יוקר הייצור בארץ, דור הולך ונעלם של בעלי מלאכה והסיכון הכלכלי כל אלה לא עוצרים את ענבר יוסיפון מלהמשיך לעצב נעליים. "זה מאוד קשה", מציינת המעצבת (38), שמחזיקה בשמונה השנים האחרונות במותג העצמאי שומייקר, "אין תמיכה מהממשלה, פשוט אין. התמיכה הכלכלית כיום היא בהייטק. אין קרנות, התייחסות או רצון לתמוך בלואו-טק, למרות שצורך בכך יש בטוח. לעומת שנים קודמות כן יש פריחה בתחום. חבל שאין ניצול נכון של המומנטום".
"אני חושבת שדווקא הקהל הישראלי תומך במעצבים הישראלים ומבין. אני חייבת להודות שאני מקבלת תגובות שמחממות את הלב. חלק מהעניין של מחיר של מוצר זה רמת השימוש בו. אם את רוכשת נעליים ב-100 שקלים והולכת איתן שלוש פעמים, או רוכשת זוג ב-800 שקלים אבל הולכת איתן במשך שלוש שנים על בסיס יומיומי אז זה יותר משתלם כלכלית".
בזמן שנשמעים קולות של פיהוק לנוכח הרוטינות החוזרות ונשנות בשוק מעצבי הנעליים המקומי לגבי השימוש בעקבי ציפור נמוכים, בצבעוניות שחוקה או באימום מעוגל לדוגמא, יוסיפון שואבת השראה דווקא מנעלי סטילטו של פראדה ולחלופין מייצרת נעליים מעור פרה לא מגולח. "אני עובדת גם עם גזרות מאוד קלאסיות, אבל כל עונה אני מנסה לקחת איזושהי צורה ולבחון אותה מחדש. אני עובדת קשה כדי למצוא עורות בלעדיים ייחודיים אצל הספקים בארץ".
נטילת סיכון עיצובי דורשת גם סיכון כלכלי?
"אפשר ללכת על הברור והמובן מאליו, לכל מהלך עיצובי יש משמעות כלכלית בדרך כלל, אבל אני מאמינה שהסיכון הכלכלי מייצר נישה או מענה ללקוחות. אני לא מחליפה אימומים כל עונה, אבל העונה למשל הכנסתי שני אימומים חדשים".
איך את מתמודדת עם זה בתור מעצבת?
"מהבחינה הטכנית יש קושי. אין ספק שהייצור הוא דבר מורכב, בעלי המקצוע מבוגרים כבר, ואין דור המשך לפועלים, לעומת זאת יש המון מעצבים. זה מקצוע שהולך ונעלם. יש מעצבות נעליים שבוחרות להעביר את העיצוב לסין כתשובה לכך, אני מנסה לחשוב איך להשאיר את זה כאן. כחלק מה'אני מאמין' שלי, אני מעדיפה למשל שהלקוחות יגיעו אליי לתיקונים במקום לסנדלר. אני אעשה הכול בשביל שהלקוחות ימשיכו ליהנות מהמוצר, זה חשוב לי, וזה גם מה שמבדיל בין יבואנים שמייבאים מסין ומתנערים מזה אחר כך למי שבאמת מרגיש שהנעליים אלו הילדים שלו".
לדברי מפיקי יריד הנעליים 'זוגות', בו ימכרו דגמי החורף של יוספון לראשונה, מחקר מקדים שערכו במסגרת ההיערכות לאירוע מצא כי מדי שנה יוצאים לשוק ארבעה מעצבי נעליים, רק שניים שורדים את השנה השנייה. בזמנו, כניסיון התמודדות עם השוק הלא פשוט, ניסתה המעצבת ליזום התקשרות בין בית הספר לעיצוב נעליים ואביזרים 'אכילס' דאז (הגילדה כיום), לבין משרד התמ"ת. הניסיון לדבריה עלה בתוהו בשל חילוקי דעות אמנותיים: "המטרה של המשרד הייתה לייצר פועלים והמטרה של אכילס הייתה להכשיר מעצבים".
חורף של הבטחות
הקולקציה החדשה של יוסיפון מגלה ורסטיליות ססגונית של צבעים ודוגמאות, משחקי טקסטורה וחיתוכים. המעצבת אינה נרתעת מעקבים גבוהים ודקים. אמנם המילה 'סטילטו' עדיין גדולה עליהם, אך מדובר בגרסה המקומית הטובה ביותר שניתן למצוא. מנגד, לצד נעלי עקב בגוון אדום לוהט עם חיתוכי לבבות קטנטנים או נעלי עקב שחורות קלאסיות עם קצוות בטקסטורת נחש, ניתן למצוא גם חלופות נמוכות קומה וגם כאלו שטוחות לחלוטין.
המקוריות שמאפיינת את סגנון העיצוב שלה ניכר גם הפעם, גם אם הוא אינו קולע לכל טעם מקומי. "אני מתה על נעליים עם נוכחות בהופעה, סבתא לימדה אותי שתיק ונעליים חשובים יותר מהבגדים עצמם. הנעליים הן אובייקט קטן בהופעה, אבל זה חלק משמעותי, לכן אפשר להעז איתן".
במבט כולל מתגלה שהמעצבת מציגה תמהיל שאולי אינו הרמוני לחלוטין, אך היצירתיות והוורסטיליות שבו שאינם פוגמים בחוויה הכוללת. בין הדגמים הבולטים הנוספים ישנם למשל כפכפי מוקסינים אזור העקב חשוף לחלוטין כמו בכפכפים, אך האזור הקדמי הוא לחלוטין בגזרת מוקסין, עם הפרנזים המתבקשים ואפילו עם טוויסט בדמות שרשרת חוליות זהובה; או גם נעלי עקב זהובות בעלות מרקם שמזכיר כדור דיסקו ונעלי עקב אוונגרדיות יותר בעלות עור נחש אפור, חיתוכים מעניינים וסרט סאטן בגוון של שקיעה.
ביריד זוגות יוענקו 20% הנחה על הדגמים החדשים של עונת המעבר, 30%-50% הנחה על עונות קודמות. טווח מחירים: 380-650, טווח מידות: 35-43. מחיר כניסה: 10 שקלים. חמישי, 23 באוגוסט, בין השעות 17:00-21:00; שישי, 24 באוגוסט, בין השעות 10:00-18:00; שבת, 25 באוגוסט, בין השעות 11:00-20:00.
יריד זוגות, בית ציוני אמריקה, אבן גבירול 26, תל אביב.
