למה פרוות ממשיכות לגבות קורבנות?

מבין הטרנדים שהוצגו על מסלולי תצוגות סתיו 2012-13, ניתן היה להבחין בטרנד מרכזי החוזר על עצמו - השימוש בפרווה. לרוב אמיתיות, לעיתים מלאכותיות וצבעוניות - המרקם השעיר צץ בכל מקום. למעשה, מעט מאוד מעצבי על, באופן יחסי, לא עשו בו כל שימוש.

לאחר תרדמת שנות השמונים והתשעים, אופנת הפרוות שבה לאיטה למסלול בירות האופנה ולעמודי מגזיני האופנה בתחילת שנות ה-2000. כעת, היא מציגה את שעת השיא שלה. שאנל, גוטייה, מייקל קורס, רלף לורן, גוצ'י, ועוד שמות נוצצים אחרים דאגו לכך, ולא נראה שיש להם כל בעיות מצפון.

כתוצאה של הנוכחות המוגברת הזאת בקולקציות העונתיות, תעשיית הפרוות הבינלאומית ממשיכה לשגשג. יומון האופנה wwd דיווח לאחרונה כי עסקי הסחר הבינלאומיים בפרוות צפויים לצמוח בעוד שישה עד שבעה אחוזים. "התעשייה הזאת מובלת על ידי מעצבים צעירים העושים שימוש בפרווה בדרכים נהדרות, עם צבעים ולצד עיצובים קלילים, מה שאומר שניתן ללבוש פרווה גם במזג אויר לא קר", אמר ליומון מרק אוטן, יו"ר "פדרציית הסחר הבינלאומי בפרוות" (IFTF). כמו כן, הוא גם מסר כי שטח מודעות הפרסום בסתיו הקרוב צפוי לגדול משמעותית, כולל מחוץ לעיתונות האופנה. בנובמבר יעלו מודעות במגזין אקונומינסט ובנובמבר יעלה קמפיין בשיתוף ריק אוונס במגזין GQ.

מנתונים נוספים שפרסמה הפדרציה עולה כי מחזור המכירות בעונת 2010-2011 (בין אוקטובר 2010 ועד מרץ 2011) נע בין 15 מיליארד ל-16 מיליארד שקלים. מתוך זה, כ-4.5 מיליארד באירופה, 6 מיליארד באסיה, 1.5 מיליארד באמריקה (בעיקר צפון אמריקה) ו-3 מיליארד משווקים אחרים, בעיקר רוסיה. הצמיחה בצריכת פרוות, על פי המדווח, מונעת על ידי אסיה (בעיקר סין) ועל ידי רוסיה, למרות שעיקר הגידול נעשה בעיקר באירופה. בשנים הקרובות, צפויה עלייה בצריכה במדינות המפרץ, טורקיה וברזיל.

מה הסיבה לעלייה בצריכת אופנת פרוות ולשימוש המחודש של מעצבים בהן?

ככל הנראה, שילוב של מספר דברים. המינימליזם והגראנג' של שנות התשעים פינו את מקומם לראוותנות ובלינג מסוגננים, שפעמים רבות התבטאו בשילוב פרוות קלילות ואף צבעוניות בפריטים שאינם בהכרח פריטי ביגוד חורפיים כבדים, כמו תיקים, צעיפי עונות מעבר ושולי מעילים קלים, והובילו לשימוש נרחב יותר בפרוות. חידושים אלו הוצגו ביתר שאת בתצוגות האופנה של סתיו 2012-13 וגרפו תגובות אוהדות על רקע יצירתיות, מקוריות ורעננות. כל מה שעולם האופנה אוהב.

בנוסף, אימפקט מחאת שנות השמונים והתשעים כנגד פרוות שכך. ההתייחסות אל אופנת פרוות בעשור השני של המילניום השתנתה. תפיסה הגורסת כי תעמולת ארגונים מוגזמת כמו Peta חילחלה עמוקות. מבקרים טענו כי סרטוני הסברה נערכו באופן מניפולטיבי ושקרי על ידי קיצוניים מקבוצות שוליים. פעילות מחאה קיצונית (כמו השלכת דביבון שהופשט מעורו על אנה ווינטור, התזת צבע אדום על לובשי פרוות, קריאות "חלאת פרוות" לעבר דוגמנית העל ג'יזל בונדשן בתצוגת 2006 של ויקטוריה סיקרט בה היא לבשה רק לנז'רי) הובילו לאפקט הפוך ויצרו טינה או אדישות כלפי זכויות בעלי חיים. כמו כן, השימוש בכוכבות פורנו כמו סשה גריי וג'נה ג'יימסון בקמפיינים של Peta לא השיגו את התגובות המתבקשות והובילו לציניות, ניכור ותחושה כללית כי הארגון לא מוצא ידוענים מוערכים לקידום מטרותיו.

הסבר נוסף הוא שמוצרי הלוואי של תעשיית הבשר בעולם של צרכני בשר, נתפס כהגיוני. "בעולם של אוכלי בשר, לבישת ביגוד או נעלי עור, הופכת את הדיון בפרוות לילדותי, אמר בראיון ב-2009 קרל לאגרפלד, המנהל הקריאטיבי הוותיק והמוערך של בית שאנל. דבריו צוטטו בכל העולם, כולל מחוץ לעיתונות האופנה.

יש הטוענים כי דור שלם של צעירים שנולדו בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים לא מתרגשים ולא מתעניינים בזכויות בעלי חיים. נושאי אקולוגיה ושמירת הסביבה קרובים יותר לליבם, אך בעלי חיים וזכויותיהם הרבה פחות. והם גם לא סבורים שפרווה זה שריד מעידן מיושן שחלף זמנו. גיבורי התרבות שלהם הרבה פעמים נראים מצוין באופנת פרוות.

אי אפשר לבטל גם את השפעתם של מובילי אופנה בכל הקשור לרצון הגובר בשוק לפרוות. אנה ווינטור, עורכת ווג ארצות הברית; הראפר ומעצב האופנה קניה ווסט; דוגמנית העל קייט מוס; התאומות-מעצבות האופנה אולסן; הדיוות-פשיוניסטיות ג'ניפר לופז, ריהאנה וליידי גאגא - כל אלה נראו לא פעם באופנת פרוות.

ובגדול, חופש הבחירה היחידני, ובפרט חופש הבחירה במה ללבוש, שהפך למעין זכות יסוד דמוקרטית, ניצבים בבסיס שובה של אופנת פרוות ולסילוק כל בעיות המצפון שנלוות אליה.