תחזיות הטרנדים סחפו הקיץ את המעצבים ורשתות האופנה אל עבר יעד ברור האוריינטלי והאקזוטי. בעקבות הצו, שמעטים מסוגלים או רוצים לומר לו לא, חלק פנו אל המזרח הרחוק, וייבאו משם את שיק הקימונו המודפס בפרחי פורצלן, וחלק אימצו את הדפסי האיקט השבטיים מתרבויות שונות, מאפריקה ועד הודו.
ייתכן, שאווירת הנסיעות הפושה בכל, היא זו ששכנעה גם את מעצבת התיקים ומוצרי העור דניאלה להבי, לנטוש את חוף המבטחים ולהמיר אותו באחר. הקולקציה שהיא מציגה בימים אלה כוללת סיפור השראה רופף אך עקרוני שעניינו מרוקו ונופים מתובלים, כפי שימחישו היטב כפכפי עור מחודדים בגוון חרדל המקושטים בצמד גדילים. עם זאת, המסע שמתקיים בה אינו מסתכם רק בזאת והוא גדול יותר מעוד לטישת מבט גיאוגרפי אל עבר האוריינטלי. הפעם, להבי מרחיקה עד אימוץ גישה שונה וזרה לה במובהק.
"היום ניגשים פחות אל התיקים השחורים", מקדימה להבי בעת הצגת העיצובים, רובם שופעים גוונים עוצמתיים של כתום, קסיס או טורקיז חושני. בין אם התאימה את עצמה לדרישות הקהל, או שאולי ההפך, כהשלמה למהלך איטי שנרקם בחברה כבר מספר עונות, הקיץ המעצבת נוטשת כמעט לגמרי את הכיוון המודרני והפרו-פונקציונלי שאפיין אותה. במקום תיקים רבועים ומרובי רוכסנים, שדבר אינו יכול ליפול מהם, היא מתמקדת למשל בתיקי גונדולה מוארכים ומפוספסים בצבעים, שנסגרים באבזם נחושת בודד; במקום חזות שמרנית ועורות נקיים הדפסים מועצמים והטבעות חייתיות ומודפסות, או טקסטורות של ברק חלקלק. ואולי השינוי הגדול מכל במקום להתעקש על עיצובים שנתלשה מהם רוח הזמן כדי שיהיו מסוגלים לחיות כל הזמן, לגעת גם במה שיש לו סיכוי לחיות רק עונה אחת. תיקים ונעליים, שהם כאן רק בשביל היופי.
"היום אנשים כבר לא קונים תיקים רק מתוך צורך. למען האמת אין יותר דבר כזה 'צורך ממשי'", מוסיף בהקשר זה אורי להבי, מנכ"ל דניאלה להבי. מכאן, שההיצע התרחב, לפחות בניראות שלו אם לא במספרים ממשיים, וניכר ניסיון להכיל באוסף העונתי גם כיוונים מנוגדים, הן מבחינת החומרים עצמם והן מבחינה סגנונית. לצד תיקי עתירי נוכחות במרקם לטאה, שאמורים לשמש כסמל סטטוס ומחירם מאמיר ל-2,000 שקלים ויותר, או תיקי רופאים אלגנטיים מעור רך וצבוע, נכללת גם קבוצה פשוטה יותר של תיקי סל המחולקים לשני בלוקי-צבע (בדמיון רחוק לדגם ה'Cabas' של סלין), העשויים חומר סינתטי מצופה ומחירם נמוך מ-800 שקלים.
אלא, שעם הכוונה לספק את אופנות השעה, לא תמיד השונו?ת הגדולה בקולקציה פועלת לטובתה. מצד אחד, עודף הצבע והכוונה לממש רעיונות חדשים בדניאלה להבי, אכן יצרה עונה מלאת רבדים ושיאים, כמו תיק המעוצב כארנק עצום או סנדלים סגולים הנרכסים בשרוך מוצלב (בעלי עקב של כמעט עשרה סנטימטרים, הגבוה ביותר שעצבו במותג אי פעם). מצד שני, באותה נשימה ניכרים עיצובים שאינם פתורים לגמרי, פרי התפזרות אל עבר יעדים רבים מידי. מדגימים זאת בין היתר אותם תיקי סל סינתטיים, המעוצבים במעין קפל בחלקם התחתון, מתוך כוונה להוסיף להם נפח או אלמנט עיצובי מתוחכם. אלא שהחומר עצמו ממנו עשויים התיקים, שהוא מבריק מאוד, מבליט היטב כל תפר, ובמיוחד את אותו קפל מיותר, ובמקום ניקיון פשוט משיג העיצוב שורה של קימטוטים המוזילים את ערכו הוויזואלי.
דוגמא נוספת מספק דגם של מיקרו-תיק קופסתי ובהיר, שנועד לנשיאה ביד. משום פרופרוציות שאינן מחושבות לגמרי - הן מוארכות ונוקשות מידי - וסגנונו הילדותי מעט, בעת אחיזתו מתחולל מומנט של 'עליסה בארץ הפלאות'. כלומר, נערת אגדות שנופחה במחי יד ומוצאת עצמה מוקפת בפריטים קטנטנים.
האם אחרי 20 שנות עיצוב תחת סולם ערכים אחד, ניתן לעצב בקנה מידה אחר? הקולקציה מלמדת שכן. ברובו זהו אוסף תיקים ונעליים צבעוני, עכשווי, ומעורר תשוקה אולי החושני בהיסטוריית של דניאלה להבי - המסוגל לפרוט לפריטים קונקרטיים את השינוי בהלך המותג. אך בו באותו הזמן, הוא גם מזכיר את הסכנה המגולמת עם הכניסה לעולם המגמות העונתיות. זהו מירוץ משעבד וחסר סוף הגדל בהתמדה, שכדי להשיג אותו צריך לעיתים להחטיא בשוליים.
טווח מחירים: 680 - 2,300 שקלים. להשיג בחנויות הרשת.
