בחלומות ופנטזיות רומנטיות של רבים בעולם מככבים אולי בראד פיט או דניאל קרייג, אבל בגרסת הפשיוניסטים מככב מישהו אחר. הוא לא שחקן קולנוע יפה תואר, מוזיקאי מחונן או אתלט בלתי מנוצח, אם כי אנטואן ארנו, בנו של ברנאר ארנו, מנכ"ל תאגיד LVMH. על פי פרסום בירחון פורבס, אבא ארנו הוא האדם הרביעי בהונו בעולם והעשיר ביותר באירופה, עם הון של 41 מיליארד דולר נכון לשנת 2011. אבל לא הממון הוא הנקודה פה, אלא האופנה.
LVMH הוא אולי צירוף ארבע אותיות חסר משמעות עבור רבים, אך מי שמקורב בדרך כזאת או אחרת לאופנת-על יודע במה מדובר. זהו תאגיד צרפתי בינלאומי בתחום מוצרי מותרות אשר משרדיו הראשיים מבוססים ברובע השמיני בפריז. יש לו כ-60 חברות-בת, אשר כל אחת מהן מייצרת מגוון מוגבל של מותגי יוקרה. רבות מהן מנוהלות באופן עצמאי, כשמתוכן ניתן למנות את לואי ויטון, פנדי, דונה קארן, אמיליו פוצ'י, ז'יבנשי, קנזו, ברלוטי, מארק ג'ייקובס, סלין, גרלאן ובולגרי.
אנטואן ארנו הוא, כאמור, בנו של מנכ"ל LVMH (אגב, אחותו דלפי מועסקת גם כן בחברה המשפחתית ומשמשת כמנהלת בדיור). לאחרונה, לאחר שרכש ניסיון במחלקת הפרסום של לואי ויטון, ארנו הבן מונה למנכ"ל חברת ברלוטי, המתמחה בביגוד והנעלת יוקרה לגברים. המותג אמנם בן 117 שנים והמנכ"ל אמנם רק בן 35, אבל לא נראה שהוא סובל מבעיות של חוסר ניסיון או אוטוריטה.
הנסיך לבית ארנו מקורב לכל מי שנחשב בתעשיית האופנה ומעורה בכל מה שקורה. זוגתו, באופן טבעי, היא דוגמנית על - הרוסייה היפיפיה נטלייה וודיאבונה. השניים אשר לאחרונה סיימו לשפץ את ביתם בצרפת, נראים דרך קבע בשורה הראשונה בתצוגות אופנה נחשבות. עם זאת, הוא משתדל להתרחק מרדאר מדורי רכילות. גם כשהוא מבלה בלאס וגאס, זה לצורך טורנירים של פוקר - הוא שחקן ברמה גבוהה ביותר.
מסתמן שכבר עכשיו ארנו הצעיר צבר ידע והבנה בכל הנוגע לניהול מותגי אופנה עילית. השבוע הוא שוחח עם הגרדיאן הבריטי על התבגרות במשפחה של עסקים, רגעי התמרדות, ועל עבודה מול מעצבי על.
ארנו אמר לעיתון שאחד הדברים החשובים שלמד מאביו היה איך לדבר עם מעצבים, שמבחינתו הם אינם אמנים (למרות מה שנהוג לחשוב עליהם לפעמים בקרב התעשייה): "אני מצטער, אבל מעצבים אינם אמנים. אולי יש להם הכשרון להיות כאלה, אבל אם הם רוצים לעסוק באמנות הם צריכים לצייר או לפסל. כאן הם עובדים עבור עסק והם מחוייבים להנחיות ברורות. זה מה שאבי עושה כל כך טוב. ראיתי אותו עשרות פעמים והוא ממש השראה עבורי".
כזכור, מעצב אחד מסוים שנתפס בקרב גורמי אופנה רבים כאמן וגאון, היה לא יותר מעובד בעייתי עבור תאגיד LVMH ובנקודה מסוימת, לא ממש רצוי מבחינת מעסיקיו. ומי שעקב אחר ההתרחשויות בעולם האופנה בשנים האחרונות יודע שמדובר בג'ון גליאנו. המעצב הבריטי, מבכירי מעצבי האופנה בעולם אשר שימש כמעצב הבית של כריסטיאן דיור, עד שפוטר מתפקידו במרץ 2011 בשל התבטאויות גזעניות ואנטישמיות, היה לא יותר ממבוכה גדולה בימיו האחרונים בבית הצרפתי, מגלה ארנו. "אתם יודעים, לקראת הסוף, אבי כלל לא הצליח לדבר עם ג'ון גליאנו. זה היה בלתי אפשרי - הוא לא הקשיב לאיש. בנקודה הזאת, הכל התמוטט".
באופן בסיסי, נראה שאביו של ארנו הצעיר עשה עבודה מצוינת בהכשרת בנו להמשיך את דרכו. היורש עושה רושם של אדם מלא מוטיבציה, עניין ואהבה גדולה לתחום מוצרי היוקרה (קשה שלא לחשוב בהקשר זה על אנה ווינטור, עורכת ווג ארצות הברית, אשר עושה מאמצים ניכרים לשכנע את בתה להיכנס לתחום עיתונות האופנה, אם כי לא בהצלחה יתרה עד כה). הוא מציין שמדובר בעבודה קשה, אך גם מודה שמדובר בחיים טובים. "ברור שיש לחץ, אבל אין שום סיבה לרחם עלי. אלה חיים נפלאים. שום דבר לא הגיע בקלות. אני עובד קשה, וכן, אבי בוטח בי יותר ויותר ואנו יותר מעורבים בהחלטות עסקיות אבל בבקשה לא לרחם עלי".
אולם לפני ההשלמה והיחסים הטובים עם אביו, היו גם רגעי מרד. בגיל 17 הוא היה עסוק בעיקר בהאזנה לנירוונה וסרב לנעול את נעלי ברלוטי שהעניק לו אביו (אך שמר אותם כי העריץ את היופי והעיצוב). היום הוא, כפי שצויין, מנכ"ל המותג. "היו לי כמה שנים של התמרדות. לא רציתי לעסוק בכל זה, אבל הכל באופן טבעי חזר אלי. זה לא עול. זה עבודה באופנה, יצירתיות ואנשים יפים, פרוייקטים יפים. זה, או עבודה בבנק. אז אני בוחר באופנה".
אפילו תחום השירות לקהל, שהרבה פעמים פשוט רחוק מנושאי תפקידים בכירים בכל מותג אופנה, אינו זר לארנו. "אם אני רואה מוכרים בחנויות שלי מזניחים מישהו מפני שהוא לא נראה כמו לקוח טוב, אז הוא מפוטר מיידית. אני שונא התנשאות והתעלמות מלקוחות. זוהי טעות, טעות גדולה".
