זה היה סיפור אהבה בלתי אפשרי בין שני אייקוני אופנה של המחצית השנייה של שנות ה-30. וואליס סימפסון, אשת חברה אמריקאית גרושה ונשואה פעם שנייה והמלך האנגלי אדווארד ה-8 אשר בסופו של דבר ויתר על אימפריה והתנער מכל חובותיו כדי שיוכל להינשא לה. יחד, הדוכס והדוכסית מווינדזור (תואר שהוענק להם לאחר הוויתור על הכתר) חיו בגלות שלא מרצון בצרפת, שם ניהלו חיי מותרות ושפע, והתהדרו באופנת קוטור אספקט הזוכה לטיפול מבריק בסרטה החדש בבימויה של מדונה WE, המגולל את סיפורם האמיתי של הזוג המלכותי.
את הסרט, שעלה לאקרנים בארץ ביום חמישי האחרון (2 בפברואר), מובילים שני קווי עלילה מקבילים: האחד, סיפור האהבה ההיסטורי של וואליס ואדווארד, ושני, פיקטיבי, על אישה צעירה בניו יורק של 1998 הלכודה בנישואים אומללים והופכת להיות אובססיבית לנושא סיפור האהבה הנושן, על רקע מכירה פומבית של רכוש אחוזתם של בני הזוג.
סימפסון שנודעה בזכות גזרתה הדקיקה, שיערה השחור-עורבני ובעיקר בזכות האלגנטיות שלה, מהווה עד היום השראה למעצבי אופנה. "אני לא אישה יפה", היא נהגה לומר, "מה שנשאר לי הוא להתלבש יותר טוב מאחרים" (אמירה שמצוטטת בסרט). בשנות ה-50 אימצה את ה"ניו-לוק" של דיור (סגנון חדשני שהציג בית האופנה הצרפתי ב-1947 והתבסס על חצאיות תפוחות צמודות מותניים בגובה השוק וחזה מודגש), בשנות ה-60 את שמלות ה-A הטרנדיות נטולות השרוולים ובשנות ה-70, גם שמלות עדויות אבנים וחרוזים, כמו גם מכנסי פדלפון. בהלווית בעלה, הדוכס מוונידזור, היא עטתה טול אבלות שחור בעיצוב כריסטיאן דיור, עליו שקד המעצב לילה שלם, על מנת להגיע לתוצאות הרצויות בהתאם לטעמה.
אדווארד הגמיש את גבולות אופנת הגברים של אותו הזמן בדרכים אחרות. עם חליפות משובצות ברכיסה כפולה, מכנסי באגי אקסצנטריים וסוודרים בהדפסים ילדותיים. הוא נודע כמי שלא חושש לנסות שום גחמה, ולמרות שנדמה לעתים שניסה להתחרות בטעמה היוקרתי-מוקפד של אהובתו, תמיד התריס כנגד כללי הפרוטוקול וקודי לבוש בריטיים מסורתיים שבני משפחת המלוכה ממשיכים לכבד באדיקות עד היום, במיוחד בבחירת הצבעים.
WE ("וואליס ואדווארד") התקבל מאז בכורתו בפסטיבל ונציה האחרון בביקורות מעורבות, באשר לאיכות הבימוי, המשחק והתסריט, ומלבד יומון תעשיית הבידור האמריקאי "וראייטי" שטען שהעיסוק בתלבושות ובאופנה יותר מאשר בסיפור, היה טעות, קשה למצוא מי שלא מהלל את אספקט האופנה היפיפייה בסרט. מדונה שכרה לתפקיד המלבישה בסרט את אריאן פיליפס (49), מלבישה קולנועית והסטייליסטית האישית שלה כבר 15 שנה (האחראית על הפקות אופנה אדיטוריאליות בכיכובה ועל 4 סיבובי ההופעות האחרונים שלה) שבחרה עבור דמותה של וואליס סימפסון, עשרות פריטי ביגוד, כולל שמלות בתי אופנת על של דיור, בלנסיאגה, מדלן ויונט ואלזה שיאפרלי. עבור עבודתה בסרט היא זכתה במועמדות לאוסקר בטקס הקרוב ב-26 בחודש.
פיליפס עבדה בעבר גם עם לני קרביץ, ג'יסטין טימברלייק, נו דאוט, וקורטני לאב, וניסיונה הרב בהלבשה קולנועית כולל, בית היתר, את "לארי פלינט: האיש והסקנדל" (1996), "נערה בהפרעה" (1999), "הדוויג והחתיכה החסרה" (2001), "הולך בדרכי" (2005) עבורו הייתה מועמדת לאוסקר ו"סינגל מן" (2009) עבורו הייתה מועמדת ל-BAFTA (פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע וטלוויזיה). פיליפס הצליחה בכל מובן בביטוי חוש האופנה המפותח של צמד הנאהבים בגילום אנדריאה ריינסבורו (31) וג'יימס דארסי (36), וההפקה עצמה מצטיינת בארט מהוקצע, שיחזור תקופתי משכנע ובעיקר אופנה מרהיבה, במיוחד זאת של הנשים. שמלות יומיום, קוקטייל וערב של אמצע שנות ה-30, חליפות מחויטות של תחילת שנות ה-90, עקבי רטרו, נעלי בית וחלוקים סיניים, כובעים ואביזרי שיער, תכשיטי רפליקה כמו-האותנטיים, שפתונים באדום קלאסי, ועוד.
המלתחה העשירה שייצרה אריאן פיליפס ל-WE משלבת פריטי וינטג' אותנטיים, ביגוד תקופתי משוחזר שנמצא במחסני מוזיאונים ופריטים רעננים וחדשים בעיצובה שנתפרו במיוחד להפקה. בראיון למגזין W מנובמבר שנה שעברה, פיליפס הסבירה שהיא החלה לתחקר את אופנת התקופה ב-2009, שנה לפני תחילת הצילומים, "עבורי, וואליס סימפסון הייתה אייקון אופנה, אבל לא ידעתי שהיא הייתה לקוחת קוטור הרבה לפני שהיא פגשה את אדווארד. היא הייתה גם זונה רעבה לתכשיטים. אדווארד העניק לה תכשיטים על מנת לגרום לה להרגיש מלכותית. המשימה הראשונה שלי הייתה לחשוב איך לשחזר את המתנות המפורסמות האלו", אמרה פיליפס. מדונה, היא מוסיפה, הייתה מעורבת בכל תהליך עיצוב האופנה לסרט וגילתה הבנה לסוג תשומת הלב הקפדנית הנדרשת ליצירת הביגוד. מאוחר יותר, פיליפס חקרה את מחלקות האופנה של מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, מוזיאון האופנה בפריז ומוזיאון אלברט וויקטוריה בלונדון. היא גם ביקרה ב-The Way We Wore, חנות ביגוד ווינטג' ידועה שייסדה ומתפעלת בלוס אנג'לס דוריס ריימונד. בקליפורניה, פיליפס גם צפתה ביומני חדשות ישנים בארכיוני אוניברסיטת קליפורניה. כשהחלו הצילומים, המעצבת עברה להתגורר בבית ההארחה בביתה של מדונה בלונדון, שם השתיים צפו בצילומי היום ובחנו את האופנה.
מאחורי השמלה שלבשה סימפסון בעת חתונתה לאדווארד ביוני 1937, עומד סיפור אחר. עותק של השמלה עוצב ב-2005 עבור השחקנית ג'ואלי ריצ'רדסון, אשר גילמה את סימפסון בעיבוד טלוויזיה לסיפורם של וואליס ואדווארד, והיא הושאלה לסרט לאחר שהוצגה בתערוכת "חתונות בקולנוע" ב"מוזיאון התלבושות הלאומי של סקוטלנד". מנהלת המוזיאון מרגרט רוברטס אמרה ל-BBC שהמוזיאון שמח לשלוח את השמלה למדונה, כי "מדובר בשמלה שהיא חלק מאוסף מרהיב המוצג בתערוכה והיא לא רק על ההיסטוריה של התקופה, אלא גם מגלמת זוהר הוליוודי".
השמלה התכלכלה ומכווצת המותניים, הפכה עם השנים לאחת משמלות הכלה המוכרות והמשפיעות של כל הזמנים. היא עוצבה במקור על ידי "מנבושה", בית אופנה פריזאי-ניו יורקי (שכבר לא קיים יותר), שהיה אחראי על חלק גדול ממלתחתה של סימפסון ונודע בחידושים כמו שמלות ערב בסגנונות שלא נראו קודם כמו: קצרות, סטרפלסיות, בהשראת סארי ושמלות טניס, סוודרים מחורזים, פרוות צבועות, תחיית הקרינולנות וקשתות במקום כובעים ותחיית הקרינלנות.
בתי האופנה שלקחו חלק בסרט היו "איסא לונדון", בית אופנה שנוסד רק ב-1999 על ידי דניאלה הלאייל, ילידת ברזיל ובוגרת המכון הטכנולוגי לאופנה בניו יורק, אשר קולקציות השמלות האלגנטיות, נוחות, שימושיות ושיקיות שלו התחבבו על סלבריטאיות הוליוודיות כמו קרלט ג'והנסון, קירה נייטלי וג'ניפר לופז, והכי חשוב על מדונה וקייט מידלטון, מה שהפך את נוכחותו בסרט לחובה, עקב אהדתה של הבמאית וההקשר המלכותי-בריטי.
על תכשיטי סימפסון בסרט היו אמונים "ואן-קליף" ו"קרטייה" הוותיקים. (הראשון, ייצר כמה מתכשיטיה האותנטיים של סימפסון, כמו צמיד הפנתר משובץ היהלומים אשר נמכר במכירה פומבית בלא פחות מ-7 מיליון דולרים). הם ייצרו עבור WE כ-10 פריטי רפליקה ובתום ההסרטה השמידו אותם על מנת לשמור על ייחודיות המקוריים. באופן מתבקש, הכובען הבריטי סטיבן ג'ונס זוכה אות הכבוד OBE ובעל הניסיון וההיכרות עם טעמן של נשות חברה גבוהה בריטיות עיצב את הכובעים בסרט. ג'ונס (54), אשר היה לאחד הכובענים הבולטים והנחשבים מאז פתח סלון ראשון במרתף בקובנט גארדן ב-1979, נודע בסגנון חדשני ובמיומנות טכנית גבוהה, בפוריות רבה (הוא מעצב כובעים לתצוגות מסלול, לקולנוע, לפרסומות ווידאו-קליפים, ובהזמנה אישית). מבין לקוחותיו, המלכה אליזבת ה-2, הנסיכה דיאנה, האבנים המתגלגלות, יו-2, ג'ורג' מייקל, סלין דיון, קיילי מינו, דוראן דוראן, כריסטינה אגילרה, ועוד.
המלתחה של אדווארד, לפי פיליפס, הייתה ספציפית וכזאת שהתאפיינה במרד נגד סגנון הפרוטוקול השמרני של אביו, המלך ג'ורג' ה-5. הוא נהג ללבוש ז'קטים ארוכי חלק אחורי בכחול נייבי (על פני השחורים המקובלים של התקופה). לשיחזור מדוייק, פיליפס פנתה לבית אופנת הגברים "דנהיל" בעל הנסיון באופנת על לגברים בהזמנה אישית. הם סיפקו לפיליפס צמר, בדים וחייט ליצירת הלוק האורגינלי של המלך המודח עם חוש האופנה המפותח. פיליפס עיצבה עבור החייט את מכנסי הבאגי והחליפות המהודרות של אדווארד ודאגה לטוויסט עכשווי עבור קהל בן זמננו. בסופו של דבר, הוכנו כ-50 תלבושות עבור דמותה של סימפסון ו-30 עבור אדווארד.
אבנר שביט כותב על W.E
"W.E": איפה ומתי רואים את הסרט?
