הזדמנות אופנתית לתרגל אנגלית

שם: W. אות המייצגת את המילה Woman, וגם את המדורים השונים של המגזין: Where ,Who, When וכדומה, שביחד מרכיבים את 'מי, מה ומתי בעולם הסטייל'.

מוצא: ארצות הברית

פרסום: פעם בחודש

אג'נדה: מאז מונה בשנה שעברה סטפנו טונקי לתפקיד העורך הראשי של המגזין, שנוסד בשנות ה-70, הפך W מירחון שמרני למדי, הפונה אל נשים מבוססות, לירחון מעודכן ומלא דמיון, הפונה לאנשים מבוססים. מספיק רק להבחין בטום קרוז על שער גיליון יוני 2012, לבוש כדמותו בסרט רוק אוף אייג'ס, כדי להבין את המשב המרענן שמסתתר בין הדפים. בזכות מדורים כמו בחירת העורכים, הפורס את רשימות התשוקה של עורכי האופנה והאביזרים (ולרוב כולל פריטים שלאדם הפשוט אין סיכוי להיתקל בהם), או סקירה של כל האירועים המסוגננים באותו החודש, W משדר אווירה אקטואלית שגורמת לקוראים להרגיש כאילו והם חלק מהתעשייה. על אף שהדגש במגזין הוא על אופנת נשים עילית, בגרסה של טונקי יש פעמים רבות הפקות אופנה הפונות לשני המינים, ראיונות עם דמויות מרכזיות במרחב הסטייל ומוסף טיולי יוקרה מרתק.

מחלקת מנויים

שם: פנטסיק מן Fantastic Man. מגזין אופנה ותרבות עתיר מילים שמתעסק, כצפוי, בגברים פנטסטיים.

מוצא: הולנד

פרסום: פעם בחצי שנה

אג'נדה: כפי שאפשר להבין משמו, זהו מגזין הפונה לגברים, ויש סיכוי לא קטן שהוא המשובח בתחומו. גם בגלל שורת ראיונות העומק שהוא מביא בכל גיליון (כמו למשל ריאיון מופתי עם ז'אן טואיטו, המייסד של המותג הצרפתי ההיפסטרי APC, שכולל את הציטוט "אופנה היא צורה של אמנות, שאין לך בה יותר מידי חופש; תמיד צריך להתמודד עם המתאר של הגוף"); גם בגלל השפה, שמזכירה ירחוני ג'נטלמניים משנות ה-50; וגם משום שהוא מביא זווית מקורית על סגנון, בזכותה מוצאים את מקומם במגזין מאמרים על פדיקור, סקירת המצאה לגילגול עניבות או הפקות אופנה שעניינם פריט מפתח אחד במלתחה, כמו גופיות. בקצרה – השילוב המושלם בין אינטלקט לפאשן.

מחלקת מנויים

שם: Style.com/print. המגזין המודפס של אתר האופנה הפופולרי Style.com.

מוצא: ארצות הברית

פרסום: פעם בחצי שנה

אג'נדה: דווקא כאשר יותר ויותר תכנים עוברים לפלטפורמות דיגיטליות, Style.com החליט לפני כשנה לעשות את הדרך ההפוכה ולייסד מגזין מודפס דו שנתי מטעמו (עד כה פורסמו שני גליונות בסך הכל). עם זאת, בניגוד למגזינים ממוצעים, הגישה היא גישה של המצאות וחידושים, שמטרתם ליצור יציר כלאיים מעודכן ועכשווי בין המסך לדף הכרומו. אז איך מעמידים מוצר מעודכן, שאינו נופל ממהירות התגובה האינטרנטית? ראשית, המגזין מתפרסם מיד לאחר סבב שבועות האופנה העונתי, ובשונה מאחרים מודפסים הוא כולל אינפורמציה רק על העונה הבאה. כלומר, הגיליון שפורסם באפריל האחרון לא כלל את קולקציות קיץ 2012, אלא את חורף 2013. שנית, מרבית הכתבות ב-Style.com/print מקושרות לאתר במגוון אופנים, החל מהפניות פשוטות אל תוכן נוסף ועד מצעד הקולקציות הפופולריות, שמדורג על פי מספר הגולשים שצפו בהן ב-Style.com (ומעניין לראות את הפער בין בחירת עורכי האופנה לזו של שאר הפאשניסטים).

מחלקת מנויים

שם: LOVE

מוצא: בריטניה

פרסום: פעם בחצי שנה

אג'נדה: מגזין האופנה של הסטייליסטית הנודעת קאתי גרנד, הנחשבת מקורבת לידוענים כמדונה ולמעצבי אופנה כסטלה מקרתני ומיוצ'ה פראדה. את רעידת האדמה הראשונה שלו השיג כאשר פרסם את בת' דיטו העירומה על שער גיליון הבכורה. מאז המגזין ממשיך בכיוון קונספטואלי וחדשני למדי, וכל גיליון שלו כולל מספר שערים ומאורגן תחת נושא עקרוני. בנוסף, מלבד הפקות אופנה, LOVE עשיר מאוד בתוכן כתוב, ובקלות יכול להיות מוגדר כספר על אופנה ועל עולמות התוכן המשיקים לה. בהתאם, הוא עובד טוב יותר כאשר טורחים לקרוא אותו לעומק (דפדוף אגבי עשוי שלא להניב תוצאות מרחיקות לכת בכל הקשור לרף העניין). בארבע מילים – אופנה עבה למטיבי לכת.

מחלקת מנויים

שם: ווג פריז. השלוחה הצרפתית של קבוצת מגזיני האופנה המפורסמת בעולם.

מוצא: צרפת

פרסום: 10 גיליונות בשנה (אופנה או לא, צרפתים לא עובדים בינואר ולא עובדים ביולי. ככה זה כשיש תרבות וואקנס ופנאי).

אג'נדה: רבות נכתב על ווג פריז, ורבים מוכנים להישבע שמדובר במגזין הווג המשובח והמתקדם מבין כולם. כך או אחרת, הוא בוודאי הסקסי בקבוצה. אחרי הכל, איזה עוד ווג מפרסם על שער גיליון הבריאות שלו את ג'יזל בישבן חשוף ומכוסה בחול, כשהיא עומדת אל מול חוף אקזוטי? על אף שבשנה שעברה עזבה אותו קרין רויטפלד לאחר עשור כעורכת ראשית, וכיום עומדת בראשו עמנואל אלט, הוא לא איבד מאיכויותיו הרדיקליות. המגזין הוא אחד המקורות המדויקים לאופנה צרפתית עילית, עם כל המשמעויות הסגנוניות האפשריות, אולם גם מכיל מינון ראוי של דוגמאות מחוספסות יותר, השואבות השראה מהסטייל האישי של אלט, הידועה במכנסי הג'ינס המשופשפים שלה, אותם היא נוהגת ללבוש עם בלייזרים גבריים.

מחלקת מנויים

שם: 10 ו-10men

מוצא: בריטניה

פרסום: פעם בריבעון

אג'נדה: צמד מגזיני אופנה – אחד המוקדש לאופנת נשים ואחד לאופנה גברים – שאפשר לסכם אותם בתואר 'בעלי הגישה הקלילה לאופנה גדולה'. כמעט כל התוכן במגזין, כמצופה משמו, מחולק לעשרה סעיפים, כמו 'עשרת הדיברות', מדור המכנס את הפריטים והקולקציות הנבחרות לעונה, או עשר החדשות המרעישות. הפלוס הגדול, מלבד מגוון הפקות אופנה, ראיונות וכתבות רוחב, הוא ש-10 כולל לעיתים גם מדור שמועות ורכילות מפולפל ועוקצני (שסביר להניח שכל מי שאינו נמנה עם תעשיית האופנה בלונדון לעולם לא יבין).

מחלקת מנויים

שם: CR Fashion Book

מוצא: ארצות הברית, עם מגע צרפתי

פרסום: החל מספטמבר 2012, פעם בחצי שנה

אג'נדה: המגזין החדש של קארין רויטפלד, העורכת לשעבר של ווג פריז, ואחת מדמויות המפתח באופנה העולמית, שבין השאר סייעה לעצב את דמותו המינית של בית גוצ'י בסוף שנות ה-90. אמנם עוד לא שוחרר ולו עמוד אחד מתוכו, אך לנוכח הישגיה הקודמים של העורכת, שהחזירה לווג פריז את התהילה הסקסית, רבים צופים כי זו עתידה להיות פלטפורמה תקשורתית מרתקת שתחבוט בערכים מקובלים ותציע גישה מרעננת לנושאים מוכרים. כה מרתקת, שאף מכינים בימים אלה סרט דוקומנטרי על הפקתו. ממה שנודע עד כה, התוכן עצמו אמור להיות מורכב בעיקר מהפקות אופנה וכתבות עומק, וכדי להאדיר את ההילה הבינלאומית שלו חלק מהטקסטים יפורסמו בשפת המקור של כותיבהם, כשבסופו של המגזין יוגש תרגום. כפי שמרמז שמו – ראשי התיבות של רויטפלד – CR Fashion Book יבטא את הנושאים הקרובים לליבה ומתוך השקפת עולמה.