איך אפשר להיות רזה יותר אבל גם מוצק ונוכח יותר? הפרדוקס הזה, אולי רק בניסוח אחר, עומד בבסיס הקולקציה של סלין לקיץ 2012, שמצד אחד פסעה עמוק יותר אל תוך המינימליזם הסגפני, המשדר צנימות וויזואלית, ומצד שני הייתה בה רוח אוורירית ותנועה, איזשהו קו מתאר מעוגל ותפוח. היום, ובמיוחד אחר תצוגת האופנה הזו, כבר אפשר לומר בבטחה שפיבי פילו, המעצבת העומדת בראש בית האופנה כבר יותר משנתיים, מציעה לשנות האלפיים את תמצית הדבר אותו הציעה ז'יל סנדר בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת פרקטיקה כמעט גברית, אבל עמוסה עד להתפקע בגוון יצירתי.
בעוד שבעונה הקודמת כינסה פילו פרוות ועורות, בלוקים של צבע ומרקמים שהגיעו עד טקסטורת עץ מהגוני, בחירה שיצרה עושר מופגן, הרי לקיץ הבא בחרה כאמור במראה רזה יותר. חליפות לבנות המורכבות ממכנסי מעטפת שאמרתם עשויה פיסת סאטן רחבה, פריטים רבועי גזרה בצבעים מנוגדים, כמו לבן ושחור או בורדו עמוק, ואפליקציות מינימליסטיות וקונטרסטיות על חזיתן של שמלות, כפי שהדגימה אחת עם אשליה של מעין לב אדום ובוטה.
על הניקיון הקיצוני הזה חיפתה פילו בפיתוח של צלליות נדיבות יותר, לפרקים תפוחות ובנויות היטב, ולפרקים אחרים משתרכות מאחור. לבד גזרת הנעליים המעובה, חלקן נראו כמו קבקבי עץ על עקב, שורה של ז'קטי-קופסה, שכונסו באזור המותניים על ידי חגורה, ייצגו את המגמה בהצטיינות.
צילומים: AP
