"אתה לא צריך את זה; אתה רוצה את זה", תמצת למשפט מרק ג'ייקובס את האיכות המובהקת ביותר של האופנה, שעיקרה בחירה ולא חובה, בראיון נדיר למדי שהעניק לאחרונה לווג האמריקאי. מבלי להתכוון, יכול להיות שבאותה ההזדמנות הוא גם פתר את האניגמה העומדת מאחורי אם-כל-המגמות של החורף הנוכחי, זו שמעודדת את הנשים לזנוח את השמלה, לעטות חליפה ונעליים שטוחות, ולצעוד ברחובות כגבר. בניגוד להופעותיו הקודמות של אותו הטרנד ונשים בבגדים גבריים הוא אחד הסיפורים החוזרים של המאה העשרים זהו אינו אקט שמטרתו הפעם הצבתה של האישה כשווה לאיש.
מעיל: גו'צי; סריג: ג'יל סנדר ל'טקטיק'; מכופתרת: זארה; מכנסיים: קלואה ל'אמור'; נעליים: ג'יל סנדר ל'טקטיק'
הדוגמאות רבות מכדי למנות כל אחת מהן. קשה לחשוב על קולקציה אחת בחורף 2012 שאין בה גרסה כזו או אחרת לאשה במכנסיים מחויטים היטב, כשסביב חזה? ז'קט טוקסידו גזור להפליא. מהחליפות שהציג סטפנו פילאטי לבית איב סן לורן, דרך השיק הפרקטי וצר הצללית של סלין, או האווירה התקופתית בסגנון אנג'ליקה יוסטון בגוצ'י בתי האופנה הגדולים הצביעו במכנסיים. גם מעצבים צעירים יותר, כמו האמריקאי ג'ייסון וו, החוו בראשם לעבר המגמה.
ז'קט: גוצ'י; חולצה מכופתרת: ז'יל סנדר ל'טקטיק'; מכנסיים: סלין ל'אניגמה'; חולצה מודפסת: ז'יבנשי ל'הלגה עיצובים'; כובע: זארה
מה משיגה האישה כשהיא בוחרת לעשות היום עוד צעד נוסף, או צעד חוזר, בבגדים שהקשר שלהם לגרדרובה הגברית ברור? את האופציה לחיות לבד בעולם; להפוך מסמל סקס לאינדיווידואל; את תחושת החופש המוחלט. זהו רגע שונה מכל מופע אחר של המגמה בעבר. נשים אשר שלחו ידן אל חליפות מכנסיים בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, יצרו פרובוקציה מחושבת ומשולחת רסן, שמטרתה לחסל את שלטון השמלה והמחוך המעיק. שנים לאחר מכן, כשהציג איב סן לורן דוגמניות בחליפות סמוקינג ב-1966, המטרה הייתה אחרת לא סערה מינית, אלא אקט של שוויון, הוכחה כי גם האישה מסוגלת לתפקד כגבר, לצאת ולעבוד בעולם, לעמוד ברף הכתפיים המרופדות שקבע. אז, זו הייתה מלחמת זכויות, מלחמה על מקום בעולם; העונה, לעומת זאת, האישה פשוט עושה דווקא, ומתלבשת כגבר, סתם כי היא יכולה.
מעיל: מאסימו דוטי; קרדיגן: מאסימו דוטי; חולצה: בלנסיאגה ל'אמור'; מכנסיים: זארה
זהו הבדל עצום להתלבש כדי להוכיח דבר, לבין לעטות בגד רק משום שהוא יפה, או מחמיא, או אופנתי. כשמתעלמים מהמטען הפוליטי, ונשים כאמור כבר עברו אין ספור מהפכות שהטיבו עמן, הוא מתבטל לחלוטין. אין צורך להשתוות לדבר, אין צורך להוכיח דבר. אלא, פשוט לקיים חיים לחלוטין עצמאיים, שאינם נתונים למלחמה שבין המינים.
האישה לא חייבת ללבוש טוקסידו; היא פשוט רוצה. המותרות האלו, בדיוק כפי שרמז ג'ייקובס בעצמו, הן אקט של חופש. האישה, בעידן הנוכחי, אולי בפעם הראשונה מסיימת את התלות במערכת היחסים הקבועה והבלתי נגמרת עם הגבר שמביט עליה. חיה באמת בזכות עצמה, ולא במרוץ להישגים שקבע מישהו אחר או מתוך רצון להשתחרר מכוח נעלם. ללבוש מכנסיים לא כי היא שווה; אלא כי אין עוד אף אחד בחדר. לאכול קלמנטינה בבדידות מזהירה.
חולצה: אספסי ל'טקטיק'; ז'קט: ז'יל סנדר ל'טקטיק'; מכנסיים:guinex ל'טקטיק'; עניבה: פראדה ל'הלגה עיצובים'
חולצה: אספסי ל'טקטיק'; ז'קט: ז'יל סנדר ל'טקטיק'; מכנסיים:guinex ל'טקטיק'; עניבה: פראדה ל'הלגה עיצובים'
חולצה: אספסי ל'טקטיק'; ז'קט: ז'יל סנדר ל'טקטיק'; מכנסיים:guinex ל'טקטיק'; עניבה: פראדה ל'הלגה עיצובים'
ז'קט ללא שרוול: סלין ל'אניגמה'; מכנסיים: ברונו קוצ'ינלי ל'טקטיק'; נעליים: טקטיק
מעיל: ז'יבנשי ל'הלגה עיצובים'; חולצה: זארה
חולצת עור מכופתרת: l'agence ל'הלגה עיצובים'; מעיל עור: היידר אקרמן ל'הלגה עיצובים'; מכנסיים: בלנסיאגה ל'אמור'; חגורה: טקטיק
חולצת עור מכופתרת: l'agence ל'הלגה עיצובים'; מעיל עור: היידר אקרמן ל'הלגה עיצובים'; מכנסיים: בלנסיאגה ל'אמור'; חגורה: טקטיק
חולצת עור מכופתרת: l'agence ל'הלגה עיצובים'; מעיל עור: היידר אקרמן ל'הלגה עיצובים'; מכנסיים: בלנסיאגה ל'אמור'; חגורה: טקטיק
דוגמנית: יאנה גור ל- Charisma; צילום: עמית ישראלי; סטיילינג: מעיין גולדמן; איפור ושיער: נירית הירשמן ל'לנקום'; ע. צילום: אורי פולק; ע. סטיילינג: נתלי יצחקוב; פיתוח קונספט: לירוי שופן; עורכת וואלה! אופנה: אדר ריכטר
תודה רבה למרילה מ"מכון היופי של מרילה" על המיקום