צילום וידאו: דייב שחר
עריכה: רן צימט
לאחר תצוגות הגמר של אימפריות לימודי עיצוב האופנה שנקר ובצלאל, הגיע תורם של בוגרי ויצ"ו חיפה. דווקא לאור תדמית האנדרדוג של המוסד, שאינו מתהדר בהילה יוקרתית כמו של השניים הראשונים, תצוגת הגמר עוררה סקרנות גדולה יותר.
"הדגש היה ליצור בגדים לבישים אך לא בהכרח מסחריים. את זה הם יוכלו לעשות כל החיים", כך פתח רן שבני, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בויצ"ו חיפה, את האירוע שהתקיים אמש בהאנגר 11 בנמל תל אביב.
על אף הטון שהכתיב הספתח הנ"ל, התגלו לא מעט קולקציות ששילבו היטב בין יצירה מקורית ואמנות לבגדים לבישים, שכן מצטיינים באותו כינוי גנאי 'פוטנציאל מסחרי'.
נדמה כי אולי בגלל או דווקא בזכות העובדה כי מוסד ויצ"ו חיפה אינו זוכה לייחוס גבוה וחשיפה תקשורתית כמו של "שנקר" ו"בצלאל", נוצר דחף גדול יותר מצד הבוגרים להוכיח את עצמם. בעוד שחלק מהבוגרים הפריזו בשאיפה להפגין את מגוון כישוריהם, עד שהתוצאה נעשתה לקקפוניה שאינה ערוכה היטב, אחרים מבין המחזור המסיים הפגינו קולקציות מגובשות בעלות אמירה אישית וזווית מרעננת.
שני אור בנימין, שהציגה קולקציה מרהיבה ביופייה בהשראת עולם השיט, הצליחה לתת טוויסט עשיר ויוקרתי לטרנד המלחים השחוק. בנימין יצרה קולקציה הרמונית המתכתבת עם קולקציות ריזורט, שנעשו בשנה האחרונה מפסיק בלוח השנה של אופנת העל למפלצות של ממש. בין הדגמים היפים במיוחד נצפו ז'קט יפיפה בצבע כחול עמוק, שעוטר כולו בכפתורים המשלימים באופן מקורי את הצבעוניות המתבקשת של אדום, לבן וזהב, וכן שמלת מיני בגזרה ישרה בעלת צבעוניות דומה, מעוטרת באלמנטים של עוגנים וחבלים מודפסים, שיכולה הייתה בקלות להשתלב בעולם שבחוץ.
נטע בן שמעון יצרה אוסף בהשראת המיתולוגיה היוונית והציגה אף היא באופן מעניין קולקציה בעלות ניחוחות של ריזורט בדגמים מסוימים, מהולים בצבעוניות שקיעה כתמתמה נוסח הרשת החברתית אינסטגרם. בניגוד למספר קולקציות שהתפוררו קלות על המסלול, הקולקציה של בן שמעון הייתה עשויה ללא רבב והציגה כתב יד אישי, שיקי ואינטליגנטי, כדוגמת שמלת טוגה מודרנית או שכמיה צבעונית אשר כשאר הקולקציה, עוטרו בסריגה ידנית עדינה וסיזיפית אשר השאירה חותמת מרגשת בסוף ערב.
קולקציית הגברים המוצלחת ביותר של הערב שייכת לנירית דמרי. הקולקציה נוצרה בהשראת התמהיל המרוקאי-אירופאי שספגה מסבה וסבתה, תמהיל שנוצק באופן מושלם אל קולקציית גברים אלגנטית וקלילה בו זמנית, מחויטת אך בעלת הומור עצמי. כך, קז'ואל אירופאי מוקפד שולב באלמנטים עשירים ובפיתוחים מסורתיים, כמו הדפסים אתניים, אשר באו לידי ביטוי במקטורנים וז'קטים מחויטים בגזרות רחבות.
ענבל שפירא שילבה יפה בין גלאם לפופ בפרויקט הגמר שלה, והציגה קולקציה זוהרת ונטולת יומרות שלא פעם נקשרות לסגנון הנוצץ. ההשראה לקולקציה נבעה מהחיבור בין שני עולמות שונים - אוכל אל מול ארכיטקטורה. באופן קונקרטי יותר, בין עוגות קאפקייק אל מול עבודותיה של האדריכלית זאהה חדיד. הביטוי בשטח היה בין משחקי הנפחים הקונסטרוקטיביים של הגזרות לבין הצבעוניות העזה של החומרים. את הקולקציה ליוו מפתחי חזה וגב מעניינים, כמו בדגם מוצלח של שמלת מוד ארוכת שרוולים בעלת מחשוף עמוק וכתפיים מודגשות.
הגלאם קיבל גם מקום של כבוד בפרויקט הגמר של כריס עיסא אשר הציג קולקציה דרמטית המזכירה את העושר של המעצבים האיטלקיים ורסצ'ה ודולצ'ה וגבאנה. עיסא שילב מוטיבים מהנצרות בדמות תכשיטי זהב אשר נשזרו בשמלות ערב גרנדיוזיות. התכשיטים שולבו באופן שונה מדגם לדגם. למשל, שרשרת זהב נשזרה במפתח החזה באופן שמזכיר רכיסה של מחוך, או שרשרת צלב גדולה שהשתלשלה במורד גב חשוף. למרות עומס היתר בחלק מהדגמים, בנה עיסא גזרות מורכבות שיכולות להשתלב בקלות על שטיחים אדומים למיניהם.
עוד התבלטות לטובה נרשמה אצל אידה נודל, שעיצבה קולקציה המלהטטת בין אלגנטיות נשית לצללית גברית בהשראת השחקנית מרלן דיטריך בתקופת מלחמת העולם השנייה. הקונספט בא לידי ביטוי בהדפסים טרופיים ופרחוניים (שהזכירו פה ושם את ולנטינו ואת מארק ג'ייקובס) כמחווה לבגדים הממוחזרים שיוצרו ממצעים באותה העת. הקולקציה הצטיינה פחות בהרמוניה שלה ביחס לשאר הנזכרים מעלה, אך נכללו בה שמלת זהב מרשימה בעלת אלמנטים צבאיים ואוברול פרחוני מרשים שנגזר רחוק מן הגוף.