מריון קויטאר משפריצה צבע אדום

    מריון קוטיאר הצטלמה להפקת שער בגיליון דצמבר של מגזין W עם צבע אדום בכל מקום ועם דוגמן בתפקיד מפצח אגוזים אטרקטיבי. בראיון סיפרה מה היא אוהבת ומה לא, גם בקשר לסקס

    • מריון קוטיאר
    נאוה סילוורה
    "אוהבת שחקניות, אבל שונאת סצינות מין. מריון קוטיאר על שער W (צילומים: Tim Walker)

    בהפקת יוקרה שהתפרסמה בגיליון דצמבר של מגזין האופנה האמריקאי W, זוכת האוסקר מריון קויטיאר לוהטת באדום עז של בתי אופנת על כמו דיור, לנווין, שאנל ודולצ'ה וגבאנה, ומתאמצת לפתות "מפצח אגוזים" אנושי בגן קסום ושטוף שמש.

    את התמונות צילם צלם האופנה הבריטי טים ווקר, אשר שימש בתחילת דרכו כעוזרו של ריצ'רד אבדון וכיום עובד בקביעות עם ווג. סגנונו הפך מוכר בזכות בימוי אקסטרווגנטי ומוטיבים רומנטיים מועצמים.

    בת ה-37, הנשואה לשחקן-במאי הצרפתי גיום קאנה ואם לבנם בן השנה וחצי מרסל, מקדמת בימים אלו סרטה החדש 'ראסט אנד בון', הפקה צרפתית-בלגית בבימוי ז'אק אודייאר שזכתה לביקורות טובות בפסטיבל קאן. בסרט מגלמת קויטאר את סטפני, מאמנת לווייתני אורקה שמאבדת את רגליה באופן טראגי, ואחר כך מנסה לשקם את חייה באמצעות קשר מבוסס מין עם מתאגרף מתחיל. וזה מה שהיה לזוכת האוסקר לומר למגזין:

    על שאיפות המשחק שלה:

    "שני הורי הם שחקנים, והשחקן האהוב עליהם היה צ'רלי צ'פלין. אימא שלה אהבה במיוחד את גרטה גארבו".

    על ילדותה:

    "תמיד רציתי להביע את עצמי באמצעות גילום מישהו אחר. רציתי לחוות את הנפש האנושית שלא באופן אישי. אני עצמי לא הספקתי לעצמי. כשהייתי בת /0 או 11, שיחקתי עקרת בית זועמת במחזה שהועלה במחנה ילדים. צרחתי על כולם. ואני זוכרת את ההרגשה בסוף. באמת נהניתי מזה".

    על השפעת הקולנוע עליה בילדותה:

    "פנטזיה היה הסרט הראשון שראיתי. סוס היאור המרקד השאיר עלי רושם רב. וכמובן אי.טי. השתגעתי לגמרי בקולנוע. כמעט תלשתי שערות מהראש כשלקחו את אי.טי חזרה. זה זיכרון חזק של כעס, ייאוש וכאב. היו צריכים לגרור אותי החוצה. צרחתי".

    על הצלחתה הראשונית בהוליווד בסרט 'סיפורי דגים':

    "הייתי מעריצה גדולה של 'ביטלג'וס', ומאוד רציתי לעבוד עם טים ברטון. אני זוכרת ששמרתי את עמודי הסצינה מתחת לכרית שלי במשך חודש. אני לא יודעת אם זכיתי בתפקיד בגלל זה. אבל אני יודעת שקיוויתי לזה כל לילה".

    על חוויית האוסקר שלה:

    "זה היה מדהים. בצרפת, יש לנו הרבה שחקנים, אבל אין ממש הזדמנויות לחלוק את החוויות. באמריקה, הסר מופץ בהרחבה ומדברים על כך הרבה. כאן שחקנים חווים חשיפה של הלב והנשמה בפני אחרים. אני מרגישה קרובה במיוחד לשחקניות אחרות...אני אוהבת שחקניות. אני אוהבת אותן! בסרט ללא שחקנית, חסר לי משהו. ללא נשים, זה לא אותו דבר".

    על שפת החלומות שלה כשחקנית דו-לשונית שלה:

    "לאחרונה שהיתי שישה חודשים בצילומים בניו יורק וכל מחשבותי היו באנגלית. שיחקתי אישה פולנייה, אז הייתי שמחה לחלום בפולנית. בדרך כלל, אני מבולבלת - יש אנשים שמדברים אלי בצרפתית, ואני עונה באנגלית. ויש אנשים שמדברים אלי באנגלית, ואני עונה בצרפתית. אני חושבת שאני עייפה מדי לחלום בשפה כלשהי".

    על סצינות המין בסרט:

    "אני שונאת סצינות מין לחלוטין. אבל הגוף חשוב מאוד בסרט הזה, אבל אני שונאת להיות עירומה על המסך. זה מוזר מאוד לדמיין כיצד מישהו אחר עושה סקס. זה לא אני. אחרת, זה יהיה סופר לא נוח ואינטימי מדי. לכל אחד יש דרך משלו לעשות אהבה, וכך גם לכל דמות. לנשק זה מלא כוח. מרגישים משהו. זה אינטנסיבי לנשק אדם אחר".

    (תוכן מקודם)

    מעניין לחיות פה: בית הדיור המוגן הכי משפחתי שיש

    לכתבה המלאה
    מתוך הפקת האופנה שהתפרסמה בגיליון דצמבר 2012 של מגזין W
    יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים
    יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים
    יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים
    יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully