פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שבוע האופנה בתל אביב: הקולקציה של יניב פרסי

      יניב פרסי פתח את שבוע האופנה בתצוגה מפוארת ואפלה, שכללה מוטיבים של זנבות דג ופרשנויות מחודשות לצללית 'בת הים'

      שבוע האופנה בתל אביב: הקולקציה של יניב פרסי

      (צילום: דייב שחר, עריכת וידאו: רן צימט)

      שבוע האופנה בתל אביב, שנפתח הבוקר (ראשון) במתחם התחנה בתל אביב, טמן בחובו חגיגה כפולה עבור מעצב האופנה יניב פרסי. ראשית, זוהי הפעם הראשונה מאז השיק את המותג הנושא את שמו ב-2009, שפרסי חשף את היצירה שלו מול הקהל הישראלי. עד היום הציג את עיצוביו במסגרת הנחשבת של שבוע האופנה במילאנו. שנית, פרסי היה זה שקיבל את משבצת הפתיחה של האירוע, פוזיציה המבטיחה תשומת לב גדולה מצד הצופים שנמנו עם עיתונאים מקומיים וזרים.

      בניגוד לשאר התצוגות, שיתמקדו בעונת קיץ 2012, פרסי הוא היחיד שהעלה על המסלול את קולקציית חורף 2012-13. הסיבה היא פרקטית – את קיץ 2012 הציג כאמור במילאנו לפני כחודשיים. ייתכן שמתוקף כך, הקולקציה שזכתה לכינוי 'הדייג ונשמתו', על פי אחת מיצירותיו של הסופר אוסקר ווילד, התמקדה בפלטת צבעים מרוסנת וחמורת סבר, שהחלה ברצף מראות שחורים לחלוטין, אשר התפתחו בשיאה של התצוגה למכלול של אפורים וכסופים.

      אמנם התצוגה הייתה מרשימה בהיקפה, אך עריכה מוקפדת יותר של המראות על המסלול הייתה ממצה טוב יותר את יכולתו הטכנית הגבוהה והמסר העונתי של המעצב. בגדול, היה אפשר למצוא חוט מקשר ועבה בין קולקציית קיץ 2012 של לנווין, בית אופנה בו התמחה לפרק זמן כסטודנט, לזו של פרסי. כתפיות מרופדות של חלקים עליונים חסרי שרוולים, או שמלות קופסתיות וחצאיות קצרות, היו ציטוטים כמעט ישירים לאחת הצלליות החוזרות של אלבר אלבז. גם חצאיות המקסי הארוכות, שהיו עשויות שכבות-שכבות של בד שקפקף ואפרפר ויצרו בעת הליכת הדוגמניות שובלים אוויריים, נגעו באחת מהבשורות החשובות של אלבז.

      אולם, כל המחוות הללו נותרו כבסיס. תחת ידיו של פרסי נוספו להן אין ספור אינטרפרטציות הקשורות כולן לנושא הימי של הקולקציה. ז'קטים מחויטים, בעלי אימרה ארוכה ומעוגלת בחלקם האחורי, עוצבו כזנבות מפוארים של דגים, או לוויתנים, מוטיב שחזר על עצמו כחוט דיג, הן על שולי מכנסיים, או בדשיו הכפולים של מעיל צבאי מרשים ומרתק באורך הקרסול. גם רשתות, או פאייטים שדמו לקשקשים זוהרים, היו חלק מהתמהיל הכללי. אלה הצליחו לקחת את הניקיון היחסי של הקולקציה, שנהנתה מעיבודים וקישוטים רבים שעומעמו בכוונה, ולשזור בה סקס-אפיל, איזשהו מושג של נשיות מפתה.

      הנקודה הבעייתית היחידה הייתה, שחלק מהדגמים, ובמיוחד אלה שקיבלו את אותן כתפיים מחודדות ברוח בית האופנה בלמיין (או שנות השמונים), נראו כציטוטים של חלק מלהיטים הלעוסים לעייפה שנצפו ברשתות האופנה לפני כשנתיים ויותר, על אף טלאי העור הגיאומטריים, רכיסות הקרסים המקוריות, ושאר הדיטיילים שמטרתם הייתה לפרש מחדש את מה שהפך עם השנים לקלאסיקה מודרנית.

      ההצלחה הגדולה ביותר, הייתה קשורה ללבוש הערב. פרסי עשה שימוש מבריק בצללית 'בת הים', שהיא לרוב צרה באזור הירך ומתפזרת לכיוון הרצפה. מה שבימים כתיקונם נחשב כלבוש שטיח אופנה מצועצע ובעל טעם רע, קיבל פרשנות מחודשת, אפלה ודקדנטית, שהפיחה בנדוש אנרגיה. מעצב שמסוגל לחולל פלא שכזה, ככל הנראה יהיה מסוגל להכל.

      רוצים לראות עוד מהקולקצייה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו


      שבוע האופנה בתל אביב: התצוגה של שי שלום

      שבוע האופנה בתל אביב: אינדקס מעצבים

      שבוע האופנה בתל אביב: דוגמית מהדוגמניות

      שבוע האופנה בתל אביב: כל העדכונים מהשטח

      התצוגה של שוגרדדי: פאנק ורוק אנד רול

      צילומים: נמרוד סונדרס

      יניב פרסי (נמרוד סונדרס)
      יניב פרסי (נמרוד סונדרס)
      יניב פרסי (נמרוד סונדרס)
      יניב פרסי (נמרוד סונדרס)
      (צילום: נמרוד סונדרס)