"אני נורא טובה בהם. אז למה שלא אחזור לעשות אותם?" אומרת ללא שום סאבטקסט של התנצלות דורין פרנקפורט, כשהיא עומדת ליד זוגות המכנסיים הרבים המאכלסים את קולקציית הסתיו החדשה. אלה, פורצים לכל עבר ומזגזגים בין מספר כיוונים, מזוג צר גזרה העשוי טאפט בירוק-אמרלד רעיל, דרך דגם ג'נטלמני בטקסטורת פסי סיכה ומכפלת מודגשת ועד מכנסיים מתרחבים העשויים דנים בכחול אינדיגו. "אחרי קולקציית פרח הצבר" - משווה המעצבת בין העונה הקודמת, שהייתה עמוסה בחצאיות ארוכות ובגווני פסטל, לנוכחית - "היה לי ברור שאעשה משהו שהוא לא גירלי".
כדי להצדיק את ההיאחזות במכנסיים כמוטיב מפתח פרנקפורט כמובן ערה לשינויים בטעם האופנה והטרנד יותר מכפי שהיא מוכנה להודות בכך - פנתה המעצבת לדמותן של המשוררת יונה וולך והרוקרית כריסי היינד, מלהקת הפריטנדרס. סרטון הווידאו המלווה את העונה, מצליח לשחזר את אותה גישה בריאה של נערות נעריות הבועטות במוסכמות. הצללית בהתאם אסופה יותר, הפריטים המחויטים סוחפים את תשומת הלב על חשבונם של אחרים וישנה איזושהי חזות שטוחה ותמירה, המזכירה משום מה את עמידתה המדומיינת והגאה בוודאי של ז'אן דארק, לוחמת מסוג אחר. נגיעות של פרווה מדומה, מדובללת וקופצנית, כמו במעיל טדי קצר בצבע יין או כדיטיילים ראוותניים בצווארונים, פורעות במעט את הסדר הקיים ומזריקות בנעשה מעט נשיות מתנשאת מהסוג הישן.
המפתיע הוא, שעם האספירציות הצעירות יחסית (הרי היינד ו-וולך לבטח דומיינו כשהן היו שורפות את הבמות), מסתתרות עדיין נגיעות מיושנות. טלאי מרובע בצדי מכנסיים, שעליו נתפרה תווית לוגו המותג, מזכיר את דרכי המיתוג שהיו נפוצים בקרב מותגי ביניים באמצע שנות ה-90. מנגד, טופ בשרוולים קצרים וברכיסה גבית, העשוי משי פראי בגוון שמפניה, אינו עולה בקנה אחד עם הרגישות העירונית והמחוספסת השולטת בשאר העיצובים, והוא משמש כנטע זר.
פרנקפורט מציינת שאחת הסוגיות שהעסיקו אותה בבניית הקולקציה, הייתה "איך עושים שבגד יחמיא לגוף?". כשהיא נשאלת בתגובה מדוע צצה הסוגיה הזו ביתר שאת דווקא עכשיו, היא מרצינה, מכווצת מצחה ומתחילה לדבר על הבדלים יחסיים בין מעצבים לרשתות אופנה. "כי אם אנחנו מדברים על יתרון של מעצב מול רשתות, ההבדל הוא שאני יכולה לפרק את המוצר, נניח מכנסיים, למוצר מעוצב מושלם, שניתן להשתמש ולהתאים אותו לפי הצורך. למשל, מכנסיים בקו מותניים נמוך, עם חגורה עבה", היא מצביעה על זוג מכנסי ג'ינס התואמים לתיאור, "אני מסרבת לעשות בכל המידות. להיות מעצב זה פחות דמוקרטי מלהיות רשת".
למרות קו המתאר הגברי מעט (שנוכח אפילו בקרדיגן שדשיו עשויים ברוקד זהוב ומצוייץ), העובדה שפרנקפורט מטרידה את עצמה בקונספט שניתן לסכמו בפשטות בצמד המילים 'להיראות טוב', כמו גם העובדה שהיא מביטה בעיצובים ברמת הפריט ובפונקציה שהם אמורים למלא, מצביעה על בחירה מודעת בהליכה זהירה יחסית.
כרגיל, בטוח הוא בוודאי פחות מלהיב, ויש בו פחות חומרים הן לשירה והן להופעת רוק, כפי ששתי המוזות היו מעידות על כך בעצמן. מאותה הסיבה, הקולקציה הזו לא תיחקק בזיכרון הלאומי כמו הקודמת לה. אבל למזלה הגדול של המעצבת, ניכר שהפעם הכוונה הייתה שונה. שמלת איכרות ארוכה וכהה, שתחת חפתי שרווליה הארוכים מסתתר בד מפוספס; חולצה מכופתרת שצווארונה המעוגל והנדיב מזנק אל על כבמעשה רוזנות; או רצף של מערכות לבוש מתואמות המורכבות מצמד עליוניות או מחליפת פו?טר אפורה ומהודקת, מגלים כי מטרתה הייתה לאצור עוצמה מסוג אחר. כזו שלא נובעת מהתלהבות אלא מאמון. אלה בגדים המגלים אופי מוצק ויד ידענית המעורבת בעשייתם, המוכיחים שאפשר להישען עליהם; שאפשר להתמסר להם מבלי להסתכן בקנים רצוצים. זוהי אופנה שיותר מבעבר, עסוקה ביציבות ובהבלטת איכויות. עכשיו, מי אמר שזו מלחמה שמחרחרת באופק?
עוד דרמה חורפית בוואלה! אופנה:
קולקציית החורף של פקטורי 54 מבשרת על מעצבים יקרים יותר
טרנד גברי, אבל העקבים גבוהים
טווח מחירים: מכנסיים: 390 - 750 שקלים; חצאיות: 430 - 750 שקלים; חולצות: 280 - 630 שקלים; ז'קטים ומעילים:450 950 שקלים.
פסקול סרטון וידאו: Williamberry, Time to Take Out the Trash