תמר קרוון - עורכת אורחת וואלה! אופנה

אופנה זה גנטי

איך נראית אופנה באלבום הצילומים הפרטי, ומה אפשר ללמוד מהדרך בה התייחסו אליה הדורות הקודמים? תמר קרוון, עורכת אורחת בוואלה! אופנה, חושפת אוצרות מרגשים וסטייל מפעם

תמר קרוון
03/10/2012

יש הסוברים שהפרעות פריטים (או בשמם המקצועי פאשניסטה, סטייליסטית או שופהוליק) הן עניין גנטי. ובכן, הם אכן צודקים. שלום, שמי תמר קרוון ואני דור שלישי להפרעה.
הכל החל עם סבתי, רבקה פוגלר ז"ל, שהייתה תופרת את השמלות היפות בפולין, ידעה לסרוג פריטים מעלפים ולרקום אוצרות.

היא היתה מלאת שיק ויופי ולא יצאה למכולת מבלי להיראות כאילו היא בעצם בדרך לאופרה. היו לה ארונות גדושים בבגדים, נעליים, תיקים, צעיפים, ממחטות, כפפות ואני הבנתי מינקות שהדרך היחידה להתייחס יפה לארון ולכבדהו היא למלא אותו בכל טוב.

לסבתי המחוננת נולדה בת ששמה חוה והיא, שלא במקרה, אמי. ישירות אליה הועברה מנה גנטית גדושה של ההפרעה. אמי נישאה לאמן, ולמרות שבמשך שנים הם היו חסרי אמצעים כלכליים היא מצאה פיתרון יצירתי - לתפור לעצמה את הפריטים שניבטו אליה מהג'ורנלים. חצאית מקסי מבד קטיפה פסים? הופ! ראתה, חיפשה את הבד ותפרה לעצמה כזו.

אני זוכרת שכילדה (וגם בהתבוננות כיום על תמונות) תמיד נפעמתי מהסטייל המינימליסטי והכה מדוייק שלה. לאחר מכן, בגיל ההתבגרות ואפילו עד היום, כשפריט מהארון שלה ניתן לי במתנה אני יודעת שזכיתי באוצר.

והנה אני, בעלת ארון מלא אוצרות (של סבתי,של אמי ושלי), שהינו גדוש ודחוס עד שהתרחב בחביבות אל כל חלקי הבית. אני, בשל כישורי התפירה הטובים שירשתי (בסוף ההריון במקום לנקות את הבית, תפרתי תיקים כל היום כאחוזת דיבוק), יכולה לרכוש שמלה מידה 100 ולראות מה הפוטנציאל שלה עם "רק כמה" תיקונים. אני, שמנסה לשרוד את המציאות הקשה של לנסות להתפרנס בכבוד - לוקה בשדרוג ההפרעה של סבתי ואמי (הכל באשמת המזימה הקפיטליסטית!) ומקבלת חדווה אמיתית מרכישות. אני אוהבת לרכוש כפתורים לא פחות מנעליים בסייל בכיכר, סיכת במבי קטנה בשוק לא פחות ממעיל חדש בזארה. אני בהיי בדרכי לשופינג, בהיי זמן הרכישה ובהיי גם שבועות ושנים שלאחריה.

אני אוהבת את כל הפריטים שלי ומבחינתי, בכנות, כולם היו בניי. ואם כבר הגענו לבניי או לזכרים במשפחה - אבי טוען שבגדים אינם מעניינים אותו כלל, שהוא שונא חנויות ובכלל, "במה אני מתעסקת?!"; מצד שני, הוא לובש חולצות רק עם שני כיסים, הצווארון חייב להיות בול והסנדלים תנכיים מהסוג המאוד ספציפי. כמו כן, אני חושבת שהוא היה יכול להיות מעצב נעליים מופלא. מספיק להציץ בברכת היומולדת שצייר לי השנה ולהבין. והקטן, הלא הוא בני איתמר בן ה-11, מגלגל את עיניו בגועל בכל פעם שהוא רואה את השילובים שרקחתי על עצמי ופולט לעברי בבוז "אמא, יש בבית הזה יותר מדי אופנה!"

עוד בוואלה!

המוצרים האלה נחטפים באמאזון. עכשיו הם גם ליד הבית שלך

מערכת וואלה! בשיתוף טרמינל X

שלושה דורות של הפרעת פריטים. מימין לשמאל: אני, סבתי רבקה ז"ל וחוה אמי(צילום: תמר קרוון)
סבתי תמיד טענה שצווארון לבן מאיר את הפנים. יחד עם אמא שלי בפולין לפני מלחמת העולם השנייה(צילום: תמר קרוון)
להוריי היה סטייל מעורר השראה(צילום: תמר קרוון)
אם רק הייתי יודעת היכן טמונים מכנסיים פרחוניות אלה! אמא שלי ואני(צילום: תמר קרוון)
או הטרנץ' המושלם הזה. אייכה? אחותי, אמי ואני בפירנצה(צילום: תמר קרוון)
אמא שלי נראתה גם שיקית-על בביקיני(צילום: תמר קרוון)
חליפה מושלמת על אמא שלי, וילדה מטורללת על הידיים(צילום: תמר קרוון)
מגיל צעיר רב הציורים שלי עסקו באופנה וגם אם לא, כל מי שציירתי קיבל יחס פרטני לכל פריט(צילום: תמר קרוון)
עד היום השכמיות האדומות שלנו - אני, אחותי ואמא שלי - שמורות אצלנו(צילום: תמר קרוון)
אמא שלי לא רק תפרה לעצמה פריט על אלא גם לנו שמלות חלל(צילום: תמר קרוון)
תמונות משפחתיות של תמר קרוון. תמר קרוון
בגיל 12 התחלתי למלא מחברות בעיצובי בגדים. אתכם הסליחה, היו אלו שנות ה-80(צילום: תמר קרוון)
ההוכחה שטעם לא ממש משתנה ושפוקסיה הוא הצבע האהוב עלי מאז ומתמיד(צילום: תמר קרוון)
אמא שלי. השראה(צילום: תמר קרוון)
ברכת היומולדת שאבי צייר לי ליומולדתי ה-44. מחפשת את היצרן שיכין לי נעל מושלמת כזו!(צילום: תמר קרוון)
  • תמר קרוון

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully