וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כיבוש הבסטיליה: 8 פינוקים פריזאיים שלא הכרתם

לירוי שופן

13.7.2011 / 18:30

יום העצמאות הצרפתי הוא הזדמנות מצויינת לכבוש את פסגות הסטייל שלא הכרתם, מבית האומה הריחנית בעולם. מהמלון החדש של מיזון מרטין מרג'יאלה ועד קו הבישום העילי של כריסטיאן דיור

הקסם המוזר של Manoush

למרות הקונוטציות הדביקות המתבקשות משם המותג מנוש (הלוגו בצורת חמסה רק מעורר חשד לקשר בין המותג לתרבות הישראלית), הוא דווקא מתכוון להעלות בתודעה דמות אקלקטית ומסקרנת של צועני. המותג נוסד בתחילת שנות ה-2000 על ידי פרדריקה טרו-רוי, ונודע בזכות טעם קיטשי ותיאטרלי, על גבולן של פנטזיות הזויות, וחנויות עמוסות ומרשרשות בצבע ורוד בוהק (כשלעיתים אפשר למצוא שחקנים מחופשים לתיש בחלון הראווה). מעין מיש-מש של אבק פיות, וינטג' ואופנה גבוהה. על אף שמנוש פונים אל הגרעין הקשה של צרכניות האופנה, בעיקר בגלל שהם מסמלים את ההפך המוחלט ממינימליזם ורף מחיר שאינו מבייש חנויות יוקרה, הם רושמים התפשטות נאה בבירה הצרפתית, בלב ליבם של הרובעים האופנתיים. קשה ללבישה, אבל אדיר באפקט שהוא יוצר.

לאתר של מנוש

הבישום העילי של כריסטיאן דיור

לכל כל בית אופנה נחשב יש קו בישום, מהסוג שאפשר למצוא ברשתות הפארם הממוצעות. אף אחד לא יודה בכך בפה מלא, אבל בסופו של דבר מדובר במוצר המוני, שכל מטרתו לתת לקהל הרחב, שאינו מסוגל לקנות פריטי מעצבים, לקחת חלק בהילה הזוהרת של שם המותג ואולי להריח מעט טוב יותר. לבית האופנה כריסטיאן דיור, לעומת זאת, יש בנוסף לקו הבישום המסחרי את קולקציית הבישום הפרטית, זו שנמכרת רק בבוטיקים נבחרים של הבית (ולא בפארמים מעופשים), נרקחת מתמציות פרחים אמיתיות וכמובן יקרה פי כמה מהמקובל (150 אירו ל-125 מ"ל). בהתאם, האריזה משדרת יוקרה מוחצת, הרבה בזכות הפקק המסיבי, שעל ראשו חרוטות האותיות CD.

השנה עבר הקו כולו, שהכיל 4 ניחוחות בריכוז מי קולון, שדרוג משמעותי. נוספו עוד 6 ניחוחות חדשים, מלבנדר מסוכר ועד בושם בריח עור מעושן, ומרביתם מוצעים בגרסת או-דה פרפום, שהיא עוצמתית פי כמה. המהדרין יגלו גם שורה של נרות משובחים בריחות תואמים. להשפריץ בתאווה של יוקרה אמיתית על הצוואר.

לעוד מידע על הבשמים של דיור

הפשיוניסטות של MAJE

הרשת הצעירה, שהוקמה בשנת 2004, הפכה למכה של הפשיוניסטות הצרפתיות, שרוצות בגדים איכותיים יותר מאלה של זארה, ומצד שני לא רוצות לשלם כל כך הרבה למותגי על. הקונספט? בגדים אולטרה-טרנדיים, שפעמים רבות דומים דמיון רב מאוד לעיצובים של מעצבים נודעים. ההבדל העקרוני בין רשתות זולות ל-MAJE, נעוץ בעובדה הפשוטה שכאן אין תחליפים. עור טלה נשאר עור טלה (ולא חיקוי פלסטי); המשי הוא משי וכיוצא בזה. כך שבסופו של דבר יש זוג מכנסיים שלא רק נראים דומים לאלה של בלמיין, אלא גם מרגישים כמוהם. בערך. המחירים כמובן גבוהים ממחירי רשתות, אך נמוכים פי כמה מאופנת יוקרה אמיתית. התוצאה? להיט אירופאי היסטרי.

להיזכר מחדש בברברה בוי

המעצבת הצרפתית-ויאטנמית ברברה בוי, אמנם החלה את הקריירה שלה בעולם האופנה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, ואוחזת בבוטיקים ונקודות מכירה ברחבי העולם, אבל מסיבות שונות היא נותרה מעט חבויה מאחורי הפרגודים. עובדה משונה במקצת לאור העובדה שהיא מייצרת שיק עירוני קטלני ומחודד, המבוסס על מכנסי עור צרים, עליוניות פרווה, מגפונים צרי חוטם וחלומות רטובים המרכיבים את התשוקות הסמויות של כל בורגנית. עוצמה של רוק אנד רול, הרבה לפני שמעצבים רבים אחרים היו בשטח. שווה להיזכר מחדש בקיומה, ולו בזכות החנות האלגנטית הניצבת בלב המארה בפריז.

אפילו בארץ אפשר למצוא מספר פריטים בעיצובה, בבוטיק אמור, ה' באייר 74, תל אביב (כיכר המדינה).

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין

הבוטיק המתוק של קרבן

בית האופנה קרבן, שהושק מחדש לפני שנתיים, הוא כבר ממזמן לא סוד ששמור לקוראות אופנה מעודכנות, אלא להיט אדיר בגודלו שסוחף את קנייני בתי הכלבו המפורסמים בעולם. זוהי לא הפסגה שצריך לכבוש (בעיקר משום שהיא נכבשה כבר). לעומת זאת, את הבוטיק הטרי של הבית בגדה השמאלית של פריז, והיחידי כרגע בעולם, דווקא כן.
בגלל ההייפ סביב קרבן, ובגלל שקהל האופנה הורגל לבוטיקים נדיבים ורחבי ידיים, צריך להבהיר - מדובר בחנות קטנטנה, הסמוכה לכנסיית סן סולפיס. חווית הביקור בה, מזכירה מאוד את הבגדים עצמם - מעין סוד מתוק, ספק ילדותי, המשלב באופן מתוחכם וקולע בין קצב העיר לקצב הלב.

Rue Saint Sulpice 34, Paris

השיק הנוסטלגי של אמריקן רטרו

אחרי הפופולריות העצומה אמריקן אפרל ואמריקן וינטג', אמריקן רטרו נשמע כמו בדיחה, למרות שהוקם בתחילת שנות ה-2000. השם מטעה, אולם זהו מותג צרפתי למהדרין, שמצליח להתברג בכל שכונה טרנדית (כולל על רחוב פרנק בורז'ואה ברובע ה-4 של פריז). כפי שנרמז מהשם, זהו בלנד אינטנסיבי של אופנה בוהמית, עם השפעות משנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. הבגדים נחשבים נוחים וקלים מאוד ללבישה, ומשדרים נונשלנטיות מהסוג הפריזאי (שהוא תמיד נטול אגלי זיעה).

אז איך נראה אמריקן רטרו?

הקולקציה המבריקה של כריסטוף למייר

אחרי שהביא את המותג הספורטיבי לקוסט לשיאים (ולתצוגות בשבוע האופנה של ניו יורק) ואחרי שמונה בשנה שעברה כמנהל הקריאטיבי של בית יוקרת-העל הרמס, המעצב כריסטוף למייר הוא פרסונה ידועה למיטבי לכת בתחום האופנה.

אולם, מה ששווה במיוחד את תשומת הלב, ובהתאמה גם כיבוש נועז, היא קולקציית החורף החדשה שלו, המטפטפת בימים אלה לבוטיק היחיד שלו בעולם, הממוקם באחד הרחובות השקטים של הרובע השלישי של פריז. כמעצב המשלב בין קווים עיצוביים מן המזרח הרחוק לקלאסיקות מערביות, התוצאה העונה מגיעה לשיא. הרבה בזכות מעילי הקוקון העצומים, המבטיחים להגן על הגוף, ולשרטט לו צללית אוונגארדית.

המלון המסתורי La Maison

בית האופנה הבלגי מיזון מרטין מרג'יאלה - שנודע בסגנונו האיטלקטואלי, בחלוקים הלבנים של עובדיו ובעובדה שמייסדו מעולם לא נחשף לתקשורת - חנך בתחילת החודש את עבודת עיצוב הפנים הראשונה שלו עבור בית מלון.
כצפוי, מדובר ביצירה שנויה במחלוקת. מדובר למעשה בשיפוץ מסיבי שעבר המלון הפריזאי La Maison, השוכן בסמוך לשאנז אליזה. צוות בית האופנה עיצב מחדש את כל קומת הכניסה, המסעדה ו-17 סוויטות (מתוך 57 חדרי המלון), שזכו בסיום התהליך לכינוי 'סוויטות קוטור'. המלון, מיותר לציין, הפך מיידית אבן שואבת לתעשיית האופנה למרות שחשפו מעט מאוד מתוכו.

מה כל כך מיוחד? ובכן, על פי הדיווחים, זהו שילוב חדשני בין מינימליזם קיצוני (מיזון מרטין מרג'יאלה ידועים בחיבתם לטוטאל לוק לבן), לבין אפקטים של תעתוע עין, כפי שממחיש הציור המובא כאן, היוצר חזית מצויירת של מלון מבלי שאין דבר מאחוריו. קירות חלקים כוסו בטפטים מצויירים של חללים, היוצרים אשליה של עיצוב פריזאי קלאסי ונושן, כאשר בפועל זוהי תמצית העיצוב המודרני. המתח בין האמת לשקר, מעולם לא נראה כל כך אלגנטי.

הצצה לתוך המלון

  • עוד באותו נושא:
  • פריז
  • דיור

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully