שם: קרולה רמר; גיל: 21; מוצא: גרמני; גובה: 1.77 מ'; עיניים: חום-ירוק בהיר; סוכנות: "וואן מנג'מנט"
כבתם של מנתח ורוקחת ותלמידה מצטיינת, קרולה רמר הייתה מיועדת מילדות, לפתח קריירה ברפואה. וכך היה, עד שיום אחד בהיותה סטודנטית לרפואה בת 18, שלח בן דודה תמונות שלה לסוכנות דוגמנות מקומית. היא הוחתמה בסוכנות הבוטיק "פיוז'ן" ועבודתה הראשונה הייתה צילומים למותג בלנז'רי הבריטי האדג'י אייג'נט פרובוקטו. ב-2010 עברה לסוכנות ליגת הגדולות "וואן מנג'מנט" (סוכנות ניו יורקית המייצגת, בין היתר, את בר רפאלי, קלאודיה שיפר, אווה הרציגובה, הלנה כריסטנסן, אימאן). במרץ 2011 החלה להופיע בהפקות אופנה נחשבות, כשהבולטות בהן היו באביב 2011 בווג הסיני ובמגזין Self Sercice. את שתי ההפקות האלו צילם צלם האופנה הנודע דניאל ג'קסון. אותו זמן , אתר מודלס.קום כולל אותה ברשימת "10 החדשות המובילות". באוקטובר 2011 צולמה על ידי מריו סורנטי לווג האיטלקי - הישג שמיקם אותה במקום גבוה בכל רשימת דוגמניות חדשות ומבטיחות.
לפעמים היא מזכירה את סופיה לורן ולפעמים את קרלה ברוני, אבל תמיד מפתיע להיזכר כל פעם מחדש שרמר בת ה-21 היא גרמניה. בשנה שעברה היא הועסקה באינטנסיביות בעבודות מסלול וצילום, והשנה הנוכחית מסתמנת כאינטנסיבית לא פחות.
בראיון לבלוג האופנה The Cut מיוני 2011 היא סיפרה על עצמה ועל מה שעומד לדעתה מאחורי הצלחתה. החוויה המקצועית הבלתי נשכחת עבורה עד כה, הייתה העבודה עם טום פורד בשנה שעברה, בעיקר בגלל הקולקציה היפה והעבודה עם המעצב עצמו שהוא "פנטסטי ומקסים". הכי היא אוהבת בעצמה את העיניים. הספר האהוב עליה הוא "האלכימאי" (1988), הסרט האהוב עליה הוא "תקוות גדולות" (1998) עם גווינת פאלטרו, המוזיקאי האהוב עליה הוא מייקל ג'קסון, הצייר - פיקאסו, האוכל - מרק מלפפונים שאימא שלה מכינה.
אם היא הייתה יכולה לפגוש מישהו שכבר לא חי היא הייתה בוחרת בגנדי. כמה מן הציטוטים האהובים עליה היו דברים שאמר המנהיג הפוליטי-רוחני ההודי כמו: "היו השינוי שאתם רוצים בעולם". בימי חופש היא מבשלת, מתעמלת, קוראת ועושה קניות. מה שמפחיד אותה זה מלחמות. אם היא לא הייתה דוגמנית, היא לומדת רפואה ועוברת לחיות תקופה במדינת עולם שלישי לסייע למקומיים שלא יכולים לממן טיפול רפואי. הדבר האחרון שהיא קנתה היה תיק ז'יבנשי בפריז. הצלחתה נובעת לדעתה מלימודי ריקוד בילדותה ומן העובדה שהיא אף פעם לא הייתה ביישנית. המוטו בחייה הוא: היו חזקים.
