פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תמונת מצב: האתגר העכשווי של האופנה הישראלית

      הלקוחות הקמצנים, רשתות האופנה הדורסניות או המיתון בכלל? שבעה מעצבים חושפים את האתגרים איתם הם מתמודדים בג'ונגל האופנה הישראלי בפתחה של שנת 2012

      לטוב ולרע, שנת 2011 הייתה עמוסה בהתרחשויות בעולם האופנה הישראלי. מצד אחד, שבוע אופנה מפואר, שיצא לדרך לאחר כ-20 שנים בהן לא התקיים, מצד שני, שיח כללי המעיד על בעיה כלכלית מעמיקה בתעשיית האופנה המקומית, שהתבטאה בעיקר בסגירה של בתי עסק עצמאיים רבים, ומצד שלישי, התרבותן של הרשתות הזרות, אשר משנות, בצורה כזו או אחרת, את חוקי המשחק ובעיקר את תמחור האופנה בארץ.

      כל הסעיפים האלה, ורבים נוספים, יוצרים מציאות מורכבת המשתנה ללא הרף, אשר מפיקה אתגרים חדשים עבור מעצבי אופנה ישראלים. ניכר שהיום, יותר מתמיד, הם נדרשים להגדיר את החזית מולה הם ניצבים - עם אילו קשיים מתמודד שוק האופנה המקומי?

      בשיחה עם כמה ממעצבי האופנה בארץ, מתגלה כי בניגוד למצופה, המציאות הנוכחית איננה חד מימדית ואי אפשר לפתור אותה בטענה הרווחת בעולם האופנה, המאשימה את המיתון והיעדר צרכנים.

      רבים מהנשאלים – אם מתוך כנות או מתוך מס שפתיים – ציינו כי עונת החורף האחרונה הייתה מוצלחת יחסית, כאשר מזג האוויר הקר השנה משחק תפקיד מכריע. עם זאת, כאשר ממפים ומנתחים את הדברים שנאמרו לכדי תמונה ברורה מסתמנים שני קשיים בולטים החוזרים על עצמם בצורה כזו או אחרת: סוגיות הקשורות בייצור וחומרי גלם והיעדר רגולציה המסדירה את זמני סוף העונה. בנוסף, מסתמן כי השוק הולך ונעשה קוטבי, ומתפלג בין אופנה זולה מאוד, כמו רשתות המציעות מכנסי ג'ינס ב-50 שקלים, לבין אופנה יקרה מאוד. באופן טבעי, מעצבים מקומיים, הנמצאים על קו התפר שבין מותגי יוקרה בינלאומיים למותגים עממיים, נפגעים.

      דורון אשכנזי חוזה שמעצבים נוספים יעלמו מהשטח בקרוב
      בוטיק המחתרת נסגר לאחר 20 שנות פעילות
      הכל על שבוע האופנה בתל אביב לקיץ 2012

      קולקציית קורדורוי של דניאלה להבי לכבוד ה-11.11.11 (יח"צ)
      "צורך לחדש ללא הרף". מתוך קולקציית הקורדורוי של דניאלה להבי

      יוסי קצב, מעצב ראשי ומייסד מותג בגדי הגברים Sketch:
      "לנו אמנם הייתה עונה מצוינת, יכול להיות בגלל שאני די בודד בתחום הגברים, אבל אפשר להגיד שיש בעיה לשוק המקומי מול הרשתות, שמציעות מוצרים במחירים מאוד זולים והן קיבלו יחסי ציבור לא נורמליים. הרשתות הן גם אלו שמכתיבות את השוק בנושא תזמון סוף העונה. יוצא שהעונה, בה נמכרים פריטים במחירים מלאים, מאוד מאוד קצרה. מעבר לכך, הפערים בין מעצבים לרשתות פשוט גדלים, כי המחירים ברשתות לא מפסיקים לרדת. בעבר חולצת טי הייתה עולה ברשת 129 שקלים; היום רובן מוכרות אותן ב-59 שקלים."

      אורי להבי, מנכ"ל מותג מוצרי העור דניאלה להבי:
      "אני חושב שיש שלוש בעיות עיקריות איתן מתמודד השוק. הראשונה היא הקושי לחדש. הקהל נעשה מורגל בחידושים וסף הריגוש עולה כל הזמן. צריך לעשות הרבה יותר כדי לרגש את הלקוחה. המון מעצבים פשוט לא מצליחים לשמור על קצב ההתחדשות. אי אפשר להסתמך על עיצוב אחד שהוא מצליח, כי אין פה תחלופה מטורפת של אנשים ברחוב, כמו בניו יורק למשל. זה משהו שאני רואה גם אצלנו. אנחנו עושים פחות ופחות תיקים שחורים, כי ללקוחה יש כבר אחד בארון והיא רוצה בכל עונה להוסיף צבע אחר. העניין הוא, שהלחץ לחדש מוביל לכך שרבים מקפידים פחות על הפרטים הקטנים. זה מאבק לעשות כל פעם משהו חדש, וזה הופך את העבודה להרבה יותר מורכבת. בעיה שנייה היא הייחודיות. קשה למעצבים להיות ייחודיים כי יש יותר מכל דבר. הבעיה השלישית היא נושא ההנחות. משום שהשוק מתנהל במצב של הישרדות, החשיבה היא לטווח קצר. אז אם המצב גרוע, ורק נובמבר, מעצבים עושים 20% הנחה. זה אולי מגדיל את התזרים עכשיו, אבל מונע מהלקוחות לרכוש מהם במחיר מלא בתחילת העונה הבאה. היד פשוט קלה מידי על ההדק בנושא הזה."

      קולקציית חורף 2012 של סקץ' (יח"צ , אלון שפרנסקי)
      "יש בעיה לשוק המקומי מול רשתות אופנה שמציעות מוצרים זולים מאוד". מתוך קמפיין החורף של יוסי קצב

      מאיה נגרי, מייסדת ומעצבת במותג 'Maya Negri':
      "יש מיתון עולמי ומצב כלכלי המחייבים התמודדות. זה לא קושי אלא מצב שבסופו החזק ישרוד. צריך לעשות התאמות מהירות מאוד ושינויים, ויש עסקים שבאופי שלהם להתעלם ממה שקורה. דווקא עם מתפרות, ספקים וכו', יותר קל, כי פחות עמוס אצלם. השוק נעשה זהיר יותר. נדרשנו לקיצוצים בכוח האדם, הייתה שמנת – וזה, אני בטוחה, בכל המותגים – וצריך לחזור ולהיות בכושר."

      רונן חן, מייסד Ronen Chen:
      "אני שומע על עונה קשה, אבל אני חייב להודות שלנו הייתה העונה הכי טובה אי פעם. ניסיתי לחשוב על השאלה – מה הבעיה בשוק – וניסיתי לחשוב האם אני יכול להגדיר את עצמי 'מעצב' או 'רשת אופנה'. יכול להיות שלמעצבים צעירים או קטנים יש בעיה של בדים או מתפרות, שלשמחתי בגלל הגודל שלנו הצלחנו לעקוף את המשוכה הזו. כי כשמדברים על מיתון, ספקי בדים מביאים בדים זולים, ונורא קשה למצוא את החומרים הנכונים. השוק השתנה במובן שהוא מתפרש לקצוות. פעם היו הרבה מעצבי ומותגי ביניים, היום זה או הרשתות הזולות מאוד או מעצבים שהם יקרים מאוד."

      רונן חן (יח"צ)
      "השוק השתנה במובן שהוא מתפרש לקצוות". רונן חן

      שני בר, מעצבת ומייסדת מותג הנעליים 'שני בר':
      "אני חושבת שזה מורכב וכל מקרה לגופו, ובשוק הנעליים המצב קצת אחרת. בגדול, יש היצע גדול של מעצבים במדינה שהיא יחסית קטנטונת. בגרמניה למשל, שם פתחנו לאחרונה חנות בברלין, אני לא רואה היצע כזה של מעצבים ביחס למדינה שהיא ענקית. בנוסף, חומרי הגלם המגיעים לישראל הם שאריות מאירופה והם נמכרים במחירים גבוהים. מה גם שהרשתות מציעות פריטי בייסיק שהם לא רעים במחירים נמוכים מאוד. כל זה יוצר מציאות מורכבת. מנגד, בגרמניה יש משהו מאוד נעים בעובדה שיש תאריכים קונקרטיים של סיילים ואף אחד לא מנסה להקדים את השני. בברלין עוד לא התחלנו בסיילים, בזמן שכולם כאן במכירות סוף עונה. זה נחמד שזה נעשה בצורה מאורגנת, ואילו פה חוקי המשחק, או היעדרם, משפיעים עליך."

      מאיה בש, מייסדת ומעצבת 'מאיה בש':
      "אני פחות מרגישה שאני מתחרה ברשתות, לכן אני רואה את הקושי העיקרי בהעדר עונת חורף אמיתית. החורף, שמתחיל למעשה בדצמבר, נפתח במכירות סוף עונה. עבורי, לקנות את החומרים והבדים לקולקציית חורף, וליצור קולקציית חורף, זה הרבה יותר יקר, וכאשר כל הקולקציה מראש נמכרת בהנחה, יש בעיה לתמחר את הפריטים. בנוסף, כמעצבת שמייצרת בתוך הסטודיו, עם תופרת משלי שאני משלמת לה מעל לשכר המינימום, עם כל הזכויות הסוציאליות, וגם אם אני משתמשת במתפרות, המחיר הסופי של ייצור הבגד הוא מאוד גבוה. הייתי שמחה אם היה יותר ציוד טכני במתפרות, כי אפשרויות הייצור מצומצמות ומוגבלות. אמנם נוח לי שהמתפרות נמצאות במרכז הארץ, אבל כשאנחנו רואים מה עושים בעולם האופנה הגבוה, אנחנו מבינים שיש פריטים שאנחנו לא מסוגלים לייצר כאן."

      אניה פליט - קיץ 09 (יח"צ , אבי הראל)
      "לי זה מתאים שלקוחה תלך לקנות בייסיק בזארה ותבוא אלי בשביל 'פיסים' ועיצובים ייחודיים". אניה פליט

      אניה פליט, מעצבת ומייסדת 'אניה פליט':
      "יש פה איזושהי מציאות בעייתית, אבל זו המציאות. את זה הבנתי ממזמן – פתאום מפסיק להיות האמצע. זה או להתחרות ברשתות – שזו אופציה כמעט בלתי אפשרית בגלל יוקר הייצור וכדומה - או להתמקד באופנה ייחודית. כלומר, ליצור אופנה שלקוח יכול למצוא רק אצלך. צריך לחשוב מה אין בשוק ולהציע את זה. כי לעשות כמויות של בגדים ולמכור בקונסיגנציה זה בלתי אפשרי בארץ. עם כל הקשיים שיש בעולם, למעצב צעיר יש רק את התעוזה ועליה הוא צריך להסתמך. לי זה מתאים שלקוחה תלך לקנות בייסיק בזארה ותבוא אלי בשביל 'פיסים' ועיצובים ייחודיים."


      במבט-על על הדיון מסתמן נתון אחד מפתיע - רשתות האופנה הגדולות כמעט ולא הוזכרו כאתגר או קושי העומדים בפני שוק אופנת המעצבים. למרות שנוטים לראות בהן כדורסות מעצבים מקומיים, וכסכנה הגדולה ליצירה העצמאית, הן מקבלות נפח קטן יחסית בדברים. הסבר הגיוני יימצא בכך, שחלק מהמעצבים חשים שהם מציעים מוצר אחר מזה של המותגים העממיים. הבעיה היא - שייתכן ויש בה כדי להעיד יותר דווקא על אלה שסגרו את חנותיהם ולא על אלה שעדיין פועלים - שרבים עדיין מתקשים למצוא את שביל הזהב בין אופנה מעודכנת לבין העתקה של טרנדים, בין רלוונטיות וחדשנות. או במילים אחרות - ניסוח של כתב יד שהוא יוצא מגדר הרגיל, כזה שמשנה את המיינסטרים ולא נספג לתוכו.