הספירה לאחור: שבועות האופנה לקיץ 2012

ב-8 בספטמבר, בסמוך לאירועי הפאשן נייט אאוט בניו יורק, יפתח בניו יורק שבוע האופנה לעונת קיץ 2012 ויהווה יריית פתיחה לחודש של תצוגות אופנה מסחררות ברחבי העולם, בו יקחו חלק המעצבים הגדולים ובתי האופנה היוקרתיים, ממרק ג'ייקובס ועד גוצ'י, מברברי ועד כריסטיאן דיור.

וכך, מיד עם סיומו של שבוע האופנה בניו יורק, ב-15 לחודש, יפתח זה בלונדון, ולאחריו בסדר עוקב מילאנו ופריז, כשזה האחרון ינעל ב-7 באוקטובר. מבין מאות התצוגות, חלקן של ידועי שם, האחרות של מעצבים מתחילים ומבטיחים, יש 12 תצוגות שמעוררות את הציפייה הגדולה ביותר של תעשיית האופנה:

צמד המעצבים הניו יורקי העונה לשם 'פרואנזה סקולר' כבר אילף את תעשיית האופנה לעיצובים נונשלנטיים, שיש בהם תמיד פקטור ביזארי חמקמק. תצוגות האופנה של המותג מבטיחות תמיד גישה רעננה ללבוש אמריקאי, שאינו חושש מצבע והדפס, ומלווה תמיד באוסף אקססוריז שגורם לבלוטות הרוק של הפשיוניסטות לעבוד שעות נוספות.

בזמן שעורכי אופנה מסביב לעולם יכולים להישבע כי מרק ג'ייקובס ימצא את עצמו בקרוב מאוד בראש צוות העיצוב של כריסטיאן דיור (ויוותר על הכיסא בלואי ויטון), התצוגה של הקו הנושא את שמו גורפת תשומת לב דומה. ראשית, הוא ספק להיטים ידוע ואחד הבודדים שעדיין מפיק אופנה פרועה ומלאת פנטזיה; שנית, הוא ממשיך לאסור על סלבריטיז להגיע לתצוגות; שלישית, המעצב האיקוני, שזכה לאחרונה בפרס על מפעל חיים, נדרש להזיז את תאריך התצוגה בגלל ההוריקן שפקד את ניו יורק בשבוע שעבר. כרגע מסתמן כי ג'ייקובס יהיה זה שיסגור את שבוע האופנה של מנהטן.

פראבל גורונג, הסינגפורי-ניו יורקי, הוא יקיר התעשיה החדש. את הקולקציה הראשונה שלו הציג רק ב-2009, וכבר כוכבות מהשורה הראשונה, ממישל אובמה ועד דמי מור ושרה ג'סיקה פרקר, חולקות לו כבוד ומקפידות להופיע לאירועים פומביים כשהן לבושות באחת מהשמלות המדוברות שלו. גם אם מוקדם מכדי להגדיר את סגנונו באופן נחרץ, הרי יש לו איכות ברורה אחת לפחות - היכולת לעצב פריטי ערב באופן שאינו מצועצע וקל ללבישה, מבלי לאבד שמץ מהרושם שהם מותירים אחריהם.

אם לשפוט לפי בית האופנה הבריטי הוותיק ברברי, הרי זה משתלם מאוד להמשיך ולמכור מעילי טרנץ'. לא רק שהפריט האיקוני מופיע בכל אחת מהקולקציה בהרחבה, הרי שהחברה עצמה ממשיכה לשבור שיאים כספיים, וממשיכה בדרכה להשתלט על העולם. מכאן, שהתצוגה העונתית בלונדון היא מפגן כוח אינטנסיבי, שגם אם אינו מספק את האופנה המשובחת, או היצירתית שבנמצא, הוא נותן מושג ממשי לכיוונים אליהם מתפתח עולם האופנה (או זארה).

קטרנצו זוכה בקלות בתואר חביבת עורכי האופנה, שלא מפסיקים להלל את היכולת שלה לתעתע את העין. המעצבת הצעירה בעלת השורשים היווניים הגיחה לפני כשנתיים לסצינת האופנה הלונדונית והותירה אותה בהלם על ידי כתב יד חצוף ונועז. היא נודעת בזכות גזרות נוקשות ובובתיות, המעצימות את המותן, ובטכניקות של הדפסים דיגיטליים ששואבים השראה ממחוזות בלתי מקובלים, כמו עיצוב פנים של חדר או גינות. התוצאה היא חגיגה תלת מימדית אשר תמיד מלווה בקריצה והומור מודעים לעצמם.

פרובוקטיבי עד השורש העמוק ביותר של המילה - זהו סוד הקסם הממזרי של כריסטופר קיין, אותו מעצב צעיר וורוד לחיים. מעטים מסוגלים כמו קיין לקחת חומרים נדושים, שלא לומר קלישאות, כמו משבצות טרטן, צבעים ניאוניים או רקמות של פרחים, ולהפוך אותן על ראשן לכדי תיאטרון של זימה מקורית. העבודה שלו בוטה, מסקרנת, אנרגטית מתוקף הקצב המטורף והסואן שפועם בה, והופכת את תצוגות האופנה שלו, לאירוע שאסור לאף חובב אופנה להחמיץ.

אומרים על שבוע האופנה במילאנו שהוא פעמים רבות המסחרי, ואולי גם הפחות מעניין, מבין שבועות האופנה. מצד שני, הוא מבטא מסורת ארוכה של אופנה עילית וחייטות מסורתית. אולי מהסיבה הזו, התצוגה של ז'יל סנדר, מותג גרמני בעיקרו המובל על ידי מעצב בלגי (רף סימונס), נחשבת כחוד החנית של התצוגות. תמיד מינימליסטית, תמיד בעלת גישה מרעננת לגזרות ותמיד מלווה ברוח אינטלקטואלית חריפה - הקולקציה של ז'יל סנדר היא הזדמנות אמיתית לאופנה גבוהה, מודרנית ועוכרת שלווה.

מבין המותגים האיטלקיים המפורסמים (אם סופרים את גוצ'י, רוברטו קוואלי ואפילו דולצ'ה וגבאנה), פראדה הוא בית האופנה שמספק ממתקים לפשיוניסטות מתקדמות, שרוצות קונספט מתוחכם ולא ברור עד הסוף, מעבר לגזרה שמניפה היטב את הישבן. מיוצ'ה פראדה, המעצבת העומדת בראש, לא תמיד ברורה עם הגחמות שלה, אבל נדירים המקרים שהפריטים שיוצאים תחת השגחתה אינם סוחפים מבטים של השתאות. ידגימו זאת היטב שמלות הקשקשים של החורף הנוכחי ומעילי עור הנחש בעלי הגזרה האקספציונלית.

עם הידיעה על המעבר הצפוי של מרק ג'ייקובס לדיור, עלה גם שמה של פיבי פילו, מי שהפכה את 'סלין' בשנתיים האחרונות למותג שכל אישה חייבת לרצות (או לפחות להביע כלפי האופנה הפרקטית שלו התפעלות קולנית). לא משום שהיא מצטרפת אליו, אלא שפילו היא זו שעתידה לקבל לידיה את השליטה האמנותית על בית לואי ויטון.

בין אם התוכנית תצא לפועל, ובין אם לא, לתצוגות של סלין יש פקטור משיכה קולוסאלי הנעוץ בעיצובים הנגישים ומודרניים, בחייטות המושלמת ובאביזרים משלימים שנעדו כדי לעורר את היצר האנושי הבסיסי ביותר - תשוקה.

פוטוריזם חריף ורדיקלי וחוש המצאה משובח - אי אפשר לכנות אחרת את הז'קטים הקלועים מעור מזוייף מחורף 2012 - מאפיינים את בית בלנסיאגה והמעצב המחונן העומד בראשו, ניקולה גסקייר. מתוקף הסיבות האלו, התצוגות עצמן הן הזדמנות לחזות באופנה עוכרת שלווה ומבוצעת ברמה טכנית מעוררת התפעלות, שפעמים רבות מרסקת ערכים ויזואליים במקום לאשר אותם. תמיד יש דבר מוזר, מרתיע ומאיים בקולקציות העונתיות, מה שהופך אותן למסתוריות וקסומות יותר מאחרות (וזה כמובן לא מפריע לרשתות אופנה עממיות לנסות ולהעמיד עיצובים דומים בעצמן).

בדיור הציפייה לתצוגה פועלת ממניעים אחרים - לא כדי לחזות באיזה פלא, אלא כדי לבדוק האם הקטסטרופה שהתרחשה בתצוגת ההוט קוטור האחרונה של בית האופנה (הראשונה ללא ג'ון גליאנו) תחזור על עצמה. כזכור, עיצובי התפירה העילית זכו לביקורות קטלניות ועורכי האופנה קראו בקול נרגש להביא מנהיג חדש לבית. כפי שנרמז כאן עבותות, יודעי דבר מספרים כי מרק ג'ייקובס נמצא על הכוונת הזו. כך או כך, מעניין יהיה לראות האם גם בקולקציית קיץ 2012, שתוצג בשבוע הראשון של אוקטובר, תהיינה דרמות יוצאות דופן. בעונה הבאה לעומת זאת, סביר להניח שהסדר יושב אל כנו.

בית לואי ויטון הוא ביצת הזהב של קבוצת LVMH, זו שאף פעם אינה יוצאת במכירות סוף עונה ועדיין מצליחה להעמיד בחזית החנויות שלה טורים ארוכים של קונים פוטנציאלים, שכל תאוותם בעולם הוא להחזיק בתיק מונוגרמה. קשה לכמת את מידת ההשפעה של המותג, ושל המעצב מרק ג'ייקובס, על עולם האופנה וצרכנות האופנה, מה גם שכל אחת מהתצוגות היא תיאטרון מופק היטב, המספק חווית צפייה יוצאת דופן מלבד אקססוריז ובגדים מעוררי תאווה. אחרי שבעונה הקודמת ג'ייקובס הצעיד דוגמניות בלבוש פטיש, ואת קייט מוס מעשנת על המסלול בתוך מחוך, אפשר רק לנחש שהשואו בתצוגה הקרובה יהיה הרבה יותר משוכלל, הרבה יותר מפעים (ובמיוחד אם זו תהיה ההופעה האחרונה של ג'ייקובס בוויטון).

לאיזו קולקצייה אתם הכי מחכים? בואו לספר לנו בפייסבוק