הרמז לקולקציית הגברים של לואי ויטון לקיץ 2013, שהוצגה בצהרי יום חמישי לוהט בפריז, ניתן כבר בכניסה לאולם התצוגה. עשרות נציגי מערך יחסי הציבור של בית האופנה המפורסם בעולם קידמו את הבאים בחליפות שחורות, אשר מעליהן - למרות החום הגדול - צעיפי כותנה רחבים ומשובצים, שהמונוגרמה הידועה מודפסת על פניהם כעשויה אצות מדובללות.
ואכן, בעונה הבאה, היעד של קו הגברים של ויטון הוא הים. זוהי הקולקציה השלישית של הבריטי קים ג'ונס עבור הבית, וכמותג שבבסיסו עומדים תמיד סיפורי מסעות (הרי צריך להצדיק כמות גדולה כל כך של תיקים על המסלול, ובכלל), היה זה רק הגיוני שהאופציה להגיע ממקום למקום באמצעות ספינה תחקר על ידיו בשלב כלשהו. "דיאנה פרילנד [עורכת האופנה המיתולוגית, בין היתר בווג ל.ש.] הייתה אומרת שמים הם 'כדורי ההרגעה של האל'", הסביר ג'ונס כיצד התחיל הרעיון לקולקציה. "היא גם אמרה שהיא חושבת שרעיון החופש של גולשי הגלים הוא נפלא".
עולם הים ניכר בכל פרט, ועוד לפני הבגדים עצמם. המסלול, שהיה למעשה מסך LCD חסר סוף כמעט, דימה את תנועתם העצלה של מי-ים רדודים, שזוהר הטורקיז החיוור שלהם האיר את הדוגמנים על המסלול. ברקע התחלפו קטעי וידאו ססגוניים, שהחלו כמעין סרט טבע של התפרצות לבה תת ימית, שבהמשך התחלפו לחזיונות של שקיעה או מיני תמונות שנראו כאילו ונגזרו מסיפונה של ספינה.
קו הגברים של ויטון, שלרוב סובל מנחיתות בהשוואה לקו הנשים, בעיקר בכל הקשור ליכולת להציג אופנה סוחפת ומפולפלת, שינה הפעם מעט את היחס. לא רק שהייתה זו הקולקציה העזה ביותר של ג'ונס עד כה, אלא שבתוך המתווה השמרני של הקו המדובר, הייתה זו הקולקציה האנרגטית, היצירתית ביותר של ויטון לגברים בכלל. המפתיע הוא, שכל זה נעשה דווקא משום קונספט נדוש, הרי עולם הים הוא אחת ההשראות הפופולריות באופנה, ויעידו על כך קולקציות נשים רבות מהקיץ האחרון.
"רציתי להתייחס לכל מיני סוגים של גברים", ציין ג'ונס והבהיר כיצד נמתחה הקולקציה על ספקטרום כה רחב. בקצה אחד מאפיינים שמרניים כמו קריצות למדי אדמירל בעזרת חליפות ברכיסה כפולה, גבריות בהחלט, שאותות גבורה נתלו על חזן, או הבזקים לפנטזיית מלחים ארוטית בעזרת זוג מכנסיים לבנים רחבים הנרכסים גבוה על המותניים. בקצה שני חליפות גולשים צמודות להפליא ומדגישות קימורים שנתפרו ספנדקס בכחול צי (גוון ששלט ביצירה כולה), שעוטרו בנגיעות של גוון ניאוני ומשקפי שמש בגימור מראה. יחד עם הליכתם הנמרצת של הדוגמנים, אלה העלו בזיכרון את אחת המגמות הספורטיביות שצברו תאוצה בשנות ה-90 של המאה הקודמת.
בין הקלאסיקה של קציני הצי לפופ החצוף של רוכבי הגלים - שבאופן שקוף ניסו לגשר בין הצרכנים הוותיקים של ויטון לפאשניסטים המכורים לריגושים מהירים - ג'ונס מילא את הקולקציה בשברירים נוספים, כולם כמובן קשורים אל האוקיאנוס. כך למשל, כפועל יוצא מהצללית הרחבה ששלטה במרבית העיצובים, אשר הוכיחה כי עולם האופנה מעדיף כעת ערכים של אוברסייז על פני כל דבר אחר, מעילי דייגים עוצבו בפרופורציות עצומות, שגרמו להם להתכווץ ולהסתלסל על גוף. בנקודה אחרת, עלתה למסלול חליפת קרוז העשויה משי קיצי מפוספס וקל, שמכנסיה נגזרו כמכנסי ריצה קצרים, או ז'קט בומבר קצר ותפוח, שהורכב טלאים-טלאים, כאילו והיה נתון למשחק בלתי נגמר בין השמש הצורבת על הסיפון, לבין ניסיונות התיקון של הלובש אותו.
מה שקירב את האוסף הזה של ויטון אל המגמה ההולכת ומתפתחת באופנה הגברית, זו המעדיפה מראה חד ומודרני בשילוב 'חומרים הייטקיים' (שבוע האופנה האחרון במילאנו, אגב, שפע בהם) על פני התרפקויות נוסטלגיות וסיפורי מסע, היו דווקא התיקים. מבין החידושים הבולטים, צ'ימידנים ענקיים מניילון משובץ בדוגמת 'דמייר', ששפעו דיטיילים של שרוכים מוצלבים ומיני מחזירי אור כתומים וצהובים, כמו גם תיקי עור שנצבעו ניאון בוהק. מנגד, גרסאות חדשות לארגז הנסיעות של ויטון, אחת ההמצאות הראשונות של הבית שהוקם בסוף המאה ה-19, שנעו מתיבת אוצרות מיניאטורית שנאחזה בעזרת ידית, ועד מיני עיצובים מעור מחורץ שנצבע בניאון, אשר עורר בקריצה מאירה את ההתרחשות הכה-גברית של שעל המסלול. השאלה היחידה שנותרה עדיין תלויה באוויר היא בעידן הסילון, מי עוד שט בים?
