כבר מספר שנים שבעולם האופנה מתבסס לו עידן חדש - החלוקה המקובלת בין אביב-קיץ לסתיו-חורף, כאשר בראשית כל עונה עומדת לרוב תצוגה רחבת היקף, הולכת ומאבדת ממשמעותה. מעצבי אופנת העילית נאלצים לעצב לא רק קולקציות גדולות יותר, אלא להקדיש תשומת לב אדירה לעונות 'חדשות' המגשרות בין העונות המוכרות, כמו למשל קולקציית 'קרוז' לפני הקיץ הרשמי או קדם-סתיו לפני החורף, שכל מטרתן לשמור על כניסה בלתי פוסקת של פריטים רעננים לבוטיקים. במציאות בה רשתות האופנה הזולות מעדכנות את תכולתן בכל יום, אפילו היוקרה נאלצת ליישר קו, ועל הדרך מעלה מחשבות לגבי עד כמה מסוגל כל מעצב כוכב לשלוט על התוצר האין סופי עליו הוא חתום.
תצוגת קדם הסתיו 2012 שהעלה בית האופנה הצרפתי שאנל אמש (שלישי) בפריז, קולקציה העתידה להיכנס לבוטיקים בחודש יוני הקרוב, סיפקה את האישור הסופי. זו היתה תצוגה מפוארת, מצועצעת ורחבת היקף (כמעט 80 מראות; מספר עצום ביחס לכל תצוגה), שדבר בה לא בישר על העובדה שזו קולקציה שאמורה לגשר בין העונות. כפי שהיה אפשר להבין בנקל, גם ללא השם 'פריז-בומביי', ההשראה הגיעה באופן ישיר מתת היבשת ההודית, על שלל צלליות הסארי והעיניים המאופרות ובכבדות. מעניין בהקשר זה, שגם לואי ויטון בקמפיין המסעות האחרון של בית האופנה וגם המעצב הצעיר ג'ייסון וו בקולקציית קדם הסתיו שלו טיפלו בעולם תוכן דומה.
כצפוי, הכל פרט על הקלישאות המוכרות, אבל רף העשייה הגבוה חילץ את האופנה מציפורני הציניות. מלבד קישוטי מתכת שהתפתלו על ראשי הדוגמניות, שרשראות כבדות ועמוסות שקישטו כשמש את הצוואר ושמלות מעטפת שאימרתן א-סימטרית, קרל לאגרפלד (שטען שמעולם לא ביקר בהודו) החווה ראש כלפי המהרג'ה והאסתטיקה הצבאית של המקום. אבנטים שנתלו באלכסון על פלג הגוף העליון, או ז'קטים מחויטים שהיו ארוכים מהרגיל (גם על מספר דוגמנים גברים שצצו מפעם לפעם), ואפילו כותפות זהובות וטורבני סאטן, הפכו את האקזוטיקה העשירה למעט מודרנית והחוו ראש מול המורשת האנדרוגנית של בית האופנה.
בהתאמה מוחלטת עם הכיוון הכללי אליו צועדת האופנה בכלל, את הרושם הגדול ביותר הותיר האופי המקסימליסטי של העיצובים. פלטת הצבעים הייתה פומפוזית, עם מינונים נדיבים של זהב, כסוף ותתי-גוונים מטאליים, שאוזנו (או הועצמו, תלוי בפרשנות) עם קשת של טבעיים, לרבות לבן או אפור. גם המרקמים עצמם היו חגיגה. פרוות דקות בשולי מעילים או מקבצים אדירים של אבנים, שנשזרו על שמלות או עליוניות, הוכיחו פעם נוספת כי אחרי המינימליזם וצבעי הניוד, כבר מזמן נסגרה הדלת.
צילום: AP
