יש מעט מאוד מקומות בישראל בה אופנה עילית, או לפחות פריטי מעצבים עליהם קורא הקהל במגזינים עבי-כרס, קורמת חיים ומוצגת במלוא תפארתה. תצוגת האופנה הקטנה שקיים בוטיק אניגמה, הממוקם בכיכר המדינה וחולש על יבוא הכולל בין היתר שמות כמו ולנטינו או פרואנזה סקולר, ניסתה להפגין בדיוק רגע כזה. למשך כעשרים דקות טופפו על מסלול מאולתר במקום דוגמניות בעיצוב שיער ארכאי כשעל גופן פריטים מתוקשרים, כמו נעלי העקב הגבריות של בית סלין, הנחשבות ללהיט הפקות אופנה ביבשת האירופאית, או חצאיות הטאפט החצופות מהקולקציה האחרונה של ג'ון גליאנו עבור דיור.
למרות סטיילינג שנוי במחלוקת, הקולקציה חולקה באופן ברור למדי בין לבוש ערב ולבוש יום, ופריטים של מעצבים שונים עורבלו פעמים רבות במראה אחד. ניכרה היטב התייחסות מפורשת למגמות המובהקות של העונה, כפי שהוכח על ידי שורה של שמלות ועליוניות בצבע סגול יין ובורדו, מצבעי החורף המרכזיים, או נגיעות בטרנד הגברי הפופולרי, בעזרת מכנסי צמר ועור של סלין או בלייזרים מחוייטים. בתחום הנעליים נשמר מקום של כבוד למגפיים ומגפונים, חלקם של מנולו בלאניק ואחרים של כריסטיאן דיור. זה האחרון היה אחראי לזוג מגפי ברך בעקב נמוך ומצ'ואיסטי, אשר סחטו תשומת לב מצד קהל הלקוחות הפוטנציאלי במקום.
מלבד הבגדים עצמם, הדבר המשמעותי ביותר שחשפה תצוגת האופנה הזו, אשר התבססה כולה על פריטים מקולקציות הסתיו והחורף של בתי אופנה ומעצבים בינלאומיים, היא קניינות נועזת. בעוד שעד השנים האחרונות היה מסובך לאתר בישראל עיצובים מורכבים או 'פריטי מסלול' הנחשבים קונספטואליים וקשים למכירה, בוטיק אניגמה מבשר שינוי ממשי, כשההיצע המוצג לא נפל מהיצע דומה בחנויות הממוקמות במרחבים אליהם הגישה אל אופנה גבוהה נגישה יותר. למעשה, ברגעים רבים השתקף חוד החנית של האופנה העכשווית, עניין שהועצם לנוכח הרגישות שהתגלתה במקום גם כלפי מעצבים הנמצאים בטיפוס לקראת שיא תהילתם, כמו למשל ג'ייסון וו, אחד הצעירים החביבים על מישל אובמה. ניתן רק לשער, שהיכולת הזו לזהות את השמות הגדולים הבאים של עולם האופנה תביא לכך שבעונה הבאה יצטרפו להיצע פראבל גורונג או לפחות מרי קטרנצו.
מחירים לדוגמא:
כריסטיאן דיור: 5,000-20,000
סלין: 3,500 17,000
נינה ריצ'י: 4,000 - 18,000
ולנטינו: 3,000 עד 22,000
צילום: שי אוקנין
