כבר זמן רב שמעצבת האופנה מאיה בש, שהעמידה חנות בלב גן החשמל לפני כחמש שנים ונודעה בסגנון מונוכרומטי, מהורהר ואפור, מודה ברצון עז לפרוץ אל שוק חוץ לארץ. בעונה הקודמת אף ציינה כי מלבד השתתפותה במספר תערוכות אופנה בניו יורק, היא פועלת לצמצם את העבודה מול חנויות מעצבים בישראל, מתוך כוונה להשקיע מאמץ באלו הנמצאות מעבר לים. ואכן, למרות ניסיון שלא עלה יפה למכור במנהטן, הצליחו עיצוביה להתברג לבוטיק במוסקבה ולאחד נוסף בברלין, והחל מהעונה הבאה, גם לשתי נקודות מכירה ביפן.
בימים אלה השאיפה לצאת מגבולות הארץ מקבלת חיזוק משמעותי. לצד הפלישה הקטנה למזרח הרחוק, בש מכריזה על פתיחה של חנות על שמה בברלין. למעשה, זהו אותו בוטיק שאחז בעיצוביה של בש לצד עיצובים של מעצבים אחרים, בעיקר ישראלים, אשר הוסב בחודש שעבר על ידי שתי בעלותיו לחנות מונו-ברנד המוקדשת כולה למעצבת.
"אלו שתי בחורות ברלינאיות, שפתחו לפני כשנה וחצי חנות מעצבים בברלין. הן פנו אלי בזמן ביקור שלהן בארץ, וכך נוצר הקשר הראשוני". מספרת בש על התהליך שהוביל לסניף משלה בעיר הגרמנית הפופולרית. "ובאמת, כל חודש מאז נעשו הזמנות מסודרות, גם של פריטי נשים וגם של גברים. בינואר האחרון הלכתי לבקר במקום לראשונה וגיליתי שהחלל של החנות מחולק לשני חדרים, ושהקולקציה שלי תופסת חדר שלם, בזמן ששאר המעצבים נמצאים כולם ביחד בחדר השני. ברגע הזה הושיבו אותי לשיחה וסיפרו לי שהקולקציה נמכרת היטב והציעו לי לאכלס את כל החנות".
זה היה צעד חד צדדי שלהן? זה דרש ממך איזושהי היערכות?
"אמרתי שבתמורה אני מוכנה לתת גיבוי ושאני לוקחת על עצמי את עיצוב הפנים של המקום. בן זוגי, שעיצב את החנות שלי בתל אביב, הוא זה שעיצב גם החנות בברלין, שכרגע נמצאת עוד בשלבי הרצה ולכן היא יחסית נקייה. הוא היה צריך לתת הוראות דרך Skype לאנשי המקצוע".
על השלט בכניסה כבר מתנוסס השם שלך?
"כן, מאיה בש".
החנות משווקת כחנות של מעצבת ישראלית, או שזה לא העניין?
"מלכתחילה החנות התמקדה במעצבים ישראלים, אז זה ידוע. האמת שכרגע אנחנו בפגישות מול משרדי יחסי הציבור, כדי לגבש אסטרטגיה לגבי האופן שבו נשווק את המקום".
החנות המשופצת ממוקמת בלב שכונת Prenzlauer Berg, הניצבת מצפון למרכז העיר ועמוסה בטיפוסי שוליים אמנותיים. הקירות עדיין לבנים, אך עתידים בקרוב להתכסות בקולאז' של צילומי קולקציית הקיץ, אותה מדגמנים מכרים מקומיים של בש ומוזיקאים מקורבים. על הקולבים, תלוי כרגע אוסף בגדי החורף האחרון, המשווק בברלין, בגלל אופיו הקליל למדי, כקולקציית מעבר לכל דבר.
דיברנו בעבר לא מעט על היציאה אל חוץ לארץ. חנות שלמה זה הרבה יותר מבוטיק שמוכר כמה פריטים. החלום התגשם?
"זה לא פשוט ולקח לזה זמן. צילמתי קטלוג בברלין, הלבשתי אנשים מקומיים, ורק עכשיו זה קורה. יש לי חנות בגן החשמל, ויש לה קהל, אבל לא רציתי לפתוח חנות נוספת בדיזנגוף, כי זה תובעני. חשבתי על מה אני יכולה לחלום, ועלתה בין הדינמיקה של תל אביב-ברלין. זה משהו שאני רוצה לחיים שלי, שיהיו יותר דינאמיים. להרחיב את האופקים, כי אני רוצה להיות מאותגרת (מבחינת הקהל ל.ש.) ואני רוצה להתעסק בחומרים חורפיים יותר, שכאן אני לא באמת יכולה לעשות בהם שימוש".
הידיעה שמעכשיו תוכלי להציג קולקציה שלמה בברלין השפיעה על תהליך היצירה?
"כבר התחלתי ליין של מעילי עור לחורף הבא".
וקולקציית הקיץ החדשה, איך היא תיראה?
"יש כבר רבע קולקציה שהיא עוד בייצור. עוד שבוע כבר הכל יהיה מוכן. הקולקציה תמשיך את הנושא של העונה הקודמת, שהתעסק בקפלי בד רוחביים. זו קולקציה הרבה יותר צבעונית, שמשלבת בין מחוייטים וכותנות נוקשות, שיש בהם משהו אירופאי אני חושבת, לקז'ואל ישראלי שהוא הרבה יותר קליל".