לקבל את כולם לחוג הסילון

את מתנת יום ההולדת לגיל 53, שחל היום (חמישי), מעצב האופנה האמריקני מייקל קורס קיבל בעצם כבר לפני חצי שנה, ועל פי כל התחזיות הוא צפוי להמשיך ליהנות ממנה במשך זמן שניתן לכמת אותו ב-111 מיליון דולרים. בחודש דצמבר האחרון ביצע המותג על שמו את ההנפקה הגדולה ביותר אי פעם של חברת אופנה אמריקנית, כשהערכות השווי טיפסו בזמנו ל-3 מיליארד דולרים. לא רק שההנפקה המתוקשרת עברה בשלום (בניגוד לזו של פייסבוק, למשל), אלא שביום הראשון נרשמה עליה של יותר מ-20% אחוז בערך המניה. גם בלי להיכנס לעודף של פירוט כלכלי, המסר ברור – קורס מתקרב בצעדי ענק למעצמות בנוסח רלף לורן וג'ורג'יו ארמני, כשהוא יכול למנות לזכותו, ולזכות משקיעיו, יותר מ-250 חנויות ברחבי העולם, המתפרסות על 74 מדינות.

גם אם זהו סיכום נהדר ל-30 השנים הראשונות בקריירה המקצועית של קורס – שכילד רצה בכלל להיות שחקן – המספרים המרשימים האלה הם למעשה תוצאה של תהליך התפתחות מסיבי שהתרחש בחמש השנים האחרונות, אם לא בשנתיים האחרונות. עד שנת 2004, השנה בה הצטרף כשופט לבוש שחורים לתוכנית הריאליטי 'פרויקט מסלול', קורס היה רחוק מהילת המעצב הכוכב העוטפת אותו כיום. למעשה, כל שעשה עד נקודת הזמן הזו, לא השתווה לכוח השיווק של התוכנית המדוברת, שהתעקשה להצמיד לשמו את הכינוי 'מעצב חוג הסילון' ולמתג אותו כאדם הזוהר ביותר בתעשיית האופנה הצפון אמריקאית, גם אם שמו היה שגור בעיקר בקרב מעגלים מוגבלים של צרכנים בארצות הברית (שאף אחד מהם לא היה יכול לקבל את הכינוי הראוי 'פאשניסטה').

המהפך הצליח. כה הצליח, עד שדמה ללידה מחדש, שכמעט והשכיחה את שני העשורים שקדמו לפרויקט מסלול ולתוכנית ההתרחבות שלקח על עצמו. קורס, שנולד דווקא עם השם קארל אנדרסון ג'וניור, התחיל את הקריירה המקצועית שלו בניו יורק בסוף שנות ה-70, לאחר שלדברי אמו, מעט לפני גיל 10 החליט כי הוא רוצה לעצב ("הוא בוודאי נחשף לבגדים דרך תקופת הדוגמנית שלי", ציינה באזני העיתון 'דזרט ניוז'). אחת העבודות המשמעותיות הראשונות שלו, חודשים אחרי שהחל ללמוד במוסד העיצוב והטכנולוגיה FIT, הייתה בבוטיק Lothar במנהטן. בעל המקום איפשר לקורס לעצב בגדים ולהציג אותם בחנות. לדבריו, בתחילה לא היה לו מושג "מה עובד ומה לא עובד" בפריטים שרקח. נדרשה לו שנה וחצי כדי להבין את המשיכה שלו ליופי פשוט, מאופק.

מי שהבין את הכישרון של הצעיר מהר יותר הייתה דון מלו, מנהלת בבגרדורף גודמן, כלבו יוקרתי שניצב סמוך למקום עבודתו של המעצב הצעיר. האגדה מספרת כי מלו חזתה בקורס מסדר פריטים בחלון הראווה של Lothar, ופשוט פנתה אליו תוך שהיא דופקת בזגוגית. המפגש הבלתי אמצעי הזה בתחילת שנות ה-80 הוליד פגישה מסודרת, שלאחריה כבר הציג קורס קולקציה עבור בית הכלבו, הראשונה הרשמית שלו למעשה. ארבע שנים לאחר מכן, קורס העמיד את תצוגת האופנה הראשונה.

בקתה באספן
קורס מעולם לא הציע אופנה שהיא מסובכת מידי (אם כי הודה בעבר שכנער צעיר היה מתפתל על הרצפה כדי להצליח ללבוש זוג מכנסי ג'ינס צמודים במיוחד). בתיאום גמור עם אחת הביקורות החוזרות שמשמיע מול מתחרי התוכנית המדוברת – "איזו אישה תרצה ללבוש את זה?" – הוא מאמין בעיצוב שאחיו הקונטיננטליים היו מחשיבים כפשע; אופנה נוחה, מרופדת בסממני זוהר ובעיקר מחמיאה, שמשתמשת בנשים כג'קי אונסיס כמוזה ובקונספטים עונתיים פשוטים להבנה. בין היתר, "צריף סקי באספן", אם להדגים על פי קולקציית החורף האחרונה, או "אפרילוקס", כשמה של קולקציית הקיץ המנומרת שקדמה לה. בשני המקרים, ולמעשה בכל הקריירה כולה, היו אלו וריאציות על פריטי מפתח מתוך הארון האנגלו-סאקסי הקלאסי, כמו חליפת חצאית מצמר, או מעיל באפולו משובץ בקולר מעוטר פרווה, שקיבלו על עצמם תנודות עונתיות קלות.

העיסוק בבגדים – ולא באופנה של ממש - לא מנע ממנו ליפול בתחילת שנות ה-90 לפשיטת רגל ("הדבר המוזר היה שהכל הלך פיצוץ בשנת 1993", ציין באזני המראיינת פראן מאליס מיומון האופנה WWD). אך מנגד, הנגישות הזו הייתה בוודאי המאפיין שהביא את קברניטי קונצרן LVMH לבחור בו ארבע שנים לאחר מכן כמעצב ראשי לבית סלין. הרומן בין השניים שרד שבע שנים, כשבשיאן קטף את פרס מעצב השנה מטעם מועצת מעצבי האופנה של אמריקה. אנה וינטור, עורכת המהדורה האמריקאית של ווג ואחת התומכות הגדולות של קורס, אמרה עליו ש"הוא ירש את המסורת העתיקה והמפוארת של בגדי הספורט שמסמלים את ה-Born in the USA".

עליית המדרגה, שלזכותה אפשר לזקוף את ההנפקה הבורסאית, כמו גם סניפי הדגל העצומים שנחנכו בשנה שעברה בפריז ובלונדון, התרחשה לפני כמעט עשור. מלבד ההחלטה לקחת חלק ב'פרויקט מסלול' – החלטה שהתבררה כשוות ערך למיליוני מודעות פרסום - מכר קורס את החברה לקבוצת משקיעים, שפעלה מאז בכיוון אחד בלבד – גדילה חסרת מעצורים. לראייה, ארבע שנים לאחר מכן, המחזור של מייקל קורס, שהתפצל בין הקו העילי לבין קו משני וזול יותר בשם 'מייקל מייקל קורס', עמד על 211 מיליון דולרים. השנה, הצפי הוא ליותר ממיליארד.

בשטח, הביטוי הוא בהתפשטות גלובלית ותרגום שמו למגה-מותג חובק עולם, הרחוק מרחק משמעותי מהמעמד אליו היה שייך עשור לפני כן. קורס חצה באופן ניכר את גבולות המדינה ממנה הגיע, צובר לעצמו קונים בטוקיו, באירופה ובערים אחרות שאוכלסו בחנויותיו הבהירות, שרצפתן מכוסה בשטיח שעיר מעט בדוגמת זברה, ומתקרתן משתלשלות נברשות קריסטל. הלוגו שלו מציץ ברחובות הראשיים; הקולקציות עצמן מרוצפות בתיקים, בנעליים ושאר אביזרים שמטרתם לקרוץ אל מעמד הביניים, אל קהל התוכנית שהפכה אותו לידוען. חוג הסילון, אם מישהו שכח את מהפכת התעופה, הוא כבר מנת חלקם של כולם.

כל הכוכבות שלובשות מייקל קורס - עכשיו בפייסבוק של וואלה! אופנה