. אחד המוטיבים הבולטים ביותר בקולקציית החורף לנשים הם פנתרים (אצל הגברים היו אלה רוטווילרים). מלבד הצבע השחור וכובעי לבד בעלי אוזניים מחודדות, הוצגו על המסלול הדפסים רבים של החיה הקטלנית. הקמפיין, שצולם על ידי הצמד מרט ומרכוס, פועל כדי לייצר את אותה אווירה חייתית. הבולטת ביותר בין הדוגמניות היא כמובן נעמי קמפבל, שלצורך העניין חשפה שיניים, קימרה גו והביטה בזעם אל המצלמה כנמרה מן המניין. יש, אגב, שיהיו מוכנים להישבע כי זהו פחות או יותר מצב הצבירה הטבעי של דוגמנית העל.

הצלם סטיבן מייזל אחראי לקמפיין האלגנטי והאולטרה-מודרני של פראדה לחורף, שמתבסס על שמלות שמגיעות ללא קו מותניים ומרקמים מרשרשים (פרוות או פאיייטם ענקיים). עם רשימה ארוכה למדי של דוגמניות בעלות פנים ילדותיות (קלי מיטנדורף, פרידה גוסטבסון, יוליה צימר), ששיערן סורק לאחור, הדרמה כולה מתרכזת בבגדים ובקו התיקים המנומנטלי.

אחרי שהציג בניו יורק את קולקציית הקרוז לשנת 2012 בחודש שעבר, החליט סטפנו פילטי, המעצב הראשי של איב סן לורן, לנצל את המטרופולין השוקק לצילומי קמפיין קולקציית החורף. העיר ניבטת היטב מכל פריים, בהם מככבת ראקל צימרמן. גם כאן מודגש טון נערי מסוים, בעיקר בגלל התסרוקת הקצרה, אבל זו מאוזנת על ידי פריטים כמו עליונית נוצות לבנה או ז'קט קצר בהדפס חייתי. קל להבחין כי הקמפיין האורבני, שצולם על ידי הצמד אינז ו-ווינדו, הוא אנטיתזה מוחלטת לזה של העונה הקודמת, שהתרחש כולו על הרקע האקזוטי של צפון אפריקה. נדמה שפילטי, ששיכפל בעבר באופן מובהק את כתב ידו של סן לורן עצמו (והרי מרקש הייתה חלק בלתי נפרד מעולמו של המעצב האיקוני), פועל כדי לתת פרשנות אחרת, בוודאי עכשווית יותר, לבית האופנה הוותיק.

מעילים, מעילים ועוד מעילים – כך ניתן לתאר פחות או יותר את הקולקציה של ברברי פרורסום לחורף 2012, שהציגה כמעט כל גרסה אפשרית, בתוספת שמץ של שנות ה-60, לפריט שהפך שם נרדף לבית האופנה הבריטי. הקמפיין לחורף, שטוף צבעי האזוב והמנדרינה, מתמקד בדיוק באותו הדבר. כרגיל, מופיעים בצילומים בעיקר דוגמנים אנגלים, בין היתר מולי סמית' ואמבר אנדרסון, והאווירה כולה משדרת אקסצנטריות קלה, בעיקר בזכות כובעי המינק המנומר. הצלם מריו טסטינו, שועל ותיק גם בברברי, אחראי גם ליצירה הזו.

אצילות הייתה תמיד מאפיין מובהק של בית האופנה האיטלקי בוטגה ונטה. קמפיין החורף, צועד באותו המשעול. בלי פרובוקציות מיותרות, בלי דרמה ריקה, אלא רק אופנה מנוסחת באופן האלגנטי ביותר בנמצא. הפעם מול המצלמה של רוברט פולידורי ניצבת איזבלה פונטנה, ומשחזרת בשיער אסוף בקפידה את טון שנות ה-50 ששולט בקולקציה כולה. הבחירה באנסמבל אדום, כולל התיק הקלוע ביד, על רקע גרבונים אטומים ומראות מטושטשות, מייצרת את אחד מרגעי העוצמה הבלתי נשכחים של סבב הקמפיינים הנוכחי. אופנה בכלים של שירה.

הרבה רחש תקשורתי גרר הקמפיין של מיו מיו (הקו הצעיר של בית פראדה) אחרי שהתברר כי הדוגמנית המובילה אותו היא השחקנית היילי סטיינפלד בת ה-14. איזה ערך יש לפרזנטורית כל כך צעירה כאשר היא מדגמנת בגדים המיועדים לנשים בוגרות ממנה בכמה שנים שאלו המבקרים, אבל תשובה מוחלטת אף אחד לא יכול היה לספק. עם זאת, דבר אחד הפך לוודאי ברצף הצילומים שיצר עבור המותג האיטלקי ברוס וובר והוא תחושת הרעננות הניבטת מכל פריים. לרגעים, נדמה שמדובר במשחק של ילדה בבגדי אמה, המנטרל כל כוח מיני מרגע נשי כל כך. זוהי הוכחה נוספת לכך שבעונה הקרובה בתי האופנה מוכנים לנסות ולמכור אופנה בדרכים השונות מהפגנה של סקס אפיל בוטה או החצנתם של פריטים קלאסיים ושחוקים.

הכלבלבים בעלי הפרווה הרכה נועדו רק כדי להסיט לרגע את העין מהדרמה מתחוללת בקמפיין המלוטש של לואי ויטון לחורף 2012. עם קונספט עונתי השואב את השראתו מהסרט השנוי במחלוקת The night porter, שגלל את מערכת היחסים הפרוורטית בין קצין אס אס לשעבר לאסירה במחנה ריכוז, כל הסימנים לסאדו מאזו נמצאים בפנים: המסכות המיניאטוריות על ראשי הדוגמניות, כובעי הקצינים, חולצות חונקות בצווארוני חדרנית, אפילו מגפי הגומי הפטישיסטיים שטופפו על המסלול. מרק ג'ייקובס, המנהל הקריאיטיבי של הבית, רצה ליצור אגדה של משחקי שליטה, אובססיות ודחפים, וזו הצטלמה באופן פנטסטי. התמונות, שצולמו על ידי סטיבן מייזל ומאכלסות דוגמניות כמו דפני גרונוולד, גרטרוד הגלונד ופיי פיי סאן, ניחנות באסתטיקה נקייה ומלוטשת, אולם גם בולט מהן מאפיין מטריד, א-נורמטיבי, שמספק לצופה תחושה כאילו שהוא לוטש עיניים בסטייה. כבר נאמר שחורף 2012 עוסק כולו בניסיון למתוח את הגבולות?