מלבד כמה מקרים יוצאי דופן, ההיצע בשוק ההנעלה המקומי נוטה למיינסטרים מנומנם בכל הנוגע לעיצובים וצבעים. השוק הישראלי רווי בנעליים בגווני שחור-חום שהולכים על בטוח ובגזרות בנאליות עד מבאסות. פה ושם ניתן למצוא הברקות משמחות, אך במרבית המקרים, מי שניחן בטעם אופנתי פרוגרסיבי קצת מעבר לממוצע, לא ימצא את מבוקשו בקניון העירוני, אבל כן ימצא את עצמו במצב תמידי של חיפוש אופנה עם ממד אדגי-ייחודי.
סגנון העיצוב של מעצב הנעליים הירושלמי אדי כלאב, עשוי להיות מענה מסוים למצוקה הזאת. המעצב שבגיל 40, לאחר שעסק כחובב בעיצוב פנים והיה בעליו של מכון העתקות אור שנתן שירות לאדריכלים, החליט לעזוב הכל ולפנות ללימודי עיצוב נעליים, מציע מזה מספר שנים, עיצובים המהווים בהחלט סמן של מקוריות צבעוניות. ולמען העמדת דברים על דיוקם, אחת ולתמיד, את שמו מבטאים כך: א?די כ??ל?אב. השם הפרטי הוא קיצור של אברהם ושם המשפחה יוצא הדופן הוא במקורו תנכי - כנראה שרק בירושלים ניתן למצוא מעצב נעליים שקרוי על שמו של אחד מילדיו הלא מוכרים של דוד המלך.
הוא למד באכילס, בית ספר לנעליים שהתקיים לפני הגילדה. היה לו ידע מסוים, אולם לימודי הערב שלוש פעמים בשבוע במשך שנה השלימו עבורו חוסרים. הוא התחיל עם מותג שנקרא פשוט נעליים ועבד בקונסיגנציה (שיטת התקשרות לפיה הקמעונאי משלם לספק רק עבור סחורה שנמכרה וכל עוד הסחורה לא נמכרה, היא בבעלות הספק) עם פראו בלאו, גרטרוד ואחרים. מאוחר יותר היה עסק אחר שידע חיים קצרים, ורק אחריו ייסד את המותג על שמו. בשנה וחצי שעברו מאז, הוא עבד בשיתוף עם מעצבים צעירים שזה עתה סיימו את לימודיהם מתוך כוונה לקדמם. בכל קולקציה בחר מעצב או מעצבת. עד כה הוא עבד עם המעצבים אביגיל קור, אור דותן ולאחרונה, עם חן אפשטיין. בקרוב הוא ישתתף לראשונה ביריד הנעליים שופוני ביפו. עד כה הוא נמנע מלקחת חלק באירוע עקב פעילות מסחרית בשבת, אבל הפעם ההשתתפותו התאפשרה עקב היענות המארגנים לבקשתו שלא למכור בשבת.
לאחר הנעליים, הגיע באופן מתבקש גם עיצוב התיקים. מוצר הלוואי הזה היה צורך של לקוחותיו שביקשו אקססורי תואם. כמובן, ניתן לקנות הכל בנפרד, אך יצויין ששילוב נעליים ותיק מאותו החומר והצבע, מוביל למראה מרשים למדי. מה גם שלא פעם נעשה פה שימוש בעורות שלא קיימים אצל יצרנים או מעצבים אחרים. עור דיגום הבולים, למשל, נקנה כולו באופן בלעדי על ידי כלאב. התוצאה הייתה וממשיכה להיות עיצובים רעננים וייחודיים, אם כי בעלויות לא נמוכות הקרובות יותר לנעלי ייבוא. בחנות לבונטין התל אביבית, למרבה העידוד, ניתן למצוא שאריות מקולקציית עונות קודמות בעלויות נוחות. בחור מסוגנן העונה לשם דייגו אחראי על מראה החנויות והתצוגה והוא בהחלט עושה עבודה יפה.
הייצור נעשה כולו בדרום תל אביב והכל מעור וזמש. הלוגו בעברית עם האותיות שכאילו נלקחו מכתבי קודש, בולט לטובה ומקנה נופך ירושלמי-מיסטי. ללא ספק, תייר שיזדמן לחנות המעצב בבירה, או בחנות העיר ללא הפסקה, יימצא את הלוגו הזר לעיניו מרתק. עם זאת, כלאב מודע לבעייתיות הכרוכה בכך למי שרוצה למכור בחול. לכן, ייתכן שבעתיד ומטעמים מסחריים, יתווסף לוגו בלעז.
בקולקציית החורף הקרוב ניתן למצוא תיקים ונעליים בגוונים שיש מי שמוצא אותם לא קונבנציונליים, כמו חרדל, כחול, ירוק, אדום, בורדו וורוד. הוורודות התחבבו על ידי כלות רבות בקיץ האחרון. (מסתבר שאן התווי לא המציאה את טרנד הוורוד אצל כלות לאחרונה). כמובן, ולאור ביקוש, שחור וחום קלאסיים מוצאים פה את מקומם. ההנעלה מיועדת לנשים וגברים, התיקים בעיקר לנשים. שלושה סוגי אימומים העונה - רבוע, מעוגל ומחודד. העיצובים מבוססים בחלקם הגדול על הסגנון האהוב על כלאב - נעלי אוקספורד. כך שיש פה הרבה נעליים שטוחות עם שרוכים ומיעוט נעלי עקב. יצויין כי דווקא האחרונות, הן הכובשות יותר בקולקציה. בקולקציית התיקים, הכוללת ארנקים, תיקי קלאץ', תיקי באולינג ותיקי לפטופ, בולט דגם קלאץ' מעטפה מתקפל יפיפה. בנעליים, מגפי ברך בגוון חרדל עם אימום רבוע. יש גם חגורות צרות וטרנדיות. בתו של כלאב עושה קשתות שיער חביבות שנמכרות אצלו ועשויות להשלים מראה בלתי המוני-תעשייתי בעליל.
טווח מחירים:
390-1,390 שקלים
אדי כלאב. לבונטין 4, תל אביב; שץ 6 ירושלים
