פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שבוע האופנה בתל אביב: התצוגה של דורית בר אור

      שבוע האופנה בתל אביב: התצוגה של דורית בר אור

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      את משבצת 'הסלבריטאית שנעשתה מעצבת אופנה' תפסה בשבוע האופנה תל אביב, שהתחיל אתמול (שני) וינעל מחר (רביעי), השחקנית דורית בר אור עם המותג 'פה פור טואה', לא בשבילך בתרגום חופשי. לאור העובדה שתצוגת האופנה שהעלתה הייתה חשיפה פומבית ראשונה ומרוכזת של עבודתה, שעד היום נמכרה בהיקפים מצומצמים בסטודיו שהקימה לפני כשנתיים בעזרת המעצבת האופנה ליאורה טרגן, ולאור העובדה שבגדים מפציעים בפעמים כאלו ואחרות על גופן של ידועניות מקומיות, הסקרנות מצד הקהל הרב שפקד את אוהל התצוגות במתחם התחנה הייתה בשיאה.

      להתרוממות הרוח, או לפחות לציפייה, תרם באופן ניכר אופן ההגשה המדוקדק של האירוע כולו, מקוקטייל הפתיחה ועד הסטיילינג של הדוגמניות עצמן (שכללו בין היתר את חברתה הטובה יעל רייך ואת מיקי ממן). בכניסה למקום הוצבו נברשות-שמן עתירות אווירה, ואת פני האורחים קידמה להקה עירקית. את המסלול, שבכל התצוגות עד כה נותר שחור ומבריק, כיסו לחלוטין שטיחים מקושטים ובהירים. אפילו כשניתן האות, וכבו האורות, הווידאו ארט שליווה את התצוגה הורכב מהפסקול האלמותי של השיר אינתה עומרי, של אום כולתום, והסרט עצמו היה מעין פוטומנוטז' בין דוגמנית בבגדיה של בר אור לבין אחת ההופעות של הזמרת בקהיר.

      בשלב הזה כל ספק נעלם. בר אור מבקשת להכניס את עצמה אל מורשת שהיא יחסית נדירה בנוף האופנה הישראלי – מעין התקשרות אמיצה עם העושר האוריינטלי, עם האליטה המזרחית ולאמץ מתוך התרבות הספציפית הזו אל האופנה. מכאן, שאכן ניכרה בקולקציה - שהתבססה באופן בלעדי על בגדים שחורים עם קישוטים ורקמות זהובות, כמו מוטיב שיבולים שחזר שוב ושוב על המסלול או מטבעות מצטלטלות מעולם רקדניות הבטן - איזושהי כוונה.

      אבל הייתה זו רק כוונה. העיצובים עצמם היו נורמטייביים למדי ומושפעי מגמות (רמיזה לטרנד שנות ה-20, העתיד להיות מגמת-על בעונה הבאה; שמלות העור מבית מדרשה של פיבי פילו לסלין). ככלל, הבגדים עצמם היו עשויים יפה, כפי שמדגימה חצאית מקסי מצמר, שהייתה עבה יחסית אך בעלת תנועה מרתקת, או מעין חולצת בטן הדוקה, שהייתה נוקשה למדי ופיסלה אחת פלג גופה העליון של הדוגמנית. אולם, למרות אותם קישוטים מדוברים, גם כשאלה הפציעו כחולצות זהב העשויות קשקשי פאייטים, או למרות הצללית הרפויה והדרמטית, לא היו רגעים מסעירים באופן יוצא דופן, או סוחפים כמו אותה רקדנית בטן שעלתה למסלול עם הפינאלה. למעשה, בחלק ניכר מהמקרים אוסף הבגדים הזה הוכיח שבאופן יחסי זהב על רקע שחור הוא אפקטיבי, אך גם דל באותה המידה. ועדיין, נשים רבות ימצאו ביצירה של בר אור נחמה, משום שלמראית עין ראשונה, הם סוחטים תגובה רגשית ומחמיאים.

      אולי הדבר שיכול להמחיש את הפער בין הרושם הראשוני לערך האופנה עצמו היו הג'לביות, שקישטו מעת לעת את הקולקציה. הן היו עשויות משי, ורקומות בפיתוחי זהב מסולסלים, וחלק מהצופים בוודאי דמיינו אותן כאופציה חדשנית כביכול ללבוש ערב. אבל באיזשהו אופן חמקמק, למרות כל האדפטציות, בר אור לא עשתה את הרעיון לשלה. לכל היותר, פעלה כקולוניאליסט שמוקסם מאמנות מקומית ומנסה לשכפל אותה.

      דורית בר אור (נמרוד סונדרס)
      דורית בר אור (נמרוד סונדרס)
      דורית בר אור (נמרוד סונדרס)
      דורית בר אור (נמרוד סונדרס)