דוגמנית השבוע: מלגושה הפולנייה ממש לא רגל קרושה

מלגושה בלה, דוגמנית ירוקת עיניים וארוכת שיער מלא בגוון דבש, נראתה בשנים האחרונות בערך בכל מקום. החל מקמפיין H&M ועד לוח שנה פירלי, פניה הפכו מוכרות לכל צרכן אופנה באשר הוא. עם זאת, שמה לא תמיד שגור בקרב מי שאינו מצוי במעגל המצומצם והפנימי של עולם האופנה. אולי פשוט כי מדובר בדוגמנית פולניה, עם שם לא קליט שמאויית באופן מסוים, אך נהגה אחרת - כותבים מלגוסיה (Malgosia) אך אומרים מלגושה. בתעשייה הצמאה דרך קבע לעוד ועוד פנים חדשות שמחוברות לרגליים ארוכות ועצמות לחיים גבוהות, היא התקבלה בשמחה. למעשה, עד היום, כשהיא אם לילד ובת לא פחות מ-35, היא עדיין אחת הדוגמניות המבוקשות בעולם, ואחת הפופולאריות בסוכנות ‘עלית’.

היא נולדה בקרקוב, העיר השנייה בגודלה ואחת מעריה העתיקות של פולין. הוריה עודדו אותה לדגמן, אך במולדתה היא לא נחלה כל הצלחה עקב לוק שנתפס כבעייתי על רקע ממד אנדרוגיני בולט. אבל מה שלא היה נכון בפולין של סוף שנות ה-90, התגלה כמבוקש בניו יורק של אותו זמן. ב-1998 היא ניסתה את מזלה בניו יורק ותוך שלושה חודשים התגלתה על ידי המעצבת הגרמנייה ז’יל סנדר. היא ליהקה את מלגושה לתצוגת המותג בשבוע האופנה של ניו יורק, ומשם הקריירה שלה זינקה. במרץ 1999 מגזין ווג איטליה הקדיש גיליון שלם לדוגמנית הצעירה שצולמה על ידי צלמי אופנה מובילים, כולל סטיבן מייזל, פיטר לינדברג, פאולו רוברסי ומריו טסטינו. בחודש מאי אותה שנה, היא הופיעה על שער גיליון היופי של מגזין ווג פריז, כמו גם בהפקות אופנה במגזין עצמו בפברואר ובאפריל 2000. ירוקת העיניים המנומשת עם השיער הנפלא, החלה להיראות באינספור קמפיינים פרסומיים ותצוגות. נראה שלא היה בית אופנת על, צרפתי, איטלקי או אמריקאי, שלא שכר את שירותיה. ורסצ’ה, קלווין קליין, שאנל, ולנטינו, דונה קארן, אמיליו פוצ’י, ארמני, גוצ’י, מרק ג’ייקובס, אוסקר דה לה רנטה, נינה ריצ’י, מייקל קורס, כולם עבדו איתה, וזוהי רשימה חלקית.

עד גיל 24, היא צברה מספיק נסיון ובטחון כדי לנסות גם משחק. היא לקחה חופש מקריירת הדוגמנות, לטובת תפקידים בסרטים הפולניים Stranger מ-2004, We're All Christs מ-2006 ובהפקה הפולנית/איטלקית לטלוויזיה ‘קרול: האפפיור, האיש’ מאותה שנה. ב-2006 היא שבה לעבודה הישנה שלה במלוא המרץ עם קמפיינים ל-H&M, לואי ויטון, הרמס, קלואה וגאפ. היא גם צולמה (בעירום כמובן) ללוח שנה פירלי של שנת 2009 על ידי פיטר בירד ולזה של השנה על ידי מריו סורנטי. עם השנים היא הפכה להיות את הדוגמניות החביבות על ווג פריז וניתן לראות בגרסה הצרפתית-אדג’ית של המגזין הפקות רבות בהשתתפותה שצילמו צלמים מובילים.

מזה כחמש שנים היא מתגוררת בלוס אנג’לס, שם היא מגדלת את בנה בן השמונה וחצי ג’וזף, מיחסיה עם הבמאי הפולני ארתור אורבנסקי. הדוגמנית ובנה (הפוטוגני לא פחות ממנה) הצטלמו להפקת אופנה המערבת אופנה ומציאות, שהתפרסמה במגזין ווג פריז במרץ 2009 . הילד לבש פיג’מות חמודות ואימו שמלות ערב והתוצאה הייתה מחווה לקשר החם בין האם והילד. ב-2005 השלימה תואר ראשון בבלשנות ואנתרופולגיה. במסגרת לימודיה כתבה עבודת תיזה בת 100 עמודים על דיוקנאות בצילום של ריצ’רד אבדון. היא התחנכה על מוזיקה קלאסית ומדי פעם היא מוצאת זמן לנגינה על פסנתר, תחביב בן 15 שנה. בתעשיית הקולנוע המקומית היא לא ממש מצאה את מקומה והיא מאמינה שהסיבות לכך, כך סיפרה בראיון לאתר מודלס.קום, קשורות להבדל הקיים בין הפרסונה שלה בחייה האמיתיים לבין הדימוי שלה כדוגמנית זוהרת ומצליחה. “כשאני נכנסת לחדר”, היא הסבירה, “יש אכזבה. הם ראו תמונות וציפו לראות את אותו אדם לפניהם”.