שבוע האופנה בחולון 2012

היום השני בשבוע האופנה בחולון: קניונים ומעצבים צעירים

הבעלים של קסטרו הרגיז קצת את המעצבים הצעירים ומנכ"ל דניאלה להבי התסיס את אנשי הפריפריה. את הערב חתמו בשירה יהלי סובול, ערן צור ואפרת גוש

רוני ודנאי
פרזנטציית סתיו/חורף 2012 של פראדה במילאנו. משרד במשרד רם קולהאס אחראי על הלוק (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

יומו השני של שבוע האופנה בחולון, שלמעשה גם סגר את סדרת ההרצאות, היה בסימן קמעונאות על גווניה ורבדיה. במהלך היום התקיימו הרצאה מאת איפוליטו פסטליני, אדריכל בכיר במשרד רם קולהאס, אודות העבודה הצמודה עם ענקית אופנת העל פראדה; טליה בורק, מרצה בכירה לניהול מסחרי באופנה במוסדות עיצוב שונים, סיפקה מבוא קצר אודות המעבר בין הקמעונאות הישנה לחדשה ולאחר מכן הנחתה גם פאנל בנושא; שני פאנלים נוספים התקיימו אתמול - האחד עסק
במשולש אופנה-עיר-רחוב בנוגע לשיקולים של מיקום, ואילו השני עסק במשולש אופנה-עיר-עירייה בדגש על מעורבות פרנסי השוק.

מלבד פסטליני האיטלקי שפתח את היום, נרשמו עוד שתי נציגויות אירופאיות, אחת מצד ז'אן לוק קולונה ד'יסטריה, מנכ"ל וקניין ראשי של Merci בפריז, והשנייה היא של אורחת הכבוד קרלה סוצאני, עורכת ווג איטליה לשעבר, גלריסטית ומייסדת מתחם התרבות הפופולארי במילאנו corso como 10.

איפוליטו פסטליני

את היום השני של שבוע האופנה בחולון פתח איפוליטו פסטליני, אדריכל בכיר במשרד רם קולהאס, המשרד שעומד מאחורי כל חוויה גשמית שפראדה מייצרת, החל מחנויותיה ועד תצוגות האופנה.

פסטליני סיפק הצצה מרתקת לנושא שאינו זוכה כמעט להתייחסות בסדר היום האופנתי. תצוגות אופנה, חנויות וקולקציות חדשות מסוקרות אמנם כל הזמן, אך הגורמים המתווכים בין אלו לקהל הם מובנים מאליהם ואפילו בלתי נראים.

החוויה הכוללת היא שם המשחק – אופנה, אמנות, מוזיקה, קולנוע ותיאטרון המתמזגים למקשה אחת. במשחק הזה, הקהל הוא השחקן האמיתי, פרספקטיבה חדשנית בשוק שבו הקהל הוא כלי משחק במקרים רבים. תצוגות האופנה הן "Social Celebration" כפי שהיטיב פסטליני להגדיר, מה שמכתיב בריאה של אטמוספירה חדשה וטוטאלית שמוחקת זמנית את זכרו של שאר העולם שמתקיים מחוץ לה. דוגמה אחת לכך היא תצוגה אקספרימנטאלית שפירקה לחלוטין את גדר ההפרדה השקופה בין הדוגמניות לקהל. משרד האדריכלים מיקם את הקהל בתוך שדה התצוגה, כאשר ידיו של אותו קהל הם אלו שאחזו במושכות. מושבים דמויי קובייה פוזרו בכל הרחבה, ובין אלו התהלכו הדוגמנים והדוגמניות. סידור הישיבה השונה וביטול החציצה בין הדוגמניות לקהל יצר אווירה משוחררת ורוח חדשה. מיוצ'ה פראדה מאוד אהבה את הקונספט, בעלה ושותפה לעסק - פחות.

כל מה שהפסדתם ביום הראשון של שבוע האופנה בחולון

טוב לדעת (מקודם)

איך צפוי להיראות עתידנו בעידן הרכבים האוטונומיים?

יניב הלוי
לכתבה המלאה
עצבן את המעצבים בקהל. גבי רוטר, מנכ"ל משותף בקסטרו. מימין, מנחת הפאנל, גילי יובל (צילום: נמרוד סונדרס)
המליץ בפני המעצבים שלא לפתוח חנויות משלהם ולנסות במקום זאת לעבוד בתוך חברה מסחרית. אורי להבי, מנכ"ל דניאלה להבי (צילום: נמרוד סונדרס)

פאנל – שיקולים של מיקום: אופנה, עיר, רחוב

לפאנל קדם מבוא מפי טליה בורק, מרצה לניהול מסחרי באופנה בשנקר ובמוסדות נוספים. בורק העבירה סקירה קצרה של המעבר מצורת הקמעונאות הישנה לזו החדשה, בדמות קניונים. ערכן הקלורי של אלו, ניתן לומר, כשל "האח הגדול". בורק פינתה את הבמה, אליה היא תחזור מאוחר יותר.

אל גילי יובל, נציגת ה"מדיטק" שהנחתה את הפאנל, הצטרפו הבעלים המשותף של קסטרו - גבי רוטר, אורי להבי - מנכ"ל ומנהל שיווק בדניאלה להבי, ד"ר אפרת לוונטל – מהפקולטה ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב ותמיר בן שחר – מנכ"ל משותף בחברת הייעוץ הכלכלית צ'מנסקי – בן שחר. בדיון עלו שאלות לגבי הסיבה להתמקמות הרשתות בקניונים ולא ברחובות כפי שמתרחש מעבר לים, ואלו שכן זולגות אל הרחוב – האם הן מזיקות לו? עוד נשאל אודות מערכת היחסים הקמעונאית, מי משווק את מי – הקניון את הרשתות, או שמא הרשתות את הקניון?

אלו ושאלות נוספות עוררו רחשים בקהל, שהכיל אחוז לא מבוטל של מעצבי אופנה עצמאיים שבוודאי מתייחסים לגופים כמו קסטרו בתור הנמסיס הנצחי שמסמל עבורם את כל מה שהם סולדים ממנו – ייצור המוני, מוגבלות יצירתית ואיכות שנויה במחלוקת.

רוטר, הצליח לעורר תחושות קשות בפלח המעצבים שישב בקהל, בכך שסינגר על אידיליית הקניונים הסטרילית. מנגד, להבי הצליח לקומם את יושבי הקהל בתגובתו לדבריו של בן-שחר שטען כי מעצבים עצמאיים חוטאים לא פעם בהתמקמות במיקום שאינו מרכזי, מתוך אמונה שגויה כי הם יסחפו את הקהל אחריהם; להבי המליץ בפני המעצבים שלא לפתוח חנויות משלהם ולנסות במקום זאת לעבוד בתוך חברה מסחרית. אנטגוניזם נוסף נרשם כאשר להבי פתח את נושא המיקום מחוץ לגבולות תל אביב, וטען כי הפער בין זו לפריפריה גדול מתמיד וכי נסיעה לצורכי שופינג בתל אביב מעצימה את החוויה עבור אותם פריפריאליים. "איזו גישה מתנשאת", סיננה בקול אחת מהיושבות בקהל בתגובה.

כל רווחי החנות שלו בפריז מועברים לאוכלוסיות חלשות. ז'אן לוק קולונה (צילום: נמרוד סונדרס)

ז'אן לוק קולונה – Merci Home

המנכ"ל והקניין הראשי של חנות הקונספט הפריזאית, שיתף ברעיון שמאחורי הקמת חנות שכל רווחיה מועברים לתרומה לאוכלוסיות חלשות, וזאת מבלי להפוך לתוכנית צדקה.
קולונה החינני הציג מודל של קמעונאות קלאסית מהולה באג'נדה חברתית. החנות נפתחה ב-2009 בלוקיישן מוזנח ברחוב מוזנח לא פחות בפריז, וכיום היא משתרעת על פני 1,500 מ"ר, ממש כאילו הייתה H&M או FOREVER21. ה"חנות" היא למעשה לופט אדיר ממדים שמציע למכירה פריטי אופנה, רהיטי וכלי וינטג', כאשר כל מה שמוצג בחלל החנות מיועד למכירה. תוך שאיפה לייצר חווית קנייה חמה ונגישה, וליצור קהילת מבקרים צבעונית ומגוונת שלא תחוש בזרות, ניכור או אפילו מאוימת.

חפים מאסטרטגיה שיווקית (הרי תרומה לקהילה ותקציב לא הולכים טוב ביחד), החליטו ב-Merci לקדם את פעילותם באופן בלתי אמצעי. הפתרון היצירתי – חנות פופ-אפ נודדת שמעתיקה עצמה לערי כרך שונות. אחרי ניו יורק, לונדון, טוקיו ומילאנו, אמר קולונה כי היה שמח לקיים אינטרפרטציית פופ-אפ ישראלית ביום מן הימים.

"פקחים עירוניים מחלקי קנסות על בסיס יומיומי". מעצבת האופנה עידית ברק (צילום: נמרוד סונדרס)
"הצלחת נמל תל-אביב גררה את המשך הפיתוח בעורף הנמל על ידי עיריית תל אבי. איריס ברץ, סמנכ"ל אוצר מפעלי ים המנהלת את נמל תל אביב (צילום: נמרוד סונדרס)

פאנל מעורבות הפרנסים: אופנה – עיר – עירייה

רן שבני, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בויצ"ו חיפה הנחה את הפאנל שבו לקחו חלק מעצבת האופנה עידית ברק מהמותג "דליקטסן", איריס ברץ - סמנכ"ל אוצר מפעלי ים המנהלת את נמל תל אביב, מירב אורן – ראש מנהלת פרויקט הרובע בראשון לציון וחנה הרצמן – מנכ"לית עיריית חולון.

הפאנל נפתח בווידאו נאומו של מייקל בלומברג ראש עיריית ניו יורק, על תכנית לפיתוח תעשיית האופנה בשמונה השנים הקרובות. ובחזרה לישראל, כאן אפשר להמשיך ולרייר, לנו יש את נמל תל אביב. איריס ברץ הציגה את המייקאובר העמוק שעבר מתחם הנמל שעד לפני עשור היה עזוב ונטול כל אפיל בורגני כמו היום. "למרות שמו", היא הבהירה, "נמל תל-אביב אינו נמצא בבעלות עיריית תל-אביב, אולם כל הליך שיקומו, שמומן מכספי חברת אוצר מפעלי ים המנהלת אותו, נעשה בשיתוף פעולה עם העירייה. אני שמחה שהצלחת נמל תל-אביב, גררה את המשך הפיתוח בעורף הנמל על ידי עיריית תל אביב".

במתחם התחנה לעומת זאת, זיהתה העירייה את הפוטנציאל מבעוד מועד ופרשה את חסותה הכלכלית. עידית ברק שעצרה בתוכה מרץ עוד מהפאנל הקודם, ואף כינתה את עצמה בחינניות "השור הזועם" של מעצבי האופנה, ניפצה את הבועה העירונית. בתגובה לדבריו של אורי להבי מפאנל קודם, הטיחה ברק (מחלוציות מתחם גן החשמל בעיר) כי המתחם שצמח משישה מעצבים לקולקטיב של שלושים מעצבים, כן הצליח למשוך קהל. את תרומת העירייה – פתיחת החניון במתחם, תלתה ברק באינטרסים פוליטיים גרידא. את טיפוח מתחם התחנה חשפה ברק כסד של חוזים דרקוניים שכובלים את ידי המעצבים, אשר נאכפים על ידי פקחים עירוניים מחלקי קנסות על בסיס יומיומי.

השורה התחתונה שמתחה ברק היא שעיריית תל אביב צריכה לעשות חושבים, לדאוג לתוכן ולא רק ל"אסתטיקה מלוקקת" כפי שניסחה בתגובה תוקפנית לאידיליה האורבאנית שצייר גבי רוטר בפאנל הקודם.

רחוקה שנות אור מתדמית 'השטן לובשת פראדה' של אנה ווינטור. קרלה סוזאני (צילום: נמרוד סונדרס)

ראיון עם קרלה סוזאני

אורחת הכבוד וגולת הכותרת קרלה סוזאני סגרה את יומו השני של שבוע האופנה. את סוזאני, אושיית אופנה ותיקה, ראיינה מולי גראד מגוטקס.

סוזאני התגלתה כאישה חביבה ונעימה, רחוקה שנות אור מתדמית "השטן לובשת פראדה" של מקבילתה האמריקאית (עורכת ווג, אנה וינטור). היא גילתה שלפני עשרים שנה, העקבות תחושת רוויה מכל מה שקשור לעריכה מגזינית, היא החליטה לחפש שביל גישה חדש בו תוכל לקיים דיאלוג עם הקהל, ולא מונולוג כמו שקיימה עד כה.

מתוך נקודת המוצא והמוטו שמוביל את סוזאני עד היום – כי תרבות היא הבסיס לכל יצירה באשר היא ולחיים בכלל, היא הקימה עם אחותה פרנקה את Corso Como 10, היכל של תרבות, אופנה ואמנות שהפך למוסד חובה עבור כל צרכן תרבות הפוקד את מילאנו. סוצאני סיפרה איך הקימה לפני 22 שנים את הגלריה, אותה שיכנה במוסך לשעבר, בתוך אזור דמדומים אורבאני נטול חשמל ותשתיות.

מאז הקימה סוזאני גם שלוחות בטוקיו ובסיאול, ואפילו השיקה בושם תחת המעטה הגלריסטי. לצד חזון לייצא את בשורת התרבות האיטלקית ולהטמיע אותה ברחבי העולם, הדגישה אשת הרנסנס את חשיבותה של יצירה עצמאית ונאמנה לנקודת המבט האישית של המעצב, במיוחד בעידן השוק הרווי בו הכל נראה כמו רפליקה של אותו הדבר. "גם ככה אי אפשר לרצות את כולם", סיכמה סוזאני בשורה התחתונה, כאילו הצליחה לשמוע את רחשי לבם של יושבי הקהל.

את אירועי היום השני בשבוע האופנה בחולון חתם מופע מוזיקלי: "השירה לא תופיע בנעלי עקב" אשר הוקדש ליצירות העוסקות באופנה, בגד וטקסטיל. המופע בהשתתפותם של אסף רוט, יהלי סובול, ערן צור, קרני פוסטל, אפרת גוש, יובל שרף, עדי גילת ומיה מרון" התקיים במסגרת הסדרה "תן למילים לעשות בך", סדרת מופעים המשלבת ספרות, שירה, תיאטרון ומוזיקה בעריכתו של אלי שינברג.

הבחירה להתבונן בשירים מוכרים ולמצוא בהם פן אופנתי הביאה את האמנים לבצע ביצועים מחודשים לשירים קלאסיים, ישראליים ולועזיים כמו "השמלה הסגולה", "תכול המטפחת" ו- "This boots are made for walking". לצד אלו, הלחינו חלק מהיוצרים שירים העוסקים באופנה מאת בודלר, ברכט ואחרים. את השירים המקוריים והביצועים המחודשים ליוו טקסטים העוסקים באופנה בכרך האורבני מאת צרויה שלו, ויהודית קציר, ואחרים.

מופע מוזיקלי לסיום: "השירה לא תופיע בנעלי עקב"

אפרת גוש (צילום: נמרוד סונדרס)
יהלי סובול (צילום: נמרוד סונדרס)
שלומי שבן (צילום: נמרוד סונדרס)
ערן צור (צילום: נמרוד סונדרס)
אסף רוט (צילום: נמרוד סונדרס)
מיה מרון, יובל שרף ועדי גילת (צילום: נמרוד סונדרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully