מאז ששימש יורדי ים בתחילת המאה ה-20, עבר לידי הפמיניסטיות בשנות ה-60 ועד שהפך מחאה נגד העניבה וסמל של אינטלקטואלים ואמנים כאיב מונטאן וסמואל בקט צווארון הגולף לארון המודרני הוא מה שתלבושות מגוחכות הן לליידי גאגא. קרי, חלק בלתי נפרד מהאישיות.
לאורך הזמן, ובהתאמה להיסטוריה, עבר הצווארון המורם אין ספור תהפוכות ואף צבר לעצמו אין ספור שמות (סקיווי באוסטרליה; טרטל-נק בארצות הברית; פולו בבריטניה). בתחילה היה נהוג לזהות אותו כחלק מסריג עבה וצמרירי, המספק הגנה מקסימלית ומכסת-גרון מפני הקור, מאפיין המסביר מדוע הפך לאביזר חובה בענפי ספורט החורף. אולם, עם כניסתו אל התרבות הפופולרית, ויש שמסמנים את שנות העשרים כרגע המעבר שלו אל מעמד הביניים, הוא זכה לפרשנויות דקות ואלגנטיות יותר. גם הצווארון עצמו זכה לגרסאות רבות בידי מעצבים הוא יכול להיות עשוי שכבה אחת, כפול או מגולגל, מגיע עד חצי הצוואר או מכסה את כולו.
גם אם מעולם לא נעלם מההיצע, ובמידה כזו או אחרת אפשר למצוא אותו כמעט בכל מקום המוכר אופנה, הן מסחרית והן אוונגרדית, בחורף 2012 הוא חווה תחיה מחודשת, וממקם את עצמו על המשבצת היוקרתית פריט החובה לעונה, החוצה טרנדים, מעמדות ומעצבים. כפועל יוצא מאיכותו האנדרוגינית וצווארון הגולף מקפץ בקלות בין גרדרובה אחת לאחרת זוהי מגמה מבליטת פנים התקפה לשני המינים. כפי שפיבי פילו, המעצבת האחראית לבית 'סלין', הצעידה דוגמניות בסריגי גולף דקיקים כשמעליהם מעילים גזורים בשלמות, כך עשה כריס ואן אש לקו הגברים של 'דיור', עם גרסאות עשויות קשמיר וצבועות באדום נועז. דוגמאות נוספות קיימות בשפע, וכוללות בתי עילית כגוצ'י ועד מותגים עכשוויים כאקנה ג'ינס. רשתות האופנה הזולות מצידן, אינן נותרות אדישות. רק בתחילת השבוע האחרון נצפו דגמים רבים בצבעים עזים בתצוגת האופנה של קסטרו. מנגד, הצצה בקמפיין החדש של זארה, יגלה גם הוא גרסה לעניין.
כמו כל דבר אחר בעולם האופנה השאלה חייבת להיות אז מה חדש הפעם, ולמה דווקא עכשיו? ובכן, על אף שסריגים בעלי צווארון מורם מוצעים בכל רגע נתון באין ספור גרסאות, החורף עולה מינונם של המעודנים, אשר מוגשים כמעט תמיד בליווי של כובע צמר רחב שוליים. האריגים והסריגים דקים יותר והצבעים חלקים, הצווארון עצמו הדוק וגבוה, ונועד כדי לשוות חזות תמירה, אלגנטית, כפועל יוצא מהרוח החלקלקה המנשבת בעולם האופנה. בקרב קולקציות הנשים, הגולף מסייע להשגת המראה הג'נטלמני-מצ'ואיסטי, שהופך נפוץ, במיוחד כאשר הוא מלווה בבלייזר משובח; אצל הגברים, לעומת זאת, הוא מתכתב עם איפוק וסגפנות נוסח העולם הישן, שנעוץ בהשראות איימיש שנעשו פופולריות בקרב מעצבים, מלואי ויטון ועד לנווין.
גם הגוונים עצמם משתנים, ואת מקומם של האפורים והשחורים מחליפים כתומים, סגולים, אדומים וכחולים. מתוקף העובדה שגולף תמיד פורץ את גבולות הגזרה והרי תמיד מציץ מעל למעיל הוא מממש אג'נדה של בלוקי צבע באופן מקורי, בולט ונועז יותר. אולם, ליופי השברירי יש גם קוץ. קלאסית ככל שתהיה הגזרה המדוברת היא גם מתעתעת, כי למרות אשליית הגוף המאורך שיוצרת, היא עדיין נוטה להחמיא לאנשים שהפרופורציות שלהם, בדגש על הצוואר עצמו, צרות בלאו הכי. לכל האחרים, זו עשויה להיות קטסטרופה מצופה בצמר.
