אתמול בבוקר, יום שלישי, צייץ חשבון הטוויטר של מגזין 'ווג פריז' בהודעה קצרצרה בה נכתב "בלעדי: תמונות ראשונות מתוך קולקציית סתיו-חורף 2012-13 של ג'רום דרייפוס". התמונה המצורפת, שצולמה במכשיר סלולרי נפוץ על ידי אחד מכותבי המגזין, חשפה מקבץ של תיקי נשים המונחים כלאחר יד על מדף. שום דבר שנראה ברגע ראשון מפואר מידי ובוודאי שום דבר שאמור על פניו להצדיק הודעה דרמטית, מהסוג שהיה יכול להתאים לתיעוד עיצובים סודיים מהעונה הבאה של בית אופנה ברמה של דיור או ז'יבנשי.
אבל, כמו בקטגוריות רבות הקשורות לסגנון חיים, הצרפתים בדרך כלל יודעים טוב יותר, וההתרגשות מחשיפת התיקים שעל פניו לא הייתה אמורה להטריח אף אחד - היא לכל הפחות מוצדקת. דרייפוס, שנשוי למעצבת האופנה איזבל מרנט (ולהם בן צעיר בשם טל), הוא אחד המטאורים החשובים בעיצוב פרטי עור ואקססוריז שיצאו מפריז מזה זמן רב, כשנשים במעגלים הקרובים לתעשיית האופנה חוזרות על שמו ברפטטיביות כמעט מרגיזה. במילים אחרות, הוא החומר ממנו קורצו להיטים לפאשניסטות.
מעבר לעובדה שידועניות הידועות בטעמן הטוב בוחרות לאחוז באחד מדגמי התיקים בעיצובו בפומבי בין היתר אודרי טוטו, ז'ולייט בינוש או דיאן קרוגר - עולם האופנה מפתח צמא גובר ליצירתו, שמצליבה בין טעם מוחצן במידה לפרקטיקה. לראייה, בחודשים האחרונים נרשמת כמעט אינפלציה באיזכורים לדרייפוס ודגמיו החלו משובצים בכל מקום, החל מידיעות באתרי אופנה מרכזיים כדוגמת WWD ועד שורה של מגזיני אופנה משפיעים, מהסוג של W למשל.
ולא רק על הנייר. גם בשטח מורגש השיח האינטנסיבי על דרייפוס. אל ארבע החנויות הנושאות את שמו, שתיים בפריז, אחת בניו יורק ואחת בטייפי, אשר קמו בסך הכול החל משנת 2008, צפויות בקרוב להצטרף שתיים נוספות, אחת נוספת בעיר האורות ואחת מעבר לתעלת לה מאנש, בלונדון. זאת, מעבר ל-300 נקודות מכירה ברחבי העולם, כשמחזור המכירות, רק כדי לסבר את האוזן, עמד ב-2011 על 8 מיליון אירו.
ההתעניינות הגדולה בדרייפוס, הממוקדת בעיקר בשנתיים החולפות, עם גדש על חצי השנה האחרונה, מעמעמת במידת מה את כברת הדרך שעשה המעצב. למרות הרושם הראשוני, הוא רחוק מלהיות שחקן ירוק. הוא תפקד כאסיסטנט של ג'ון גליאנו למשך תקופה, וב-1998, בעודו בן 23 בלבד, השיק את קו האופנה הראשון. בתחילה התמקד בביגוד סמי-קוטור, שהדגש בו היה אופי ייחודי, מורכב לעשייה ומורכב למראה. יש שראו בו הילד הרע החדש של הסצינה הפריזאית, היורש העתידי של ז'אן פול גוטייה. במרוצת השנים אף זכה להכרה, כאשר אחד מדגמיו מעין מחוך מודבק הוצג במוזיאון האופנה של העיר. ארבע שנים לאחר אותו רגע בכורה, ב-2002, נטש את העיסוק בבגדים, והמיר אותו בעשיה של תיקים. בתחילה כונה הקו, שהתבסס על עורות זוחלים וחזות אקזוטית, Roots DeLuxe (שורשים יוקרתיים, בתרגום חופשי). שם, שהלם היטב את הרעיון התמקדות בעיצובים שיש להם נוכחות עשירה, אך שמצטיינים בניקיון פרקטי, פעמים רבות ללא דיטיילים מיותרים וכמובן ללא סמלי לוגו בולטים. בסמוך לפתיחת החנות הראשונה בפריז, כאמור ב-2008, שם המותג קיבל את שמו של דרייפוס עצמו, כולל סמל קטן של מחט, האמור לקרוץ לאיכות הארטיזינלית של העשייה.
בדיוק כפי שמרנט, אישתו כאמור, בנתה את המוניטין המלווה אותה בהתבסס על מוזה של נערת רוק השואלת מארון בן זוגה ללא הרף ובזכות כך יש לה את השיק הצרפתי האגבי, זה הבלתי ניתן להגדרה ממשית גם עיצוביו של דרייפוס פונים לטייפקאסט דומה. למעשה, הנערה של מרנט יכולה בקלות לטייל עם כל אחד מדגמיו העונתיים. יש בהם מידה של הידור, בזכות עורות אקזוטיים, שמאוזנת בדרך מופלאה על ידי מידה של חיספוס, המושג על ידי גזרות פשוטות כביכול. ביחד, מתקבל יופי בלתי מחייב. כך, תיק רחב מימדים מעור שחור קיבל מעין מעטפת-עננים העשויה פרוות כבשים צחורה, בזמן שדגם אחר, מציג כיצד עיצוב מיקרוסקופי כמעט של תיק ערב משתדרג בזכות מרקם חברבורות נמר.
דרייפוס משלב גם מידה בריאה של הומור. שיטוט קצר באתר האינטרנט של המותג, המשמש גם כחנות מקוונת, מגלה שכל אחד מדגמי התיקים זכה לשם של ילד, כמו אלבר, מומו או בילי. במעבר קליל של סממן העכבר על השמות בקולקציה, אפשר לשמוע ילד צורח את שם הדגם או הוגה אותו בשעשוע.
שנת 2012 היא שנה של תפניות עבור דרייפוס. לצד התרחבות פיזית והמשך פיתוח קולקציה המכונה ללבישה העשויה עור וכוללת חצאיות עור ארוטיות ומעילי אופנוענים - שהושקה לראשונה רק לפני כחצי שנה הוא משיק החודש קו חדש לגברים העונה לשם 'מסייה דרייפוס'. בהיצע, תיקי חדר כושר גליליים העשויים עור כהה או דגמים קטנים יותר, ושורה של אביזרים משלימים, לכולם איזשהו מימד אנדרוגני קל, שיוצר בהם הילה מהוקצעת יותר מדגמים מקבילים לגברים. הסיבה לכך מתבררת במהירות דרייפוס, כמכיר היטב את הקליינטורה, פשוט בטוח שהנשים יאמצו גם אותם בשמחה.