"תמיד חשבתי שבמקום בו כל כך הרבה עוסקים באופנה, אני צריכה להיות פה כי יש לי משהו אחר להראות", שוטחת המעצבת אביבה זילברמן בשיחה בחנות היפה שלה בתל אביב, אותה עיצבה וסיגננה בעצמה. על אף גילה הצעיר, זילברמן (29) הספיקה לעבוד בבורסה ליהלומים ולעצב תכשיטים לבוטיקים מקומיים כמו קום איל פו, בנות עלמה ובנקר, ומשם לעשות הסבה לעיצוב אופנה לבישה.
אופנה התחילה אצלה כמעט במקרה. לפני חמש שנים נפצעה זילברמן בידה במהלך עבודה על תכשיט, מה שגזר עליה מנוחה. זילברמן ניצלה את פסק הזמן שנכפה עליה להשתעשעות ברעיון של עיצוב בגדים. העובדה כי אין לה השכלה פורמלית בתחום לא הרתיעה אותה, ותוך זמן קצר מצאה עצמה עובדת עם תדמיתנית על עיצוביה. "התחלתי מדברים מאוד פשוטים", משחזרת זילברמן, "אני לא מאמינה שאתה יכול ליצור משהו לעומק או להבין בו אם אתה לא מתחיל מהשכבות הבסיסיות. בהתחלה יצרתי שני פריטים מאוד בסיסיים - סריג אוברסייז לגברים ולנשים ושרוולון. זה גירה אותי".
לפני כשנה פתחה זילברמן את החנות הראשונה שלה במבנה לשימור ברחוב מלצ'ט, פסיעות בודדות מרחוב שינקין הסואן. בעקבות המהלך הזה צמצמה המעצבת את פעילותה בחנויות אחרות, וכיום רוב הפעילות מתבצעת בחנות, שם ניתן למשל למצוא פריטים שהעלויות היקרות של חומרי הגלם או של איכות התפירה שלהם, אינם מאפשרים ייצור מאסיבי ולפיכך הם נמכרים בכמויות בודדות. בין העיצובים האלה ישנה למשל גופיית שיפון דו-שכבתית בצהוב מרקר לימוני, דגם פשוט למראה, אך מוקפד ברמת הגימורים ובאיכות הבד. פריט נוסף הוא חולצת מעטפת נטולת שרוולים העשויה משי, אשר הכתפיות שלה מזכירות טרפז באופן בו הן מתרחבות מאזור הכתפיים כלפי מטה.
קולקציית הקיץ של זילברמן מונה 30 דגמים, כמות לא מבוטלת עבור מעצבת עצמאית. הקולקציה נולדה לדבריה מתוך האהבה של זילברמן למספריים מהתנועה שנוצרת כתוצאה מהמפגש שלהם עם החומר. ההשראה באה לידי ביטוי גם בגזרות וגם בהדפסים על גבן. ברמת ההדפסים והטקסטורות ניתן להבחין למשל בחולצות שההדפס שלהן מזכיר פתיתי קונפטי צבעוניים, או בשמלת ויסקוזה שעברה תהליך של ריכוך שיצר אפקט של תנועה על הבד שמזכיר במקצת טקסטורה של קטיפה.
אפקט התנועה של הבגד הוא כמעט בגדר ערך עליון עבור זילברמן. "בקולקציה הנוכחית יש תפרים שפיתחתי בעצמי", מדגימה זילברמן כראייה על זוג מכנסיים בעיצובה אשר לכל אורכם מתנוסס תפר עבה מקווקו שיוצר אשליה חזותית של תנועה מאורכת, "זה עושה משהו למבנה של הגוף. זה מהדיטיילים שגורמים להתאהב בבגד, זה מרגש אותי".
המוטיב חוזר על עצמו בכל הקולקציה, ומה שאינו ניכר על הקולב אך ניכר על הגוף. "יש מאות שמלות בז'אנר הזה", מצביעה זילברמן על שמלת כתפיית אפרפרה שעיצבה ואז מדגימה כיצד כיווצי הגומי הפרונטאליים ממשיכים לזלוג אל כיוון המותן רק למראית עין אך בפועל קו המותניים תפור בתפרים רגילים. את התרגיל הזה עשתה המעצבת במטרה ליצור שמלה רפויה, שמסוגלת להחמיא ולא להרחיב את הגוף.
עם זאת, אותה אמירה של זילברמן מעוררת אי-נוחות מסוימת. מצד אחד, סקירה בלתי מעמיקה של הקולקציה אכן יוצרת תחושה של "מאות שמלות בז'אנר הזה" כפי שאמרה בהקשר ההוא, או במילים אחרות, לא משהו שטרם ראינו. מנגד, מבט מעמיק יותר אכן מגלה פרטים מחושבים וחשובים אשר משפיעים בפשטותם על מבנה הבגד ולא בהכרח מקשטים אותו, אם מדובר בחצאית בעלת רוכסנים נסתרים אשר מקנים לה לוק גיאומטרי מצד אחד ומצד שני אף חושפים כיסים סמויים, או אם מדובר באיזון של בדים רכים ונשפכים באמצעות גזירה ותיפור ישרים שיוצרים סילואט אסוף ומהודק יותר מאשר של האלטרנטיבות הדומות בשוק.
ההתמקדות בפרטים הקטנים ראויה להערכה, אך ייתכן והיא באה בחלקה על חשבון התמונה הגדולה. "מבחינתי אחד הדברים החשובים זה לייצר שפה, אחרת לא עשיתי כלום. ברמה הבסיסית ביותר זה להשאיר חותם", מצהירה זילברמן. אך בשביל לעמוד בכך ולפתח כתב יד מובחן ואחר יש צורך בשפה סגונית או אמירה מפותחות יותר מהדיאלקט הקיים. הדוגמאות הקיימות בשטח הן למשל כגון רחל כהן ל-"Common Raven" או שלישיית המעצבים נדב סווטלוף, יען לוי ותמר לוית האחראים למותג החדש "Muslin Brothers".
הכוונה וההבנה כבר קיימים אצל זילברמן, כעת היא צריכה להגדיל את הרזולוציה שלהם בשביל להעתיק את החשיבות של הפרטים הקטנים אל הפרטים הגדולים.
טווח מחירים: חולצות וגופיות: 180-630 שקלים, שמלות וחצאיות: 550-820 שקלים, מכנסיים: 620-780 שקלים.
אביבה זילברמן, רחוב מלצ'ט 23, תל אביב