פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מיוחד: יום בחיי המעצב הצרפתי קסטלבז'ק המבקר בארץ

      המעצב, שנודע בשילוב דימויים פופולריים וביטויי מחאה, ועבד עם מדונה, גאגא וקייטי פרי, מגלה מהי מוזיקה עבורו, מה המעצבים הישראלים מפספסים ומה דעתו על טי-שירט עם היטלר

      מעצב האופנה ז'אן שארל דה קסטלבז'ק (יח"צ)
      "מצד אחד אני אוהב את הקונפליקטים ההיסטוריים של ירושלים ומצד שני אני אוהב את הכאוס הוויזואלי בתל אביב". קסטלבז'ק

      "הניגודיות הזו היא אני, מצד אחד אני רוחני ומצד שני אני רוקנ'רול. מצד אחד אני אוהב את הקונפליקטים ההיסטוריים הרבים בירושלים ומצד שני אני אוהב את הכאוס הוויזואלי בתל אביב. יש כאן אנרגיה חשמלית מדהימה", מתרשם ז'אן שרל דה קסטלבז'ק מהיומיים הראשונים שלו בישראל. קסטלבז'ק הוא אדם של קונפליקטים, להגדרתו, ובאופן אירוני התצוגה שלו לא יכולה היתה להתקיים בעיתוי מושלם יותר במורכבותו.

      ערב אירועי הלילה הלבן בתל אביב (ה', 28 ביוני 2012) נשמעים מצד מוסדות תרבות, מוזיקה ואמנות בעיר קולות הזדהות עם המחאה הציבורית, הקוראים להחרים את האירועים, ביניהם התצוגה של מעצב העל הצרפתי.

      קסטלבז'ק אינו מודע למיקרו-כאוס המבעבע תחת רגליו ערב התצוגה, אך במהלך ביקורו בארץ הוא דווקא מגלה בקיאות ברמת המאקרו של המורכבות הישראלית, וכבר משתוקק להתוודע אליה מקרוב.

      שמלות של המעצב ז'אן צ'ארלס דה קסטלבז'ק (אתר רשמי , ELLE.COM)
      ביקורת תרבות נוסח קסטלבז'ק

      איינשטיין, אובמה ואי.טי

      השעה היא שבע וחצי בבוקר וקסטלבז'ק מתכונן לרדת מחדרו במלון דן בתל אביב אל המונית שתסיע אותו לבירה, אותה יתאר בהמשך כנקודה מכוננת בחייו.

      חרף העובדה כי יש לו משפחה בישראל, זהו ביקורו הראשון בארץ של המעצב הצרפתי, 63, יליד מרוקו, שהתפרסם כבר בגיל 17 בזכות כשרונו ואמירתו הייחודית והמרעננת, שבאותם ימים נחשבה למשונה ובראי הזמן הוגדרה כפורצת דרך.

      המופע שיעלה הערב, יום ה', 28 ביוני 2012, 21:00 בבית העיר בתל אביב ("גינת ביאליק") מבטא היטב את ה"תאונה" התפיסתית הזו, מטאפורה נוספת האהובה על קסטלבז'ק.

      בתוכנית האמנותית: כ-18 שירים מהמיקסטייפ של פסקול חייו של המעצב באותה התקופה, החל משירים של ג'וי דיוויז'ן ודפש מוד ועד מוזיקה אלטרנטיבית צרפתית. השירים יבוצעו על ידי להקת נובל ואג (Nouvelle Vague), קולקטיב מוזיקלי צרפתי הפעיל משנת 2003 שכל שיריו הם גרסאות כיסוי בסגנון בוסה נובה לשירי פאנק, פוסט-פאנק וגל חדש משנות ה-80. כל משתתפי המופע ילבשו כמובן את הפילוסופיה הקסטלבז'קית וברקע יתנוסס שלד ענק בגובה ארבעה מטרים שנבנה במיוחד עבור המופע.

      "עבור תל אביב החלטתי להוסיף למופע גם תצוגת אופנה, כך שלמעשה יתקיימו שתי תצוגות", מגלה המעצב עת שאנו עושים דרכנו לירושלים, "אחת שתציג את האופנה שלי כיום והשנייה שתציג את הווידוי ההיסטורי שלי. מעין רטרוספקטיבה, שכוללת למשל שמלות גדולות בסגנון שנות ה-80 עם דמויות כמו איינשטיין, אובמה ואי.טי. רציתי להחזיר את הקהל לתקופה האפלה של שנות ה-80. רוב האנשים תופסים את התקופה הזו כתקופה צבעונית של דיסקו, אבל עבורי זו היתה אחת התקופות החשוכות - התקופה בה הפכתי ממעצב נחשב ל"ביוטיפול לוזר" בקרב עמיתיי. זה הרבה יותר מסתם קונצרט. מוזיקה זו ההשראה הכי גדולה שלי. הרעיון הוא סביב זה שהעבודה שלי כאמן והעבודה שלי כמעצב אופנה מתמזגת, כי בתקופה הזו כבר אין באמת חציצה בין אופנה לאמנות, צילום וקולנוע".

      מעצב האופנה ז'אן שארל דה קסטלבז'אק עם להקת נובל וואג (יח"צ)
      קסטלבז'ק ונובל ואג (צילום: יח"צ)

      כולם גילו את מה שאתה כבר השכלת להבין, אבל באותם ימים סימנו אותך ככבשה השחורה של עולם האופנה.

      "כשהתחלתי לעשות את הקשר הזה בשנות ה-90, כל האמנים והמעצבים סביבי היו חשדניים כלפיי, הם לא הצליחו להבין את הקשר. היום כל המעצבים הגדולים עובדים עם אנשי מדיה, הכל סובב סביב זה".

      בזמן שהקולגות שלו העדיפו להמשיך לעצב שמלות שטיח אדום יוקרתיות, קסטלבז'ק גילה עניין דווקא במכנה המשותף הנמוך כמו סיגריות וקוקה קולה, שתורגמו לשמלות שמנציחות את תרבות הלוגואים שהחלה להתהוות באותה תקופה, אך גם מעבירות עליה ביקורת בו זמנית.

      חברם הטוב של המעצבת ויויאן ווסטווד והאמנים אנדי וורהול וקית' הרינג גילה את מה שתעשיית האופנה תגלה רק כמה עשורים מאוחר יותר, וזוהי התובנה כי כאשר מדובר באופנה, אמנות ותרבות, השלם גדול על סך חלקיו.

      "זה עולם מאוד ייחודי", שוטח המעצב, שעבד עם הכוכבות הנוצצות ביותר כדוגמת מדונה, ליידי גאגא וביונסה, את הפילוסופיה האנטי-סלבריטאית שלו, "מוסד הסלבריטאות מבוסס על הצונאמי הוויזואלי והתדמיתי ששטף את העולם. הכל סובב היום סביב הפיגורה, הכל מהיר כל כך. תרבות הסלבריטי היא תרבות על ספידים. מי שפופולרי כרגע לא בהכרח יהיה פופולרי ב-20 דקות הבאות. כל מה שאנחנו עושים בהווה הוא כבר נחלת העבר. אנחנו מאבדים את הקשר למציאות, כאילו ישנם שני יקומים מקבילים, העולם האמיתי ועולם קריוקי שמתקיים לצדו".

      השתמשת בתיאור הזה כבר לפני למעלה מעשר שנים, אני מבינה שהתפיסה שלך לא הפכה אופטימית עם הזמן.

      "זה גם מה שאני הולך להסביר היום לסטודנטים ב'בצלאל'. הרבה אנשים סבורים כיום שיצירתיות קשורה רק למגזינים או באינטרנט. זו חשיבה מאוד צרה - "איזה אימג' מגניב ואיזה לא". סטודנטים סינים למשל הראו לי פעם טי-שירט שהם עיצבו, במרכזה היטלר וישו עומדים זה לצד זה. זה עצבן אותי, הם לא באמת ידעו מי זה היטלר או מי זה ישו, הם עשו את זה במטרה לעורר פרובוקציה כי לדעתם זה היה 'חמוד'. זה היה רק אימג' ריק מתוכן, וזה משהו שאנחנו צריכים להיזהר ממנו, מלאבד את המשמעות ואת התוכן".

      קסטלבז'ק בבצלאל (יח"צ)
      קסטלבז'ק ב"בצלאל" (צילום: יח"צ)

      ירושלים, הנה אני בא

      בדרך לאקדמיה לעיצוב ואמנות "בצלאל" נחשף המעצב הצרפתי לאחד מהמשברים הגדולים איתם מתמודד עם ישראל מדי יום - פקקי תנועה. תאונת דרכים בכביש 1 המחבר בין הבועה התל אביבית לקונפליקט הירושלמי גורמת לנהג המונית לסטות אל דרך צדית מתפתלת. קסטלבז'ק נפעם מנופה של העיר לה ציפה כל כך, ומתאר את החוויה כ"נסיעה בתוך דפי התנ"ך".

      באיחור אופנתי של שלושת רבעי שעה מגיע קסטלבז'ק ופמלייתו ל"בצלאל" להרצאה בת שעתיים המזקקת את כל עברו המסועף. הסטודנטים גומעים בשקיקה את כל אחד מסיפוריו, שמשולבים במצגת תמונות שהכין קסטלבז'ק בעצמו. בין סיפור לתמונה מציג המעצב פריטים איקוניים בעיצובו, שנשא עמו ארצה עבור התצוגה בתל אביב.

      קסטלבז'ק בבצלאל (יח"צ)
      החיים כמשל (צילום: יח"צ)
      שמלות של המעצב ז'אן צ'ארלס דה קסטלבז'ק (אתר רשמי , ELLE.COM)
      דלמטים אפלים

      "היצירה חייבת לבוא מהקרביים, מתוך הפצעים"

      את ההרצאה פותח מעצב העל עם הקרנת בכורה של סרטון בן שמונה דקות בהפקתה של השחקנית והמפיקה דרו בארימור. "מה שאני יודע זה שככל שהזמן עובר אני יותר ויותר אוהב אופנה. אני רוצה ליצור אופנה לכולם", אומר קסטלבז'ק במהלך הסרטון שנועד להעביר את פילוסופיית העבודה שלו ובהמשך הוא מוסיף אמירה שעוד תחזור על עצמה: "כשאתה יוצר אמנות, אתה יוצר בבואה אפלה ומסתורית".

      ברטרוספקטיבת הבזק שהכין מספר המעצב על מעיל הדובון המפורסם שעיצב מבובות דובונים וגרף התלהבות מכוכבות כמו מדונה או ונסה פארדי.

      "זה אני", מצביע קסטלבז'ק על בובת דובון בעלת הדפס צבאי, ומנתץ ברגע לאחר מכן את הקונוטציה החולמנית: "כשהייתי בן 13 אמא שלי לקחה אותי לכומר מגרש שדים. במהלך ההמתנה נוכחתי לגלות כי כל הילדים שחיכו בתור עם האמהות שלהם אחזו בידם בובות דובונים. זו היתה הפעם הראשונה בחיי שנתקלתי בדובון, והייתי המום, כי מעולם לא היו לי צעצועים כאלה. הסתבר לי כי הם חלק מטקס הגירוש, ובפינת החדר ראיתי ערימה של דובונים הרוסים שהוציאו להם את הקרביים. הייתי בשוק. למעיל הדובון שיצרתי אחר כך כולם הגיבו ב"איזה חמוד, כמה מתוק", אבל זה היה כל כך רחוק מהקונספט שלי. היצירה חייבת לבוא מהקרביים, מתוך הפצעים".

      תצוגת אביב/קיץ 2009 של קסטלבז'ק, פריז, אוקטובר 2008 (GettyImages , Julien M. Hekimian)
      תצוגת אביב/קיץ 2009 של קסטלבז'ק, פריז, אוקטובר 2008
      תצוגת אביב/קיץ 2009 של קסטלבז'ק, פריז, אוקטובר 2008 (GettyImages , Julien M. Hekimian)
      תצוגת אביב/קיץ 2009 של קסטלבז'ק, פריז, אוקטובר 2008

      קסטלבז'ק הקתולי הוא נצר למשפחת אצולה צרפתית, שהתחנך מינקות בפנימייה צבאית יוקרתית, מה שמסביר את התגובה הנרעשת שלו באותה סיטואציה ואת החותם הפסיכולוגי שלה. "כל התינוקות במשפחה שלנו נולדו עם קסדה לראשם", מבאר המעצב ומוסיף נדבך חשוב בהתפתחותו כמעצב, "בתקופת מלחמת האזרחים אבי נשלח למלחמה, ואני נשלחתי לניס לחיות אצל סבתי. זה היה הרגע הקשה בחיי, הרגע בו הרגשתי הכי בודד אי פעם. מהמקום הזה התחלתי לפתח את היצירתיות שבי, היא נתנה מענה לכל אותם רגעים בודדים".

      הפריט הבא באמתחתו של קסטלבז'ק הוא ז'קט אפרורי בסגנון צבאי. "אף פעם לא אהבתי חומרים יפים ויקרים, אני אוהב חומרים 'עניים' ואותנטיים", מדגים המעצב בבגד שעיצב מסמרטוטי רצפה, החומר הזול ביותר שיכל למצוא, "אם אתה לא יוצק את האמנות שלך לתוך קונספט, זה חסר משמעות. הבגדים שלי היו המניפסט שלי על העולם, זו האמנות שלי ולא אכפת לי אם הם לא לבישים".

      קסטלבז'ק אינו פוסח על אף נקודת ציון דרך חשובה בקריירה, לדוגמה מעיל הצפרדעים שעיצב לליידי גאגא מבובות קרמיט והשמלות הממותגות המדוברות קודם לכן, כמו שמלת הקוקה-קולה ושמלת הלאקי-סטרייק שיצר במחווה למעצב האיקוני ריימונד לואי, דרך השימוש באיקונות תרבותיות כמו במבי, מיקי מאוס ועד לשימוש באיקונות פוליטיות ורוחניות כמו הנשיא אובמה ואפילו ישו.

      קייטי פרי בטקס פרסי MTV אירופה לובשת קסטלבז'ק, ליוורפול, אנגליה, נובמבר 2008 (GettyImages)
      קייטי פרי לובשת קסטלבז'ק בטקס פרסי MTV אירופה, ליוורפול, אנגליה, נובמבר 2008
      פרגי באירוע 'A Night Of Firsts' של איגוד העיתונאים הזרים ו-In Style לובשת קסטלבז'ק, לוס אנג'לס, דצמבר 2011 (GettyImages , Frazer Harrison)
      פרגי לובשת קסטלבז'ק באירוע 'A Night Of Firsts' של איגוד העיתונאים הזרים ו-In Style, לוס אנג'לס, דצמבר 2011

      אופנה עילית זה פאקינג משעמם

      המפגש עם הסטודנטים מתקרב אל קצו, וקסטלבז'ק בוחר לסיים עם מסר ברור לפוטנציאל שבוהה בו בעיניים פעורות: "כולם רוצים ומדברים 'הוט קוטור' (אופנה עילית, ר.ו), זה פאקינג משעמם וזה גם מאוד אגואיסטי מצדם של מעצבים. עכשיו זו האחריות שלכם למצוא את השילוב הנכון בין איכות ליצירתיות. במובן הזה הרבה יותר קשר לייצר ולעצב טי-שירט טובה מאשר שמלת ערב במחיר מופרז".

      את המפגש חותם המעצב באיור ספונטני של מלאך, עוד נדבך שמזוהה עמו. "קשה לי להסביר את זה, אבל המלאכים הם חלק ממני. אני מצייר מלאכים כבר 30 שנה. אלו לא המלאכים האיקוניים החביבים, המלאכים האלו מבטאים את האימפולס שלי. הם כמו שליחים שמבטאים את התחושות הפנימיות שלי".

      לאחר מסכת צילומים קצרה עם הסטודנטים הנלהבים, ממשיך קסטלבז'ק לסיור במחלקת האמנות בקמפוס, ומתרשם לטובה מעבודות הגמר, ובכך מסתיים החלק הדידקטי של היום.

      מכאן אנו עושים את דרכנו אל העיר העתיקה כאשר מתלווה אלינו נזירה צרפתייה. טרם הביקור בכותל המערבי ובמתחם הצרפתי בעיר אנו עוצרים בנקודת תצפית על העיר ביער השלום.

      קסטלבז'ק בבצלאל (יח"צ)
      מסמן טריטוריה (צילום: יח"צ)

      קסטלבז'ק ואני נפגשים בבוקר למחרת במוזיאון בית העיר בתל אביב, שם החליט באופן ספונטני להעלות תערוכה של הדגמים שהביא עמו לרגל המופע בתל אביב.

      בתחילת השיחה חושף מעצב העל כי יעד נוסף בביקורו בארץ הוא פגישה עם TYP, צמד האלקטרו-פופ שידוע יותר כעברי לידר וג'וני גולדשטיין. קסטלבז'ק, נרקומן של מוזיקה ותגליות חדשות שכמותו, קרא על הצמד במגזין צרפתי והסתקרן. מספר האזנות וצפיות בקליפים של ההרכב הספיקו לו בשביל להחליט כי הוא רוצה לעבוד איתם וליצור עבורם תלבושות לסיבוב ההופעות המתקרב שלהם מעבר לים.

      רגע לפני שהוא ממשיך הלאה לתחנות הבאות במסע שלו, מוסקבה ברוסיה וורשה בפולין, עוצר קסטלבז'ק שוב להריח את הוורדים, או את האבנים הירושלמיות במקרה שלו.

      "זה היה רגע קסום עבורי", משחזר קסטלבז'ק את אירועי אתמול, "זה נדיר שהשעון שלי חדל מלכת, שקצב החיים עוצר. מבחינתי יש את החיים שלפני ירושלים ואחרי ירושלים, אני ממש מרגיש כך".

      מה יש באוויר הירושלמי שגורם לשאר להחוויר כך?

      "אני חושב שבישראל יש אבן יסוד נהדרת ליצירתיות: יש כאן תחושת "רעב" ומסוכנות, אלו כל המרכיבים בשביל לעשות אמנות טובה. אמנות חייבת להיות פוליטית. כשהלכתי בירושלים ובתל אביב, נחשפתי לאופן הלבוש המסורתי, לתורה, לעוצמה של האבן הירושלמית, לכנסיה האתיופית ולחיילות במדי החאקי. כל אלו פשוט מעוררים השראה ונמצאים ממש כאן מתחת לאף, אבל הרבה פעמים קשה לשים לב כשמדובר במדינה בה אתה חי. אתה רוצה לשאוב השראה מפריז ומלונדון, להיות "סקסי" ו"גלאם" אבל הדבר האמיתי הוא כאן מול העיניים. אני חושב שהמעצבים הישראלים מפספסים את זה תוך כדי שהם מתמקדים במה שאין להם כאן – תצוגות אופנה במילאנו ובפריז, זה הכל בלה בלה בלה".

      לפעמים גם רוצים לברוח מכל ה"רעב" ותחושת הסכנה בה חיים, ופתאום מילאנו ופריז לא נשמע כל כך רע.

      "אין מנוס, אי אפשר לברוח ממי שאתה. המעצבים הישראלים שבאמת יעשו משהו מהפכני ויזכו לפריצה בינלאומית הם רק אלו שיעצבו תחת השפעה טוטאלית של המדינה בה הם חיים. זה הכל קונפליקטים, ויש כל כך הרבה כאלו בישראל, בין התרבות ובין ההיסטוריה. זה מה שמרתק. אני מבטיח לך שעוד אחזור לכאן, אני מרגיש שלא הספקתי לראות כלום".