בקרוב מאוד, ידיים ושרוולים עשויים להיחשב כמצרך מיותר. לקראת הסתיו, שבמושגי אופנה מגיח כבר בחודש הבא, המעצבים הגדולים מאמצים גישה חדשה בכל הקשור למעילים ועליוניות, או לפחות ביחס לדרך בה לובשים אותם. כחלק מעונה שהטון השולט בה הוא אפל ומעט גותי, שכמיות וגלימות, כשהראשונות לרוב קצרות יותר והאחרונות ארוכות ודרקולאיות, נעשות לפריט מפתח.
מדוע דווקא עכשיו צצים אל פני השטח עיצובים דרמטיים המתכתבים עם מאות קודמות, גנרלים או עם פרשים? מכיוון שהם מסוגלים לסכם בבת אחת את התנודה המשמעותית בצללית, שהולכת ונעשית נדיבה ומלאת עוצמה ונפח. במקום הדגשה של המותניים או מתאר גוף צר וארוך, כפי שבדרך כלל יוצרים מעילים מהסוג המוכר, גלימות משרטטות צורת טרפז, שהיא לרוב כוחנית, מגנה ומעודנת בעת ובעונה אחת. כאשר מוסיפים לאיכויות האלו גם את האסוציאציות הרומנטיות שגלימות מזמנות הן הרי לרוב שייכות לתקופה אחרת, של נסיכות ואבירים הן מסוגלות לסחוף גם את הלבבות הקשים ביותר.
מבין הדוגמאות הרבות, ניצבת בראש הגלימה הארוכה והשחורה של גוצ'י, שהיוותה רגע ראוי לציון בתוך קולקציה עמוסת רגשות וקטיפה, ולצידה שכמיית הבארוק המצויירת זהב של דולצ'ה וגבאנה, שנועדה כדי להזכיר עולמות נשכחים של אופרה ואהבה איטלקית עזה. בהרמס, לעומת זאת, כבית אופנה שמעליו מרחף תמיד סיפור של רוכבים על סוסים, השכמיות עוצבו כגלימות מקוצרות, דיסקרטיות, והפרופורציות המעודנות ביטאו יוקרה אולטימטיבית, אלגנטית עד בלי די. גם יוז'י יאמאמוטו, מהמעצבים היפניים הבולטים של הדור, נתן את גרסתו למגמה, מציג אותה בצבעים רוויים המחצינים את הפריט אף מעבר לצורתו הבלתי רגילה.
המשיכה העזה אל עבר הגלימה הולידה גם תת מגמה משמעותית, שנצפתה בין היתר בקרב בתי אופנה כמקס מארה או ז'אן פול גוטייה. מעצבים שעדיין דבקים במעילים מן המניין, כלומר גוף וצמד שרוולים נלווים, בחרו להציג אותם על המסלולים, כשהם מונחים כלאחר יד על כתפי הדוגמנית, וכשהידיים משוחררות או אוחזות בדשים. כלומר, מעיל נורמטיבי שמאמץ את סגנונה ההירואי של קרובת משפחתו העוטפת - השכמייה. הצעת לבוש לא רעה עבור הפחדנים, שאינם בטוחים האם לטרנד השכמייה יש עתיד גם אחרי העונה.
